... בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה ... העלה בעבור וזה פרוש "אשרי העם" זה בחינת השגחה "ידעי תרועה" זה בחינת יעקב שהוא בחינת צדקה כמו שכתוב: "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" ה' זה בחינת הויות בחינת חסדים באור פניך זה בחינת השכל כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" יהלכון אלו הנפשות בחינת ... כנ"ל כי פי ה' דבר כל זה נעשה על ידי רוח נדיבה כנ"ל שהוא פי ה' כמו שאמרו חז"ל: בפיך זו צדקה [עד כאן לשונו ז"ל] ומובן הדבר שמביא המקרא: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" ומבאר כל המאמר הנ"ל שהוא מפרש בפסוק זה ...

... 'פנימיות היצירה עולה לבריאה, ופנימיות עשיה עולה ומלביש לחיצוניות יצירה' עין שם וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין וכסף וזהב ... תכף נתגלו הגונין ונעשו בבחינת 'בגדי ישע' הינו 'כסות עינים' שהכל מסתכלין בהם שהכל תאבים להסתכל בהם ועל ידי צדקה שנותן מממונו נתתקן כל ממונו ונתגלין הגונין ומאירין ונעשה כל ממונו בבחינת: 'לי הכסף ולי הזהב' בבחינת: "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני" ואפילו זה המעות שלוקחין העכו"ם מאתנו נחשב לצדקה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "ונוגשיך צדקה" וזהו: "עיניך ברכות בחשבון" 'עיניך', זה הגונין בחינת 'כסף וזהב' נתברכין על ידי צדקה 'שכל פרוטה נצטרף לחשבון גדול' ואפילו על ידי הממון שבא לתוך יד העכו"ם הנקראים בת רבים גם זה נחשב לצדקה כמו שכתוב: "ונוגשיך צדקה" וזה דוקא, על שער בת רבים כשעדין על השער קדם שבא ליד העכו"ם עדין ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה מעלת הצדקה ידוע בפרט כשנותנין לתלמיד חכם כמובא שהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תמכי אוריתא אבל באמת זה המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה ממש ואין עברה יכול לכבות ...

... אך איך אפשר לעשות גרים והלא הם רחוקים מאד מקדשת ישראל ומאין בא זאת שיבוא להם על הדעת שיתגירו ? אך דע, שזה נעשה על ידי בחינות "הון יסיף רעים רבים" הינו על ידי צדקה שנותן לתלמיד חכם שהוא כלול מכמה נפשות ישראל כי באמת איך אפשר לעכו"ם לבוא לאמונת ישראל והלא הם רחוקים מאד מישראל ? ואיך אפשר לדבר להם שישמעו ויבואו להאמונה הקדושה ? אך כמו ... שרואין בחוש אבל כשיש רוח סערה אזי אי אפשר לחברו לשמע כי הרוח מבלבל ומפריד חלקי האוירים ונתפזרים עד שאי אפשר לחברו לשמע אפילו הקול מכל שכן הדבור בעצמו ועל ידי צדקה הוא לוקח נפשות כי לוקח לעצמו רעים ואוהבים כמו שאמר מונבז . 'אבותי גנזו ממון, ואני גנזתי נפשות' נמצא, שכל מה שנותן צדקה ליותר אנשים על ידי זה הוא קונה לו רעים יותר ועל ידי זאת האהבה שקונה על ידי הצדקה על ידי זה נזדכך האויר וכל מה שנותנים ליותר אנשים צדקה וקונה אהבה עם יותר אנשים על ידי זה נתרבה יותר האויר הנח והזך כי אהבה הוא אתדבקות רוחא ברוחא דהינו רוח האוהב ברוח הנאהב שזה בחינת אויר הנח שרוחם נחים זה מזה כי אין רוח רעה ... ששנאה הוא בחינת רוח רעה בלבול האויר שעל ידי זה אין יכולין לשמע הדבור ולהפך, אהבה ורעות הוא בחינת אויר הנח והזך שעל ידי זה נשמע הדבור למרחוק וזה נעשה על ידי צדקה בחינת "הון יסיף רעים רבים" שעל ידי צדקה הוא לוקח לו רעים ואוהבים שעל ידי זה נעשה בחינת האויר הנח והזך כנ"ל וכל מה שמרבה לתן צדקה ליותר אנשים נתרבה ביותר בחינת האויר הנח והזך כי כשנותן צדקה לאיש אחד נמצא שקונה לו אוהב אחד ואזי נתדבק רוחו ברוחו ונעשה שטח קטן של אויר הנח והזך וכשנותן צדקה לשני אנשים נעשה שטח יותר גדול של אויר הנח והזך וכן כל מה שמרבה לתן ליותר אנשים וקונה לו רעים ואוהבים יותר בבחינת "הון יסיף רעים רבים" נתגדל ונתרבה יותר ויותר השטח של האויר הנח והזך ועל כן, העיקר ליתן צדקה לצדיקים אמתיים ולעניים הגונים שכלולים מכמה נפשות ישראל כי בזה הוא מגדיל מאד השטח של האויר הנח והזך כנ"ל כי בצדקה שנותן להם לבד הוא קונה לו רעים רבים מאד כי הם כלולים מהרבה נפשות שעל ידי זה מתרבה ביותר בחינת האויר הנח והזך כנ"ל ואזי כשהאויר נח וזך אזי כשמדבר זה שיכול לדבר, דבור הישראלי ... את השכל משטיפת המים הזידונים שהוא הכסילות השוטף על השכל, כנ"ל והוי לה קרני, וחקיק עליהו: אנא בריה קלה שבים, והוינא שין פרסי, ואזלינא לפמא דלויתן זה בחינת צדקה שהוא בחינת "הון יסיף רעים" הנ"ל שהוא עקר הקרן הקימת לעולם הבא כמאמר מונבז: 'אבותי גנזו למטה ואני גנזתי למעלה' וחקיק עליהו הינו על ידי הצדקה נעשה חקיקה בחינת הכתב הנ"ל כנ"ל בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" להטוב הכבוש בין העכו"ם ומעוררו בתשובה לשוב לשרשו כי הטוב זוכר את עצמו אנא בריה קלה שבים הינו, שאני למעלה מכל ... בנימן תקחו זה בחינת מזבח בחלקו של טורף שהוא בנימין שעקר שלמות השכל תלוי בזה כנ"ל דהינו שהשכל מוכיח ואומר שעקר החסרון שנתעכר המח הוא תלוי רק בכלי המעשה דהינו צדקה שהיא תלוי במעשה בחינת: "והיה מעשה הצדקה" שעל ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה מקבלין ממנו יראה ואהבה ...

... לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא ... מפני רצונך' ועל ידי התענית כבר נתבטל רצונו מפני רצון השם יתברך כנ"ל על כן נתבטל רצון אחרים מפני רצונו ונתבטל המחלקת ונעשה שלום כנ"ל 'מרבה צדקה מרבה שלום' "צום הרביעי וצום החמישי ...

... כשהחולקים הם רשעים אבל כשחולקים עליו צדיקים, בודאי כונתם הוא רק לטובה שמרימין ומנשאין אותו על ידי זה, וממתיקים דינים מעליו והוא כמו אחד שחופר עצמו תחת חברו ומשליך לו מתנה טובה וכמו שמצינו כעין זה בצדקה שכמה תנאים השליכו צדקות בהצנע, כדי שלא ידע המקבל כן זאת המחלקת של צדיקים, הוא שנותנין לו טובה בהעלם והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי מרעים" וכו' ...

... כנגד הינו המחשבות זרות שהם כנגד שהם מבלבלין תפילתו ונקראים מבול שהם מבלבלין את תפילתו ותקונו שיתן צדקה לארץ ישראל ועל ידי זה הוא נכלל בארץ ישראל אשר עליה נאמר: "ארץ לא גשמה ביום זעם" ועל ידי זה הוא נצול ממחשבות זרות וזה ...

... ואז נצול מן הקוצים ומן הפחתים הבחינה השניה: הצדקה שנותן לתלמיד חכם שעל ידי זה ... בגאווה אמרו: 'סימן לגסות הרוח עניות' ועל ידי צדקה נתעשר כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... השחר, נצול מחיה רעה ומלסטים' 'עמוד השחר' רמז לצדקה כמו שכתוב: "כי תראה ערם וכסיתו וכו', אז יבקע כשחר אורך" נמצא, על ידי צדקה נצול ממדות רעות של שני יסודות: ... שלש בחינות הנ"ל הינו התקשרות להצדיק ונתינת הצדקה וודוי דברים וזה פרוש: ומתה, ... "כל המומתין מתודין" ואידחוהו מיא זה בחינת צדקה כמו שכתוב "שלח לחמך על פני ... רעות של חי מדבר שעל ידו בא עניות כנ"ל ועל ידי צדקה מתקן אותם וימשיך שפע וזה: ...

... צד שיפנה תזדמן לו כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקלפה', שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ולהרבות ... חס ושלום רק שאינו מזיק לו כל כך וזהו: 'ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה' הינו שאף שאתה עושה צדקה ועניים הם בני ביתך אף על פי כן אל תרבה וכו' כנ"ל אבל אין האסור רק שלא ירבה אבל מה שהוא מכרח אין מזיק לו וזה נעשה על ידי הצדקה שהיא מצלת מהרהורים של ניאוף שהם בחינת אבי אבות הטומאה, בחינות מת וצדקה מצלת מהם בבחינת: "וצדקה תציל ממות" השם יצילנו ...

... אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... וכנגד שנים עשר מזלות כי הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע בבחינות: "דרך הנשר בשמים" נשר, דא רחמי, הינו צדקה וזה שאמר שמואל נהירין לי שבילין דרקיע כשבילין דנהרדעי הינו כשבילין דנהורי דעה בחינות צדקה רחמי ועקר הרחמים על ידי הדעת ב. ומה שחסר מהברכות הלא היה צריך להיות שבעה ברכות ושתים עשרה ברכות ולפי הגמרא, מהנותן והמפיס אין כאן רק שבע עשרה ברכות דע שעקר שלמות הגלגלים שלמות הצדקה, אינו אלא בשבת 'שמש בשבת צדקה לעניים' הינו הצדקה אין לה שלמות אור אלא על ידי שבת על ידי שבת מאירה כשמש, בבחינות: "שמש צדקה" וזה שמסמיך התנא 'יציאות השבת שתים שהן ארבע', וסמיך לה 'פשט העני' כי עקר התנוצצות אור הצדקה ושלמותה אינה אלא בשבת כי עקר החשיבות הצדקה היא האמונה בבחינות: "והאמין בה'" וכו' ושבת היא אמונה שמאמין בחדוש העולם וביחודו ואמונה היא מקור הברכות בבחינות: "איש אמונות רב ברכות" בבחינות: "ויברך ... למערב זה הדבר מצינו גבי צדקה מזרח, זה בחינת הנותן צדקה בבחינות: "ממזרח אביא זרעך" בבחינות: "זרעו לכם לצדקה" ומערב, זה המקבץ הצדקה, הינו העני בבחינות: "וממערב אקבצך" וזה: 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית' כי עקר התנועה ממערב למזרח הינו עקר העשיה העני עושה עם ... חסרים כמו שאמרו: לענין צדקה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפיסו באחד עשר' ובין בנותן צדקה ובין במפיס העני הנ"ל, חסר א' כי ראוי להיות שבע ושתים עשרה כנגד שבעה כוכבי לכת, וכנגד שנים עשר מזלות כי צדקה הוא בחינות גלגלים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . "כי בגלל הדבר הזה יברכך" גלגל הוא שחוזר בעולם וכמו שהגלגל יש לו שתי תנועות אחת תנועה הטבעית ממערב ... עמו כל הגלגלים כן לענין צדקה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם הבעל הבית' שזה בחינות שני תנועות ממערב למזרח וממזרח למערב דהינו מהעני לבעל הבית ... שיהיו הברכות האמורים אצל צדקה שבע ושתים עשרה כנגד הגלגלים אך בזה הורו לנו רבותינו, זכרונם לברכה שהצדקה חסרה ואין לה שלמות ועדין חסר אחת, הן בנותן והן במפיס הינו שחסר האמונה שבלעדיה הצדקה חסרה עדין ועל ידי האמונה נשלם ומאירה בחינות הצדקה וזה שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" שעל ידי האמונה נחשבת הצדקה כי בלתי האמונה היא חסרה. וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'שמש בשבת צדקה לעניים' כי שבת הוא בחינות אמונה כי שבת הוא מעיד על יחודו ועל חדוש העולם כמובא בספרים ועל ידי אמונה שהוא בחינות שבת, מאירה הצדקה וזה: "שמש בשבת צדקה" שמש לשון אור הינו שבשבת שהוא בחינות אמונה מאירה הצדקה כנ"ל. וכן התורה, גם כן חסרה בלי אמונה ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש' נמצא שחסר גם כן אחד מן המנין מכון ממש כמו שאמרו אצל צדקה שש ואחת עשרה כי התורה חסרה בלי אמונה וזה שאמרו: 'עד שבא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה' כי על ידי האמונה נשלם התורה. וזה כונת התנא שהתחיל במשנה ... שבתחלת שבת התחיל תכף במצות צדקה לרמז שבשבת נשלם ומאירה ה