... ידי רע עין, שהוא בחינת מיתת הלב שהיא בחינת שברי לוחות שמשם עקר השכחה כנ"ל. ואבשלום שהיה עינו רעה במלכות אביו על ידי זה נאמר בו מיתת הלב שנאמר: "ויקח שלשה שבטים ויתקעם בלב אבשלום" כי פגם בזכרון, על ידי רע עין כנ"ל. ודוד המלך, עליו השלום, ברח אז ממלכותו מפני אבשלום וקלל אותו שמעי בן גרא, ואמר "אולי יראה ה' בעיני" "בעיני" דיקא כי מי שרואה שנופל לרע ... רע עין וכשנופל לרע עין של התנשאות שעינו צרה בהתנשאות של חברו צריך להכניע בהשרש של ההתנשאות הינו בשרש המלכות, שהוא בחינת משיח והוא שרש המלכות, בבחינת: "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו" והוא בחינת טוב עין, בבחינת: "יפה עינים וטוב ראי" הנאמר בדוד, שהוא ...

... כן, על ידי שהצדיק מגלה ההתפארות שמתפאר בישראל שזה בחינת יום הלדת המלך יום גנוסיא דמלכא דהינו שנולד בחינת המלכות כי עקר בחינת המלכות הוא רק על ידי ישראל, שמקבלין מלכותו כי אין מלך בלא עם ואז, ביום הלדת המלכות יום גנוסיא דמלכא דהינו שנתגלה ההתפארות של ישראל אז מתפעל נפש הרואה ונתגלה ונופל יראתו על כלם ואפילו על ... המזבח ועל ידי שלמות המזבח נשלם השכל כנ"ל נמצא שעל ידי בחינת הכתב הנ"ל נשלם השכל וזהו: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך" זה בחינת תשובה שחוזר הטוב למקומו כנ"ל כי שדי הוא בחינת תשובה ששב ...

... שבת וצריך להמשיך לבחינות יצירה, שהוא בחינת ימי החל את בחינות 'אל הויה', שהוא בחינות עלמא דאתי, בחינות שבת 'מלכות פה', שעל ידי זה נשלמים אותיות הדבור כנ"ל ד. וכשנשלמין אותיות הדבור כנ"ל צריך לראות להוציא הדבור בשלמות כי ...

... נכנסין לתוך הקדשה כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפרסמי הדור וכופין אנשים לתחות שעבודיהו ועקר מלכותם הוא על ידי עזות כי 'עזות מלכותא בלא תגא' והם ככלבים בעזותם בבחינת: "והכלבים עזי נפש המה רעים" והן 'פני הדור כפני הכלב' ועל כן כדי ...

... השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, כמו שכתוב: מלכות פה "חרב לה' מלאה דם", כי השכינה נקראת חרב לה' והיא בחינת דבור, שהוא בחינת חרב פיפיות, לשון פה ...

... בששים' 'ששים', זה בחינת 'עגולא' בחינת סמ"ך, שהיא עגולא בחינת כסא כבוד, בחינת "ואת מלכים לכסא", בחינת "ששים המה מלכות" והאסור שהיא הקלפה, נתבטל על ידי כסאות למשפט ואין זוכר אלא עגולא, כי זה באתגליא ורבוע מכסה בעגולא ועקר ...

... באפן שמקשר המחשבה להדבור "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב: "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר ...

... ה' למלך על כל הארץ דהנה הכלל הוא, שכל מה שאנו עושים, הן התפילה, והן למוד הוא כדי שיתגלה מלכותו יתברך כי ההבל פה הוא בחינת ה והקול הוא בהמשכה, הוא בחינת ו וכשלומד או מתפלל בדחילו ורחימו, נתגלה ... נעשה מטרוניתא וההלכות הן עלמין דילה כי 'אין מלך בלא עם' וזה: "והיה ה' למלך על כל הארץ", שנתגלה מלכותו. [מבאר למעין שחסר כאן רבו ככלו כי עקר המכון חסר מן הספר ולא זכיתי לעמד כלל על דברים אלו]

... שהוא מטהר מזאת הטנפת בבחינת: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם" "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד, ולא יטמאו עוד בגלוליהם" שעל ידי שנטהרין מהגלולין והטנפת הנ"ל על ידי זה, ולא יחצו לשתי ממלכות, בחינת עצות כמו שכתוב: "מלכי ישפר עלך" הינו שזוכה לעצה שלמה כי על ידי המים הנ"ל, נעשים אצלו עצות ...

... לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא הוא כי גם יש לכל אחד לפי בחינתו בחינת מלכות באתכסיא דהינו שאף שבאתגליא נראה שאין לו שום ממשלה על אלו האנשים עם כל זה באתכסיא ובהעלם גדול, הוא מושל על אלו האנשים כי נשמתם הם תחתיו, ונכנעים תחתיו וגם זאת הבחינה של מלכות באתכסיא היא לכל אחד לפי בחינתו בבחינת: "שרי אלפים, ושרי מאות" וכו' ויש אחד שבאתגליא אין לו שום ממשלה ... ובהעלם גדול, הוא מושל על כל הדור ואפילו על כל צדיקי הדור כי כל נשמותיהם הם כלם תחת ממשלתו ומלכותו וכלם נכנעים וכפופים אליו רק שהוא בהעלם גדול, בבחינות: "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" שאף שהם עובדים עבודת אלילים ... בהעלם גדול הם כלם נכנעים אליו יתברך ועובדים אותו יתברך רק שהוא בהעלם גדול כמו כן זאת הבחינה של מלכות באתכסיא שאף שבאתגליא אין לו שום ממשלה עם כל זה בהעלם גדול, הוא מולך עליהם והם כלם תחתיו ונכנעים אליו ב. וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינות המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו שלא תהיה בחינות המלכות אצלו כעבד למלאת תאוותו רק שתהיה בחינת המלכות בבחינת בן חורין "אשריך ארץ שמלכך בן חורין" שהמלכות יהיה אצלך בן חורין לבלי להשתמש בו להנאתך וזה בחינת מרדכי, בחינת מר דרור שהמרות, הינו המלכות יש לה דרור וחרות שלא להשתמש בה להנאתו ולצרכו כי אם להשם יתברך, בבחינות "והיתה לה' המלוכה" דהינו להשתמש עם המלכות לעבודת השם יתברך דהינו להזהיר ולהוכיח את כל הנשמות שנכנעים אליו כל אחד ואחד לפי בחינות המלכות שיש לו באתגליא ובאתכסיא הן אם הוא מושל בביתו, צריך להזהיר ולהוכיח את בני ביתו ואם יש לו ממשלה יותר, מטל עליו להזהיר יותר ויותר אנשים לפי בחינת המלכות שלו ג. וצריך להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינות: 'הרבנות מקברת את בעליה' כי כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו הוא בחינת צופה שמטל עליו להזהיר ולהוכיח את האנשים שהם משרשו שיש לו בחינת מלכות עליהם ואם הוא מזהיר ומוכיח אותם, אזי הוא עושה את שלו ומציל את נפשו כמו שנאמר: "צפה נתתיך לבית ... הענש עליו [כמו שכתוב שם] ועל כן 'הרבנות מקברת את בעליה' ועל כן צריך לראות להמשיך אריכות ימים לתוך המלכות דהינו שיראה שיוכל להזהיר ולהוכיח אותם. אך איך אפשר לו להזהיר ולהוכיח אותם כי אינו יודע מה שצריך להם ... ימים ועל כן מזהר המלך על עסק התורה ביותר מכל העולם מחמת שהוא צריך לקרות את האריכות ימים לתוך המלכות כנ"ל "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו" וזה "וקרא בו כל ימי חייו" ... שזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל וזה על ידי שממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שהוא בחינת דעת כנ"ל ועל ידי זה הדעת יוכל לידע שאפילו בתוך ההסתרה בעצמה ואפילו בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה, ... קמיהו שהתורה בעצמה פותחת פיה ומוכיחה אותם כנ"ל נמצא, שעל ידי עסק התורה שעל ידה ממשיכין אריכות ימים לתוך המלכות כי על ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמדות כנ"ל ועל ידי זה זוכין לדעת כנ"ל על ידי זה יכולין ... הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל וזה פרוש: "ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים" וכו' מרדכי, זה בחינת המלכות כנ"ל ובכל יום ויום, זה בחינת התורה שעל ידה ממשיכין החיות להימים והמדות כנ"ל חצר בית זה בחינת חיצוניות ... כנ"ל ועל ידי כל זה הם רחוקים מהשם יתברך והשם יתברך נסתר מהם בבחינת הסתרות הנ"ל ומרדכי, הינו בחינת המלכות הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ידי עסק התורה שהוא בחינת ימים ומדות כנ"ל שעל ידי זה זוכין לדעת ... כנ"ל כי גורם על ידי הדעת שהתורה תוכיח אותם כנ"ל ועל ידי התוכחה הזאת, הוא ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות שלא תהיה בבחינת הרבנות מקברת את בעליה שזהו כשאין מוכיח את האנשים שיש לו ממשלה עליהם וכו', כנ"ל אבל ... ואריכות ימים בחינת דעת וכו' עד אשר אוריתא מכרזת קמיהו, ומוכיחה אותם נמצא שיוצא ידי תוכחה אזי אין הרבנות והמלכות מזקת לו כנ"ל כי ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, על ידי התוכחה כנ"ל נמצא שעל ידי אריכות ימים שהוא בחינת דעת שממשיכין על ידי התורה על ידי זה בעצמו ממשיכין אריכות ימים הנ"ל לתוך המלכות כנ"ל. ד. ודע, שהתורה המלבש תוך ההסתרה שבתוך הסתרה היא תורה גבוה דיקא, הינו סתרי תורה כי מחמת שהיא ... כשחוזר ומהפכה לדעת נעשה ממנה דיקא תורת ה' ממש כי שם נסתר תורת ה', סתרי תורה כנ"ל ה. וכנגד מלכות דקדשה יש מלכות הרשעה הינו מלכות המן עמלק כמה שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה לעמת זה כי מלכות דקדשה הוא בחינת: "מאסף לכל המחנות" כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" זה בחינת מלכות, כמה שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' הינו שמלכות דקדשה היא בחינת סוף דבר בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה בחינת מחנה דן שהוא מאסף לכל המחנות כי 'דינא דמלכותא דינא' ומלכות דסטרא אחרא, הוא מאסף ממון כי מחמת שהוא ירא שלא יוציאו בלעו מפיו הינו הניצוצות הקדושות שיש אצלו על ... ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל "ויזנב בך וכו' ולא ירא אלהים" דהינו בעת שאין ...