... אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונוקמין בו וכשנותן צדקה בסתר ...

... את השם יתברך, אם יבקשהו וידרשהו שם כי מאחר שהם באים משבירת כלים יש שם כמה ניצוצות הקדשה וכמה אותיות שנשברו ונפלו לשם כידוע ועל כן יוכל למצא שם אלקות ושכל לישב הקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחכמות חיצוניות שהם באים ממותרות משבירת כלים כי יש שם חיות אלקות הינו שכל ואותיות שנשברו ונפלו לשם ועל כן האפיקורסית הזאת יש עליה תשובה ועליו נאמר ודע מה שתשיב לאפיקורוס אבל יש עוד ... האפיקורסית הזאת כי אלו המבוכות והקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי הם בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת ... כל הדברים של כל הבריאה וכמו שכתוב "כלם בחכמה עשית" והדבור הוא הגבול של כל הדברים כי הגביל חכמתו בהאותיות שאותיות אלו הם גבול לזה, ואותיות אלו הם גבול לזה אבל בהחלל הפנוי שהוא מקיף כל העולמות כנ"ל והוא פנוי מכל כביכול כנ"ל אין שם שום דבור, ואפילו שכל בלא אותיות כנ"ל ועל כן המבוכות הבאים משם, הם בבחינת שתיקה 'כששאל על מיתת רבי עקיבא, זו תורה וזה שכרה השיבו ... שהכבדתי את לבו וכו' שאי אפשר למצא שם את השם יתברך זה היה "למען שיתי" וכו' כדי שאשית בקרבו האותיות של הבריאה הינו כדי שתוכל הבריאה להתהוות שם בתוך החלל הפנוי שצמצם ופנה אלקותו משם כביכול כי אם לא ... כנ"ל ולמען תספר וכו', כי שם בתוך הבריאה שנתהוה בתוך חלל הפנוי שם תוכל לספר ולדבר כי יש שם אותיות ודבור, שעל ידם נתהוה הבריאה כנ"ל וזה באזני בנך ובן בנך כי עקר כלל הבריאה היתה בשביל רחמנותו כנ"ל ... ומעקם עצמו לחברו כי הם רק כקוף המשחק ומדמה עצמו לאדם ואת אתתי אשר שמתי בם כי יש שם אותיות, כי הם באים מרבוי אור, משבירת כלים כנ"ל וידעתם כי אני ה' כי שם תוכלו להכיר את ה' כי יש שם ניצוצי הקדשה ואותיות כנ"ל הינו, שאפילו בתוך בחינת השחוק, בחינת הקליפות הינו בחינת אפיקורסית הראשונה, שבא מבחינת רבוי אור כנ"ל גם שם תוכל להכיר את ה' כי עליו נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס' כנ"ל כי אפשר למצא שם אותיות וניצוצות לישבם כי הם באים משבירת כלים כנ"ל וזה, ויבא משה אל פרעה וכו' הנני מביא מחר ארבה בגבולך ...

... האהבה וההשתוקקות בבחינות: "כי חולת אהבה אני" אזי הוא עושה נפשות בחינות: "ואת הנפש אשר עשו" הינו שעושה נקדות לאותיות התורה כי אותיות בלא נקדות כגוף בלא נפש שאין להם שום תנועה ופעלה בלא נפש וזווגן של האותיות ברל"א שערים לעשות איזה פעלה אין להם כח אלא לפי הנקדות והנקדות הן האהבה והכסופין בבחינות: "נקדות הכסף" והכסופין הן הנפש בבחינות: "נכספה וגם כלתה נפשי" ולפי הכסופין כן הנקדות אם כוסף לרע עושה הנקדות רעים ואזי נצטרפים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות רעות ואם כוסף לשוב בתשובה נעשה נקדות טובות הינו נפשות טובות ומתנועעים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה לפעל איזהו פעלה אינו אלא על ידי נקדות הכסף אין להם שום תנועה אלא על ידי נקדות, שנעשה ... דומה למלאך ה' צבאות" כנ"ל אזי בודאי חסד ואהבה מתגלה והשתוקקות נתגלה, שהם הנקדות אזי "תורה יבקשו מפיהו" אזי אותיות התורה בעצמן מבקשים ממנו שידבר אותם כדי שיהיה להם נקודות ונפשות ז. ודע שלא די לאדם בהשתוקקות בלב בלבד ... הדבור הוא שכלי הדבור מכין באויר ואויר הזה פוגע באויר הסמוך לו והסמוך בסמוך עד שמגיע לחברו ושומע חברו האותיות וכשהוא מקבל דבורו הוא מקבל נפשו ונתעורר לדבר הזה ט. ומי שהוא במדרגת אברהם הינו בחינות בעל נפש אזי ... כאן שמעתי גם כן מפיו הקדוש תחלה, פסקא פסקא בסגנון אחר קצת על כן אעתיקם הנה] זווגן והצטרפותן של האותיות הוא על ידי הנקדות כי הנקדות הם החיות והתנועה של האותיות ובלי הנקדות האותיות הם כגלם ואין בהם שום תנועה ועל כן הנקדות הם בחינת נפש כי כמו שהנפש הוא חיות האדם וכל תנועה שאדם מתנועע הכל הוא על ידי הנפש ובלתי הנפש הוא כגלם כן הנקדות, הם החיות והנפש של האותיות ובלי הנקדות הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות רק על ידי הנקדות הם מתנועעין ועל ידי הנקדות נזדוגין ונצטרפין האותיות ועקר התהוות הנפש הוא על ידי ההשתוקקות והכסופין של איש ישראל אחר השם יתברך כל אחד לפי מדרגתו שהוא ... שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר אם לטוב או לרע, חס ושלום אזי לפי הכסופין נעשו נקדות ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף כי כל דבר יש לו אותיות אך שהאותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום ציור בלי נקדות ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם כך נצטירין האותיות על ידי הנקדות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין הינו אם הוא נכסף לדבר טוב נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקדות, בחינת "נקדות הכסף" ואזי נצטירו האותיות שהיו כגלם ונעשים כלי לקבל טוב וכן להפך, חס ושלום אם נכסף לרע, חס ושלום נעשים מהכסופין נפשות שהם בחינת נקדות ונצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל רע, חס ושלום כי "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב" רק כל אחד לפי מה שהוא ... רע, חס ושלום על ידי הכסופין וההשתוקקות שלו על ידי זה נעשה הנפש בחינת נקדות ועל ידי הנקדות מתנועעים האותיות ונצטירו לטוב או להפך, חס ושלום אך כדי שתצא הנפש מכח אל הפעל צריך לדבר בפה הכסופין והשתוקקות שהוא ... מכח אל הפעל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו' כי אותיות התורה הם פועלים כי הם החיות של כל דבר כמו שכתוב: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' ו'אין טוב אלא תורה' כי הם מנהיגין את כל העולם אך האותיות בעצמן הם כגלם ואין להם שום תנועה וחיות ואין להם שום ציור ועל כן יש להתורה שני כחות 'זכה נעשה לו סם חיים' וכו' כי כל אחד לפי מה שהוא נכסף כך הוא מציר ומפרש אותיות התורה כי בהתורה כלול אחיזת טוב ורע "וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם" הינו כל אחד לפי הכסופין שלו שמהם נעשים נפשות על ידי זה עושה נקדות לאותיות התורה ונצטירו האותיות ונתפרשו לטוב או להפך, חס ושלום ולפי מה שנצטירין, כך הם פועלים בעולם ועל כן אותיות התורה מבקשים להצטיר מפי צדיק שהוא מדבר הכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה מקבלין האותיות נקדות ונצטירין לטוב וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' כי הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות ... וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ידי שפיו ידבר ההשתוקקות והכסופין דקדשה שלו שעל ידי זה נגמרין ויוצאין הנפשות ונעשין נקדות להאותיות ונצטירו ונעשין כלי לקבל טוב כי על ידי הנקדות, נזדוגו ונצטרפו האותיות כנ"ל וזה שכתוב:" תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף" כי זהב הוא בחינות זווג כמו שכתוב: "מצפון זהב יאתה" . וזהו: "תורי זהב נעשה לך" שאותיות התורה נזדוגין ונצטרפין על ידי נקדות הכסף כי זווגן והצטרפותן של האותיות היא על ידי הנקדות שנעשים מהכסופין וההשתוקקות שעל ידם נתהוין הנפשות שהם בחינות נקדות כי על ידי הכסופין נעשה ... עבור ולדה כמו שכתוב בזוהר שם. וזה בחינות גלגולי הנפשות כי הדבור שמשם יוצאים הנפשות נעשה על ידי חתוך האותיות באויר כי המוצאות מכים זה בזה וחותכים האותיות באויר והאוירים מכים זה בזה עד שמגיעין לאזן השומע ועל ידי חתוך האותיות באויר נעשה הדבור, שמשם יוצאין הנפשות כי האויר הוא החיות של כל דבר ובלי אויר אי אפשר לחיות והוא ... נקדות ונזדוגו הנפשות וכו' וזה בחינות זווגן והצטרפותן של הנקדות שהם בחינות זווגי הנפשות ועל ידי הנקדות נזדוגו ונצטרפו האותיות זה בחינות זווגי הגופות. וזה שכתוב: "לא הביט און ביעקב" על דרך שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מחשבה רעה אין ... הכסופין פועל שנעשה הנפש בכח ועל ידי הדבור יוצא הנפש מכח אל הפעל ואז נעשה בקשתו על ידי שמציר האותיות לטוב וכו' וכנ"ל וזהו: "רצון יראיו יעשה" כי על ידי הרצון שהוא הכסופין נעשה הנפש בכח ואז נעשה בקשתו ... והכסופין שלהם על ידי זה, "ישמע ויושיעם" כי על ידי הדבור נגמר הנפש ויוצא מכח אל הפעל ואזי נצטירו האותיות ונעשים כלי לקבל טוב ונתמלא בקשתו בפעל כנ"ל כי כפי הנפש שעושה בכח או בפעל כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי ...

... בבחינת: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" 'פעמים שלוש' הם בחינת טל אורות של מלוי שלש אותיות ראשונות [פרוש, כי שלש אותיות ראשונות של שם הויה במלוי אלפין, הם בגימטריא ט"ל, והם בחינת טל אורות, והם כלולים בהוא"ו של השם ] ...

... התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי תבות אשה וזה "ראה חיים" דיקא, כי תפילין נקראים חיים וזה: "נפתלי אילה שלוחה" וכו', נפתלי אותיות תפילין וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ ישראל ואחר כך אנו מדברים הלולו של הקדוש ברוך הוא בזה ... שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר והינו ...

... סמך משה את ידיו עליו" והוא בחינת הכתב בחינת יד כותבת כי הכתב הוא גם כן מבחינת חכמה כי אותיות הכתב, בהם נבראו כל העולמות "בדבר ה' שמים נעשו" וכו', וכתיב "כלם בחכמה עשית" כי יש בכל אות ואות ... אוירא דארץ ישראל כי על ידי כתב ידנו נתקדש האויר בבחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי הכתב הוא בחינת אותיות מחכימות ועל ידי תנועות הקלמוס באויר בשעת כתיבה נחקקים בחינת האותיות מחכימות בתוך האויר ועל ידו נתקדש האויר בבחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' ועל ידי שפוגמין בכתב ידנו על ידי ... עזרך מקדש" שעקר העזר והישועה, שהוא בחינת המתקת הדינים, הוא מקדש הינו על ידי השכל שנקרא קדש כידוע וזה אותיות שתיה ראשי תבות הן תוי שדי יענני (לשון המקרא איוב ל"א: "הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי") ... סוד, זה בחינת ביטול כתב ידנו שאין מקבלין אור השכל מידי הסמיכה כנ"ל בבחינת: "על כפים כסה אור" כי האותיות צריכות לקבל אור השכל, מידי הסמיכה כנ"ל ועל ידי פגם אמונת חכמים, שהוא בחינת 'הולך רכיל' על ידי זה ...

... מכל וכל כמו שכתוב "ואתה פה עמד עמדי" ובלעם שהיה כנגד משה בקלפה, כמו שכתוב: "ויודע דעת עליון" גם אותיות בלעם מרמזין שהוא בקלפה כנגד התורה כי ב' היא התחלת התורה, ול' היא סוף התורה, וע' כנגד שבעים פנים, ... בבחינת "שפחה תירש גברתה" כי בשני פסוקים אלו, יש שתים עשרה תבות, נגד שנים עשר שבטי יה וארבעים ותשע אותיות, כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות שבטי יה ובקבלת על מלכות שמים, הוא בחינת ים של שלמה הוא נפרד מנשמותיהן דערב רב שהיא שפחה ... כמו שכתוב: "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה", "לפניכם" דיקא כי מלפני הקדוש ברוך הוא יוצא אור פשוט, הינו אותיות פשוטים ולפי האדם כן נעשה הצרוף אם הוא אדם טוב, נעשה צרוף של ברכה ואם לאו, להפך וזה "לפניכם ...

... לציר בשעת הלמוד כאלו התנא עומד לפניו כי בהספר של החכם נרשם ונצטיר שם דמות החכם כי אלו הדבורים והאותיות הנרשמין ומצירין בהספר הם שכל החכם ונשמתו ובחינות פניו נמצא ששכלו ונשמתו ופניו שהוא דמותו ממש הוא באלו האותיות והתבות על כן נמצא בכל ספר וספר דמות דיוקנו של החכם שחדש אלו הדבורים כי כפי דמותו דהינו שכלו ונשמתו ופניו של החכם כן נצטירין האותיות בספר כי אם היה להחכם דמות אחר הינו שכל ופנים ונשמה אחרת היה מחדש ומציר אותיות אחרים בהספר כפי השכל שהיה לו שהוא דמותו נמצא שיש בכל ספר דמות דיוקנו של החכם. וכשזוכה לזכרון לזכר ... וזה 'הלומד ילד למה הוא דומה' וכו' כי זה הלומד עם התלמיד הוא ממש ככותב בדיו על הניר ומציר אותיות שכלו שם כן הוא מציר בדעת התלמיד, שכלו ודמותו ממש כנ"ל אך שיש בהלמוד בחינות הינו שיש בחינות הלומד ...

... "הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר" כי זה צריך לבחינת התפילה וזהו נקרא תפילה בצבור כי אותיות צבר ראשי תבות צדיקים בינונים, רשעים 'בינוני', הוא המתפלל, כמאמר חכמינו ז"ל: 'לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו ...

... יוחאי על ידו לא תשתכח התורה מישראל כי סופי תבות של זה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו הם אותיות יוחאי וזה שמרמז ומגלה הפסוק כי לא תשכח מפי זרעו, מפי זרעו דיקא הינו מפי זרעו של זה בעצמו ...