ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים... שאין להם זה השכל להעמיק בכל זה, להבין הרמזים כנ"ל נעשה אצלם כל זה ממילא על ידי שנה, וציצית, ותפילין ותורה, ותפילה, ומשא ומתן כי השנה, היא בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי בכלליות כנ"ל, בחינת ה' אלקי הנ"ל כי בשעת שנה, הנשמה עולה לעלמא דאתי . וציצית ותפילין, הם בחינת: "גדלת מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית קודם לתפילין בבחינת "שמאלו תחת לראשי", ואחר כך: "וימינו תחבקני" [כי שמאל הוא בחינת דין, בחינת צמצום, שהוא בחינת ציצית כנ"ל וימין הוא בחינת מחין, בחינת תפילין כנ"ל]. ותורה, היא בחינת ההסתפקות הנ"ל כי התורה היא בחינת עץ החיים דמזון לכלא ביה כ"ו הינו שיש לכל ... למקומו, לבחינת אחורי כי שם שרש המלך המשיח בבחינת: "מלך אסור ברהטים", 'ברהיטי מחין' "אסור", הינו בחינת קשר של תפילין, שהיא בחינת אחורי כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וראית את אחורי", זה קשר של תפילין "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים", הנאמר בדוד כי תפילין הם בחינת חיים כמאמר חכמינו זכרונם לברכה 'כל המניח תפילין זוכה לחיים', שנאמר: "ה' עליהם יחיו" ועל כן לא אמרו לו שעינו של אבשלום היתה עד שחזר לאחוריו כי ...