... תמחי לינוקא, לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' תמחי, לשון טהרה. כמו שכתוב: "מחיתי כעב פשעיך" 'ינוקא', היא בחינת מאור הקטן, היא בחינת שנה 'לא תמחי אלא בערקתא דמסאני' הינו רצועות של תפילין כמו שאמרו חז"ל,: 'בשכר שאמר אברהם מחוט ועד שרוך הנעל זכו בניו לשני מצוות, לחוט של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו רצועות של תפילין הינו שתמשיך חשמ"ל מבינה לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" ...

... להם בושה לבלי לעשות חטא ועוון, חס ושלום וגם אפילו 'לבלתי תחטאו' לבלי לעשות עברה צריך שיהיה גם כן יראתו על פניו, דהינו בושה כי אפילו כשעושין מצוה, צריך שיהיה לו גם כן בושה גדולה כנ"ל כי איך באים לחטף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה נמשכת על ידי באורי התורה על ידי המנהיג הנ"ל ...

... יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה ...

... כנ"ל נעשה אצלם כל זה ממילא על ידי שנה, וציצית, ותפילין ותורה, ותפילה, ומשא ומתן כי השנה, היא בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי בכלליות ... הנ"ל כי בשעת שנה, הנשמה עולה לעלמא דאתי . וציצית ותפילין, הם בחינת: "גדלת מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם ... שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית קודם לתפילין בבחינת "שמאלו תחת לראשי", ואחר כך: "וימינו תחבקני" [כי שמאל הוא בחינת דין, ... שהוא בחינת ציצית כנ"ל וימין הוא בחינת מחין, בחינת תפילין כנ"ל]. ותורה, היא בחינת ההסתפקות הנ"ל כי התורה היא בחינת עץ החיים דמזון לכלא ... ברהטים", 'ברהיטי מחין' "אסור", הינו בחינת קשר של תפילין, שהיא בחינת אחורי כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וראית את אחורי", זה קשר של תפילין "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים", הנאמר בדוד כי תפילין הם בחינת חיים כמאמר חכמינו זכרונם לברכה 'כל המניח תפילין זוכה לחיים', שנאמר: "ה' עליהם יחיו" ועל כן לא אמרו לו שעינו של אבשלום היתה ...

... אליהו ממנה על זה לענשו כי הוא "בעל שער", שממנה על זה, על בחינת שערות, לעשות בהם דין 'אליהו כופתו, והקדוש ברוך הוא רוצעו' זה בחינת מחין, ובחינת מותרי מחין "מלך אסור ברהטים", ברהטי מחין, שהם בחינת תפילין כמובא 'רוצעו', זה בחינת מותרי מחין, בחינת רצועות, שהן בחינת מותרי מחין [זאת התורה של חמר אסור גזלה, והתורה שבסימן ס"ח הקודם מענין פגם הכעס שמפסיד העשירות, שני התורה אלו, יש להם ...

... מוהר"ן - תקי - עבודת השם אות תקי ספר לי חברי רבי נפתלי שפעם אחת ספר עמו ממצות תפילין והפליג מאד בקדשת התפילין, ואמר שראוי לאדם להתלהב מאד בהנחת תפילין, כי תפילין הם קדושים ונוראים מאד וראוי שיפל על האדם פחד ורעדה גדולה ואימה ויראה עצומה כשרוצה להניח תפילין אשר קדשתם שגבה וגבהה מאד והאריך בזה הרבה. וגם אנכי הבנתי מדבריו עצם הפלגת נוראות קדשת התפילין. ואמר שכמה וכמה תורות שלו רבות מאד כלם נאמרו על מצוות תפילין, אף על פי שלא נזכר שם תפילין כלל אף על פי כן הם נאמרו על ענין תפילין. והם בחצוצרות בסימן ה. אנכי ה' אל קיך בסימן ד' ומי האיש החפץ חיים בסימן ל"ג, ... ל"ה, ומרכבות פרעה בסימן ל"ח כלם בלקוטי הראשון. ועוד מאמרים רבים אשר נאמרו באותן הזמנים כלם נאמרו על תפילין. ומזה יוכל לשער מעט עד היכן גדלו ושגבו קדשת התפילין אות תקיא אמר שהוא יודע מסופר אחד שהוא צדיק גנוז ורצה רבנו זכרונו לברכה מאד שיהיה לנו תפילין ממנו ואמר שהוא רוצה לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין כי צריכין לנסע אליו בחכמה באפן שלא יבין שבאו אליו בשביל זה כדי שלא יהיה נלכד חס ושלום באיזה צד גאות על כן היה רצונו לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין ולחלק לאנשי שלומנו שנזכה כלנו להניח תפילין קדושים שלו. וגם קדם שספר זאת דבר עמנו כמה פעמים שרצונו שיהיה לנו תפילין טובים מסופר הגון באמת. וכפי הנראה מדבריו היה שלא היתה כונתו על אלו הסופרים המפרסמים עכשו רק שיהיה סופר הגון באמת לאמתו. ודבר מזה כמה פעמים מענין תפילין טובים כנ"ל אחר כך ספר הנזכר לעיל שיודע מסופר וכו' כנ"ל. אך בעוונותינו הרבים ...

... ופסוק שיש בתורה הוא מצווה ממש. והשי"ת מקיים את התורה לפי הפירוש שלה באין סוף. כי בוודאי שהשי"ת לא מניח תפילין ולא מכבד הורים כפשוטו בצורה ממשית, אלא יש כאן בחינה פנימית שבה השי"ת מקיים את כל המצוות ממש. ועל האדם לזכות להגיע לעניין הזה שבו גם הוא יקיים את כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים ...

... יתברך והסימן של דבקות הוא תפילין כי תפילין הם סימן על הדבקות ב. ואי אפשר לבוא לבחינת תפילין אלא שיעלה את הדבור ויתקנהו כי הדבור שהוא רוח פיו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת ים, שכל הנחלים הולכים לתוכו כמו שכתוב: ... והרשימו יוצאין בבחינת תפילין וכו'] ה. וכשמעלה את הדבור לשרשו, הינו לגבורות ומתחיל לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות ומעורר את עצמו לעבודת השם יתברך אזי נכנס אור שרש ... ואז יוצא הרשימו בבחינות תפילין כי על ידי הבושה הוא מתפלל ומבקש מחילה על עוונותיו שנתגלה על פניו במצחו . "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם" וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'", כמובא בזוהר הקדוש . 'תפילין הם בחינת אמא על ברא', "ואם לבינה תקרא" וזה פרוש "אז תבין" הינו על ידי בינה יתרה שיהיה בהכרת הבורא על ידי זה "יראת ה'" הינו בחינת תפילין כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", אלו תפילין כי היראה הוא הבושה כמו שכתוב: "יראת ה' על פניכם" 'זה הבושה' שהיא על הפנים הינו בחינת תפילין על ידי בינה שהיא אמא על ברא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה תפילין נקראין פאר, שנאמר: "פארך חבוש עליך" ופאר הוא כלליות הגונין כי ההתפארות על ידי כלליות הגונין כמו שכתוב: "ישראל אשר בך אתפאר" כי הם כלולין ... כן יראה ו. ומשה זכה לאור התפילין כמו שכתוב בזוהר: "ויתנצלו את עדים" דא תפילין "ומשה יקח את האהל" שלקח אותן האורות, מלשון: "בהלו נרו עלי ראשי" "כי קרן עור פניו" על שם קרן אחת היה לו במצחו זה בחינת תפילין, שהוא במצח ועל ידי זה "ויראו מגשת אליו" כי האיר עליהם היראה, כמו שכתוב: "אז תבין יראת ה'" וכו' וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'העובר ... כי אדם הראשון פגם בבחינת תפילין, שהם בחינת עץ החיים כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" ודבק את עצמו באילנא דמותא ועל ידי זה ויגרש אותו מגן עדן . 'כי עזות פנים לגיהנום' וכד תב ... "ויעש להם כתנות עור" דא תפילין וזה פרוש: 'שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו' כי על ידי הקרבן, הינו על ידי התשובה זכה לבחינת תפילין, שהוא בחינת קרון עור הפנים. וקין שהיה מזהמת הנחש: "למה נפלו פניך" שהוא בחינת אור התפילין, שהוא קרון עור הפנים וקין הביא מפסלת שראה חוב לכל אחד ואיתא "וישם לקין אות" שזרח לו קרן, הינו כנ"ל וזה שכתוב בקין "וישב בארץ נוד קדמת ... לעדן על ידי שפגם באור התפילין קדמת ראשי תבות קרקפתא דלא מנח תפילין וזה שאמרו רז"ל: מי שיש בו עזות בידוע שנכשל באשת איש כי קין עמד על תאומתו של הבל, כמו שכתוב "ויהי בהיותם בשדה" וישראל שעמדו על הר סיני, ... זה לבושה גדולה הינו בחינת תפילין, בחינת: "אז תבין יראת ה'" ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ידי הלוחות כמובא 'כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", זכו לחגירת זינא עלאה' ומשה זכה לקרון עור פנים, מאור הלוחות כי הם המחין בעצמן כי על ... הפנים, הינו בושה, בחינת תפילין וזה פרוש: 'נפל במקומנו' שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו הגם שגם השגתנו גדולה אבל לפי ערכו הוי לה נפילה, ששב בתשובה, ומתביש בהשגתנו וזה פרוש ... ארץ החיים, שממנה תוצאות התפילין כנ"ל והתפילה נקרא עמוד, על שם: "ויעמד פינחס" ועמודים, בחינת תפילה, על המים הינו על הלב, כמו שכתוב "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" ומים על ... פרעה וחילו", הינו בחינת תפילין, כמובא בזוהר שפרעה היא אמא דכל נהירין אתפרען ואתגלין מנה ותפילין נקרא מרכבות, כמו שכתוב: "רוכב שמים" ושמים, אש ומים בחינת גונין כי תפילין הם נהרין מאמא עלאה ירה בים ירה, הם הגבורות [פרוש: יר"ה עם הכולל גימטריא גבורה] בים, הוא בחינת דבור כשתקשר ותעלה את הדבור לשרשה ועל ידי ... [זאת התורה היא סוד כונות תפילין, כמבאר שם בתוך דברי התורה הזאת. וכנרשם מן הצד בהג"ה. איך כל כונות תפילין כלולין שם, והדברים מובנים למשכילים. ועדין צריכין באור רחב לבאר הדבר היטב, ואם יהיה אלהים עמדי, יתבאר הדבר במקום אחר בעזרת השם יתברך. ודע ... ואמר שכלם הם סוד כונות תפילין, דהינו התורה "בחצצרות וקול שופר" ו"אנכי ה' אלקיך", ו"קרא את יהושע" וכו', והתורה "מי האיש החפץ חיים", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", ונתתי ... ואמר שכלם הם סוד כונות תפילין. ]

... בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת היקום אשר ברגליהם" זה ממונו, שעליו קאי ... 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" בשביל זה, נקראת ארץ החיים כי תפילין נקראים חיים, כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" וזה שבחה, "אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" כי לפעמים אדם אוכל לחם מחמת עניות ולא מחמת חסרון תאוה לתענוגים אחרים ... וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת ... יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, "כי היא שמלתו" וכו', לענין זה ... וזהו: "כי היא כסותה וכו' היא שמלתו לעורו", 'דא תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות הגונין, כמו שכתוב: "ישא ה' פניו אליך". וכשפוגם ... ארץ ישראל ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי תבות אשה וזה "ראה חיים" דיקא, כי תפילין נקראים חיים וזה: "נפתלי אילה שלוחה" וכו', נפתלי אותיות תפילין וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ ישראל ואחר כך אנו מדברים הלולו של הקדוש ברוך הוא בזה הכח אזי נעשה שמים וארץ חדשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... "וישב יעקב", שהוא מדת אמת כנ"ל והוא גם כן בחינות תפילין, שנקראים פאר, שהוא מדת יעקב ועל כן נקראת ארץ ישראל "אילה שלוחה הנותן אמרי שפר", כמו שדרשו רז"ל כלומר ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר והינו "ראה חיים", כי תפילין נקראין חיים "ה' עליהם יחיו", דדרשו על תפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וכו' והינו "ראה חיים", שהוא תפילין "עם אש"ה", ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר שהוא גם כן בחינות תפילין כנ"ל וזהו,: "ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם" כלומר 'ארץ', שהוא בחינות אמת ואז הוא בבחינות הארת פנים ואינו בוחר בתפנוקים ועל כן 'לא במסכנת', מחמת ... שנאמר עליו 'יעקב אבינו לא מת' והוא גם כן בחינות תפילין שנקראים חיים נמצא, כי האוחז במדת אמת, אזי פרנסתו ברוח כי ההשפעה ממדת אמת כנ"ל: קשטא קאי כי רז"ל דרשו על פסוק: "ואת כל היקום" וכו' 'זה ממונו של אדם ... ושניהם דבר אחד כי מאחר שהוא תולה תפיליו, ופוגם בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב על ארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" אך ארץ ...

... וכמה עולמות וכו' ?! וכן הצדיק אמר בדעתו. וכי אין לו רק זאת ? [דהינו געגועים הנ"ל] הלא יש כמה עבדות אחרות שצריך לעשות כגון ציצית ותפילין ושאר מצוות ?! והסכימו להעביר הגעגועים מדעתם בתוך כך בא איש ישראלי אחד עם ...