ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע... בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת היקום אשר ברגליהם" זה ממונו, שעליו קאי ... 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" בשביל זה, נקראת ארץ החיים כי תפילין נקראים חיים, כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" וזה שבחה, "אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" כי לפעמים אדם אוכל לחם מחמת עניות ולא מחמת חסרון תאוה לתענוגים אחרים ... וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת ... יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, "כי היא שמלתו" וכו', לענין זה ... וזהו: "כי היא כסותה וכו' היא שמלתו לעורו", 'דא תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות הגונין, כמו שכתוב: "ישא ה' פניו אליך". וכשפוגם ... ארץ ישראל ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי תבות אשה וזה "ראה חיים" דיקא, כי תפילין נקראים חיים וזה: "נפתלי אילה שלוחה" וכו', נפתלי אותיות תפילין וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ ישראל ואחר כך אנו מדברים הלולו של הקדוש ברוך הוא בזה הכח אזי נעשה שמים וארץ חדשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... "וישב יעקב", שהוא מדת אמת כנ"ל והוא גם כן בחינות תפילין, שנקראים פאר, שהוא מדת יעקב ועל כן נקראת ארץ ישראל "אילה שלוחה הנותן אמרי שפר", כמו שדרשו רז"ל כלומר ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר והינו "ראה חיים", כי תפילין נקראין חיים "ה' עליהם יחיו", דדרשו על תפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וכו' והינו "ראה חיים", שהוא תפילין "עם אש"ה", ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר שהוא גם כן בחינות תפילין כנ"ל וזהו,: "ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם" כלומר 'ארץ', שהוא בחינות אמת ואז הוא בבחינות הארת פנים ואינו בוחר בתפנוקים ועל כן 'לא במסכנת', מחמת ... שנאמר עליו 'יעקב אבינו לא מת' והוא גם כן בחינות תפילין שנקראים חיים נמצא, כי האוחז במדת אמת, אזי פרנסתו ברוח כי ההשפעה ממדת אמת כנ"ל: קשטא קאי כי רז"ל דרשו על פסוק: "ואת כל היקום" וכו' 'זה ממונו של אדם ... ושניהם דבר אחד כי מאחר שהוא תולה תפיליו, ופוגם בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב על ארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" אך ארץ ...