... הדבר דומה למה שכבר התבאר כי גם השי"ת מקיים את כל המצוות. אז נניח שהחל מעכשיו ירצה האדם להניח תפילין כמו שהשי"ת מניח תפילין, האם הוא בכלל מסוגל להבין את משמעות הנחת התפילין באמת, שהיא הרי ורק היא הפירוש האמיתי של הנחמת התפילין. אך האם יכול האדם באמת להבין את המשמעות הזאת?! בשורה התחתונה על האדם ללכת לפי נקודת האמת שלו באותו ...

... שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה' 'ואמלא' דיקא, בחינת הבתים, שהמחין ממלאין ... לכל המתאבל על ציון לשום לאבלי ציון "פאר תחת אפר" 'פאר תחת אפר' דיקא 'פאר' זה בחינת המחין בחינת תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית ...

... שאמרו: 'הקדוש ברוך הוא מלביש ערמים ומבקר חולים' וכו' וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין' וכו' וכן יש תפילת ה' כמו שאמרו, רבותינו, זכרונם לברכה מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל ? שנאמר: "ושמחתים בבית ...

... השבע לי בכתרך ומלכותך ונשבע לו ענה ואמר [האנוס הנ"ל]: עקר כבודי שאהיה רשאי להיות יהודי בפרהסיא, להניח טלית ותפילין בפרהסיא וחרה להמלך מאד, מחמת שבכל מדינתו אינם רשאים להיות יהודים אבל לא היה לו בררה מחמת השבועה בבקר הלך האנוס והניח טלית ותפילין בפרהסיא אחר כך מת המלך ונעשה בנו מלך והוא התחיל להנהיג מדינתו ברכות מחמת שראה שרצו להכרית את אביו ... קבלה מאביו שיש שם אש כנ"ל בתוך כך ראה האש וראה שהיו הולכים דרך האש, מלכים ויהודים מעטפים בטלית ותפילין וזה היה מחמת שהיו אצל אותן המלכים יושבים יהודים במדינתם על כן היו יכולים לילך דרך האש ואמר החכם ... וזרעו ענה האנוס ואמר: על ידי נכרת כי החוזי כוכבים ראו, ולא ידעו מה ראו כי שור עושין מעורו תפילין, ושה עושין מצמרו ציצית לטלית ועל ידיהם נכרת הוא וזרעו כי אותן המלכים שהיו יהודים דרים במדינתם, שמלבשין בטלית ותפילין היו הולכים דרך האש ולא היו נזוקים כלל והוא נכרת על ידי שלא היו רשאים יהודים שלובשין טלית ותפילין לישב במדינתו ועל כן היו השור ושה שבמזלות שוחקים ממנו כי החוזי כוכבים ראו ולא ידעו מה ראו, ונכרת ... כל זה שמעתי עוד מצאתי קצת רמזים מהמעשה זו בקפיטל הנ"ל "ננתקה את מוסרותימו" מוסרות הם של עור, בחינת תפילין "עבותימו" עבות הם חבלים, בחינת ציצית, כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה פסוק זה במסכת עבודה זרה על ציצית ותפילין "יושב בשמים ישחק", כי השור ושה שבשמים שחקו ממנו "אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו" הכעס והבהלה והפחד הנ"ל ... יחד כל אפסי ארץ, הינו כל שבעה חלקי עולם וכל המלכים והגוים לנחלה תחתיו "עבדו" זה ציצית "ביראה" זה תפילין וגילו ברעדה רעדה הנ"ל

... א, סימן ד] "אשרי העם זרקא" [שם, סימן לה] ועוד כמה תורות שאמר באותן העתים וכלם הם סוד כונות תפילין. ובפרט התורות שנכתבו בלשונו הקדושה בעצמו אמר שיכולים לדקדק בהם כמו במקרא כי יש שם כונות הרבה כי לפעמים ...

... אחד לבדק תפיליו. ענה ואמר מחמת שהרב מברדיטשוב הוא נוסע וסובב עתה על המדינה, מחמת זה אני מצוה לבדק התפילין שלי. כי באמת אף על פי שאמרתי שאיני מחזיק מהם הינו שהם אצלי אין ואפס כנ"ל אף על פי ... וכשהוא יושב בביתו אזי הוא בחינת כתפארת אדם לשבת בית. הינו שבחינת ההתפארות הוא יושב בביתו בחינת הבתים של תפילין. אבל כשהוא נוסע וסובב ומתבזה בין החיים כי על הדרך בודאי האדם מתבזה כמובא בפרט איש כזה שיש לו ... הממון שאינו כראוי לפי כבודו וכיוצא. ומאחר שבחינת ההתפארות נפגם ונתבזה ויוצא מן הבתים על כן יש חשש על התפילין שהם בחינת התפארות כידוע כי הם נקראים פאר כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה אות רעא גדל המעלה של המתקרבים ... חדושים נפלאים ונוראים אשר לא נשמעו מעולם]. ואמר לי אז בזו הלשון [הנה שומעת נשמתך] דהינו החדוש הנ"ל מענין התפילין שבשביל שהרב נוסע ומטלטל הוא צריך לבדק תפילין שלו. ואפילו כשמנחים בשפלות גדול מאד אף על פי כן צעקה בעלמא שנותנין אף על פי שתכף ומיד נפסק ...

... תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . "ואת ... שאמרו חז"ל: "והיו חייך תלואים" זה התולה תפיליו: 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" בשביל זה, נקראת ארץ החיים כי תפילין נקראים חיים, כמו שכתוב: "ה' עליהם יחיו" וזה שבחה, "אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" כי לפעמים אדם אוכל ... ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות ... שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו ... השכינה בגלותא שמשם עקר העניות של ישראל בגלות, כמבאר בתקונים וזהו: "כי היא כסותה וכו' היא שמלתו לעורו", 'דא תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות הגונין, ... לכמה גונין, ככרום. ואנחנו בני ישראל, מקבלין השפע דרך ארץ ישראל ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי תבות אשה וזה "ראה חיים" דיקא, כי תפילין נקראים חיים וזה: "נפתלי אילה שלוחה" וכו', נפתלי אותיות תפילין וכשאנו אוכלים שפע אמת הבא דרך ארץ ישראל ואחר כך אנו מדברים הלולו של הקדוש ברוך הוא בזה הכח ... אכלת", כלומר שאכילתה והשפעתה הוא מבחינות יושביה שהוא בחינות "וישב יעקב", שהוא מדת אמת כנ"ל והוא גם כן בחינות תפילין, שנקראים פאר, שהוא מדת יעקב ועל כן נקראת ארץ ישראל "אילה שלוחה הנותן אמרי שפר", כמו שדרשו רז"ל כלומר ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר והינו "ראה חיים", כי תפילין נקראין חיים "ה' עליהם יחיו", דדרשו על תפילין "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" וכו' והינו "ראה חיים", שהוא תפילין "עם אש"ה", ראשי תבות ה'נותן א'מרי ש'פר שהוא גם כן בחינות תפילין כנ"ל וזהו,: "ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם" כלומר 'ארץ', שהוא בחינות אמת ואז הוא בבחינות הארת פנים ... נקראת ארץ ישראל, ארץ החיים כי השפעתה ממדת יעקב, שנאמר עליו 'יעקב אבינו לא מת' והוא גם כן בחינות תפילין שנקראים חיים נמצא, כי האוחז במדת אמת, אזי פרנסתו ברוח כי ההשפעה ממדת אמת כנ"ל: קשטא קאי כי רז"ל ... מן הפלטר' זהו שאמרנו, כי אלו ואלו דברי אלהים חיים, ושניהם דבר אחד כי מאחר שהוא תולה תפיליו, ופוגם בתפילין, שהוא מדת אמת אזי הוא בהסתרת פנים, ונתמעט השפע שלו ומזונותיו מצמצמין וצריך לקנות מן הפלטר ועל כן כתיב ...

... על פי שאני כמו שאני אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל ולקים כמה מצוות בכל יום ציצית ותפילין וקריאת שמע וצדקה וכיוצא. ואף על פי שעשית המצוות הם כמו שהם אף על פי כן על כל פנים ...

... דתאריכו חיי. לט. מי שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש, נקרא חוטא. מ. הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא קריאת שמע ומתפלל, כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן וכאלו טבל. מא. מי שנזהר לומר דבור קדוש בבית ...

חיי מוהר"ן - תקי - עבודת השם אות תקי ספר לי חברי רבי נפתלי שפעם אחת ספר עמו ממצות תפילין והפליג מאד בקדשת התפילין, ואמר שראוי לאדם להתלהב מאד בהנחת תפילין, כי תפילין הם קדושים ונוראים מאד וראוי שיפל על האדם פחד ורעדה גדולה ואימה ויראה עצומה כשרוצה להניח תפילין אשר קדשתם שגבה וגבהה מאד והאריך בזה הרבה. וגם אנכי הבנתי מדבריו עצם הפלגת נוראות קדשת התפילין. ואמר שכמה וכמה תורות שלו רבות מאד כלם נאמרו על מצוות תפילין, אף על פי שלא נזכר שם תפילין כלל אף על פי כן הם נאמרו על ענין תפילין. והם בחצוצרות בסימן ה. אנכי ה' אל קיך בסימן ד' ומי האיש החפץ חיים בסימן ל"ג, ואשרי העם יודעי ... סימן ל"ה, ומרכבות פרעה בסימן ל"ח כלם בלקוטי הראשון. ועוד מאמרים רבים אשר נאמרו באותן הזמנים כלם נאמרו על תפילין. ומזה יוכל לשער מעט עד היכן גדלו ושגבו קדשת התפילין אות תקיא אמר שהוא יודע מסופר אחד שהוא צדיק גנוז ורצה רבנו זכרונו לברכה מאד שיהיה לנו תפילין ממנו ואמר שהוא רוצה לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין כי צריכין לנסע אליו בחכמה באפן שלא יבין שבאו אליו בשביל זה כדי שלא יהיה נלכד חס ושלום באיזה צד גאות על כן היה רצונו לנסע אליו בעצמו ולקח ממנו כמה זוגות תפילין ולחלק לאנשי שלומנו שנזכה כלנו להניח תפילין קדושים שלו. וגם קדם שספר זאת דבר עמנו כמה פעמים שרצונו שיהיה לנו תפילין טובים מסופר הגון באמת. וכפי הנראה מדבריו היה שלא היתה כונתו על אלו הסופרים המפרסמים עכשו רק שיהיה סופר הגון באמת לאמתו. ודבר מזה כמה פעמים מענין תפילין טובים כנ"ל אחר כך ספר הנזכר לעיל שיודע מסופר וכו' כנ"ל. אך בעוונותינו הרבים לא זכינו להוציא הדבר לאור ...