ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... ויעקב קראו בית שהוא מקום ישוב לבני אדם יותר משדה הינו שיעקב קרא את מקום הבית המקדש שהוא מקום התפילה בית שהוא מקום ישוב לבני אדם כי העלה את התפילה מהר ושדה לבחינת בית שיש בו תפיסה לבני אדם יותר מהר ושדה כי בבחינת בית יש גם לעכו"ם השגה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" וכשהוא בבחינת בית כדין אתיקר שמא עלאה כנ"ל וזה פרוש: "גדול ה' ומהלל מאד" כלומר אימתי ... הר נעשה עיר אלקינו שהוא ישוב בני אדם בחינת בית, שהוא משג יותר מהר ושדה דהינו כשמעלין את בחינת התפילה מבחינת הר לבחינת עיר ובית שאז יש גם לעכו"ם השגה כנ"ל אז דיקא גדול ה' כי זה עקר גדלתו יתברך כשגם הרחוקים יודעים ממנו יתברך כנ"ל ד. וענין זה להעלות התפילה מבחינת הר ושדה לבחינת בית בחינת עיר אלקינו כדי שיתגלה מלכותו גם לעכו"ם שיהיה להם גם כן השגה באלקותו ... כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים' כי עקר התפילה אינם יודעים כי אם צדיקי הדור כי יש בעלי גאוה שאינם רוצים שילכו לצדיקים ואומרים שהן בעצמם יכולים להתפלל ... הוא רוצה למלך ואומר: אנא אמלך וזה פרוש: "השב אשת האיש" אשת ראשי תבות "אדני שפתי תפתח" זה בחינת תפילה דהינו השב אשת, בחינת התפילה, להצדיק כי נביא הוא כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ומשגר תפילה סדורה בפיו כדי שיהנה מתפילתו וזה: כי נביא הוא, לשון ניב שפתים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "בורא ...