... מוהר"ן ח"א - תורה ט - תהמת יכסימו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא ... והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דבריו הצריכים אליו וזה פרוש: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" 'וקם' זה בחינת עמידה, בחינת תפילה כששבט מישראל עומד להתפלל על ידי זה מעורר כוכב והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין לך ... לרכב ערבות" 'רוכב', דא קדשא בריך הוא 'ערבות', דא שכינתה שנתערב בה כל הגונין ולפי הזווג שגורם בתפילתו כן זוכה לזווגו והתפילה הם שתים עשרה נסחאות לפיכך הזווג כקריעת ים סוף שהם שנים עשר וגם ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים בתפילתם כמו שכתוב: "ויעמידה ליעקב לחק" 'וחק לשנא דמזונא הוא' 'ואין עמידה אלא תפילה' וזה פרוש: "שמרו עדתיו וחק נתן למו" 'עדות' זה תפילה , כמו שכתוב: "שבטי יה עדות להדות לשם ה'" גם אמרו חכמינו זכרונם לברכה 'אין עדות אלא בעמידה' ועמידה זה תפילה שאנו מעידין על אחדותו וכפי שמפרנס לאביו שבשמים בתפילתו כן נותנין לו פרנסתו וזה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' הינו מזונות ... שהוא כלול כל השנים עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו בשביל זה כתיב בה: "ויאסף יעקב רגליו אל המטה" 'רגליו' זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "צדק לפניו יהלך" הינו, שהיה מאסף כל התפילות, כל אחת לשרשה גם היה כח בידו לתן חלק מחלקי עולם ליוסף כמו שכתוב: ... אבל כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקליפות ומסבבין אותו ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל כמו שכתוב: "סכת בענן לך מעבור תפילה" וכתיב: "סביב רשעים יתהלכון" שהרשעים, הינו הקליפות, מסבבין אותו 'כרם זלת' הינו בשעת התפילה 'שהיא עומדת ברומו של עולם' ודע, שיש פתחים הרבה בחשך הזה לצאת משם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הבא לטמא, פותחין לו יש ... משמע תורה גם תפילתו תועבה" כתב יד החברים] ד. וצריך כל אדם לקשר את תפילתו לצדיק הדור והצדיק יודע לכון השערים ולהעלות כל תפילה ותפילה לשער השיך כי כל צדיק וצדיק הוא בחינת משה משיח כמו שאמרו: 'משה, שפיר קאמרת' וכתיב: "עד כי יבא שילה" 'דא ... בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" ואתלוין בהדן ההוא טיעא שקשרנו את עצמנו עם צדיק הדור שהוא בחינת משיח, כלליות התפילה ושקיל עפרא ומורח ואמר: הא לדוכתא פלן והא לדוכתא פלן עפרא זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "יתן כעפר חרבו" וחרב זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ומורח כי יש לו כח הזה להריח על ידי שהוא כלול כל התפילות וכתיב: "ותהלתי אחטם לך" ואמר: הא לדוכתא פלן שהיה יודע שערי תפילות והיה יודע כל תפילה השיך לשבטו ואמרינן לה: כמה מרחקינן ממיא ? ואמר: הבו לי עפרא ויהבינן לה. אמר לן: תמניא פרסי תנינן ויהבינן לה, אמר לן: תלתא ... משיח ואם היו התפילות בבחינה הנ"ל בודאי לא היה משיב צור חרבו וזה סימן שעדין לא הגענו למדרגת "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" ה. ותפילה הוא בחינת נסים שהוא אין דרך הטבע כי לפעמים הטבע מחיב איזו דבר והתפילה מהפכת את הטבע ועקר הנסים, הינו עקר התפילה אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ואמונה זה תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" כתרגומו ובשביל זה היא גבוהה מכל הארצות על שם שעקר הנסים שם הם וכתיב: "הרימי נס" ובשביל זה ... זכרונם לברכה . 'קול התור נשמע בארצנו' לענין גשמים כי עקר הגשמים נשמע בארץ ישראל כי שם התהומות, הינו הנסים, הינו אמונה, תפילה וזה לעמת זה עשה אלהים ומצרים הוא הפך ארץ ישראל, זה לעמת זה כמו שכתוב: "ומצרים נסים לקראתו" שמצרים לעמת ארץ ישראל לעמת הנסים ובשביל זה אין מקום תפילה במצרים כמו שכתוב: "והיה כצאתי את העיר אפרש כפי" בשביל זה, כשפגם אברהם בארץ ישראל בשעה שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא על ירשת ארץ ... ארץ ישראל, בחינת נסים וירד יעקב ובניו למצרים ששם הפך הנסים שזה לעמת זה וירדו דוקא יעקב ובניו כי הוא פגם בארץ ישראל, בחינת תפילה וירדו יעקב ובניו, שהם בחינת תפילה שהם בחינת שנים עשר שערי תפילה ועל ידי שעקר התפילה הם יעקב ובניו כנ"ל על ידי זה לא זכה לארץ ישראל, לבחינת תפילה, אלא יעקב ובניו כמו שכתוב: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא כל יצחק וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמנה' הינו בחינת ארץ ישראל, שהוא בחינת תפילה, בחינת אמונה והיא שותה תחלה ששם התהומות בחינת נסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" וזהו: 'בשעה שהגשמים יורדין, אפילו פרוטה שבכיס ... כל הנסים ואומרים שהכל דרך הטבע ואם רואים איזהו נס הם מכסים את הנס עם דרך הטבע שאומרים שזה דרך הטבעים נמצא שפוגמים בתפילה כי ה

... מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל וכו' ומאי מתפלל? יהי רצון מלפני וכו' ובודאי שהקדוש ברוך הוא מקים מצות התורה ותפילה כמו שראוי להקדוש ברוך הוא וכמה רחוק בין קיום התורה שלו ובין תפילה שלו לתורה ותפילה של השם יתברך כי כל אחד עובד השם יתברך לפי מדרגתו וכאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' ושמעתי ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת. כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת. מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי ... כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה. ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה. כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה. ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, כי היא נסתרת בחינת חותם שמסתיר את מה שכתוב. וכן ...

... שנושם נשימות ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם נשימה של קדשה אזי, "ורוח חדשה ... דא מיא' 'ומיא דא תורה' כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להשם יתברך היה באפשרי להיות אוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה מגנת ומצלת עליו וכן, חס ושלום, להפך כשבוער אל תאוות עולם הזה, הוה אוקיד גם כן כל גופא אבל כשאחר כך לומד ... הדבור יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך דהינו שאפילו אם הוא במקום שהוא אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפילה והתבודדות יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך אפילו שם במקומות הנמוכים, שהם בחינות מקומות המטנפים אפילו אם נפל ...

... רשימו בבחינת ושוב, כדי שיהיה קיום למוחין וכולי. ונבאר: התבודדות היא מילה רחבה. אפילו תפילה היא מילה רחבה. עיקר התפילה הוא דווקא שתיקה ודבקות באין סוף, ללא דיבור. והתפילה בשורשה הוא מבחינת לפני הבריאה ששם אין דיבור כלל. כנ"ל לגבי התבודדות, שגם כאשר אדם מתגבר ...

... בחינת: "יפרח בימיו צדיק" ששאלו אותו: הצדיק שממית את עצמו ומוסר את נפשו בצלותה ובעותה באיזה מן המקומות מן התפילה צריך לו למסר את נפשו ביותר? והשיב להם: היכא דעאל הינו איך שיש לו להעלות ניצוצי הקדשה הינו איך שנכנסים ...

... בעצמו ואז ממילא היו מסתלקין ממנו כל המחשבות זרות. וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה העובר עברה ומתביש בה מוחלין לו וכו' ועין בלקוטי תנינא סימן מ"ו ובהשיחות שמה שנלחמין עם המחשבות זרות בשעת התפילה להכניע אותם, או על כל פנים לברח מהם הוא בחינת כי עליך הרגנו כל היום, בחינת מסירת נפש ובחינת ...

... מאד מאלו הגזרות הנשמעים חס ושלום, ושלא להחזיק אותם לדבר קל רק צריכין להעתיר ולהתפלל ולצעק ולהתחנן הרבה הרבה לפני השם יתברך, אולי יעתר ה' שנזכה לבטלם כי בודאי תפילה וצעקה מועיל תמיד. ועין בהשיחה השיכה להתורה לשמש ...

תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם ... - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים ואז התפילה בבחינת דין וכשהתפילה בבחינת דין אז הסטרא אחרא בולעת את התפילה, חס ושלום כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים שהם מחין דקטנות בחינת אלקים, כידוע ועל כן הם נאחזין, חס ושלום בתפילה זו שהיא בחינת דין ובולעין אותה, חס ושלום. ואז צריך דווקא את בחינת פנחס, דהיינו תפילה במסירות נפש כמובא שם. **** ואיך בעצם ניתן לעשות זאת? התשובה היא כאן breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - להמשיך שלום בעולם ושקלית לסלתאי, ואנחתיה בכותא ... שלא רצה לעסק בשום עסק מעסקי עולם הזה רק בשביל נשמתו גם כל תפילותיו לא היו אלא בשביל לקשר נשמתו אפילו אלו תפילות המפרשים בתפילה שהם לצרך הגוף כגון "רפאינו" ו"ברך עלינו" ושאר צרכי הגוף לא היה כונתו של רבה בר בר חנה בשביל גופו אלא בשביל נשמתו שהיה מכון לפרנסת נשמתו ולרפואתה ושקלית לסלתאי ואנחתיה בכותא דרקיע ששקל לתפילה שהוא לצרך הגוף ואנחה בתפילה הכל לצרך נשמתו כי ממילא כשנתקן שם ברוחניות נתקן גם בגשמיות ***** יחד עם זאת יש לזכור כי כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות. ומצד האמת כאשר האדם זוכה לדעת שלמה, אז התפילה שלו היא עניין אחר לגמרי, והיא לא על צרכי הגוף הגשמי, ולא על צרכי הגוף הרוחני (גוף רוחני = הנשמה). דהיינו שגם להתפלל על עניינים רוחניים, גם זו אינה שלמות, כי גם תאוות רוחניות הן ... שזה עניין אחרי לגמרי. כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם ועבודה שבלב זו תפילה הינו ביטול ודבקות לאין סוף כי אין סוף הוא בחינת מה שאין בו תפיסה ומאחר שאין לו תפיסה בזה [הינו בדבורי התורה הנ"ל כי הוא בחינת נסתר כנ"ל] הוא בחינת תפילה דבקות שהוא רק ביטול להאין סוף ולזה זוכים אחרי... וכולי... וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך. כי שורש התפילה הוא מבחינת לפני הבריאה. ושורש התורה הוא מבחינת אחרי הבריאה. ותפילה של צדיק אמיתי היא עניין אחר לגמרי, כי היא מעל הדיבור ומעל המחשבה, מאחר שבעצם מדובר על לפני הבריאה. **** ומהי תפילתו של הצדיק האמת? התפילה של הצדיק האמת היא בחינת "ביטול המוחין" שרבי נחמן מברסלב מביא במספר מקומות. דהיינו כאשר הנשמה של הצדיק נכללת לגמרי בא"ס, ושם יש רק שתיקה לגמרי, ללא שום דיבור. וכאשר הצדיק חוזר אל המוחין, זו בחינת תורה, בחינת בריאת העולם וכולי. לדוגמא: כאשר רבי נחמן מברסלב אמר "איני יודע" זו בחינת התפילה שלו. כי איני יודע זו בחינת הכללות בא"ס, בבחינת מטי ולא מטי. ששם אין ידיעה אלא רק דבקות. וזו תפילה אמיתית. * כאן breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו ואמר כי עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך וכאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם ו'נשמע' הם בחינת נסתרות בחינת דבורי התורה שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה שהם בחינת נסתר כנ"ל שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפילה, שהיא דבקות כי 'שמיעה תליא בלבא' כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שמע" ועבודה שבלב זו תפילה הינו ביטול ודבקות לאין סוף כי אין סוף הוא בחינת מה שאין בו תפיסה ומאחר שאין לו תפיסה בזה [הינו בדבורי התורה הנ"ל כי הוא בחינת נסתר כנ"ל] הוא בחינת תפילה דבקות שהוא רק ביטול להאין סוף ואם תעיין שם בתורה כב הנ"ל ובעוד מקומות שהובאו כאן בפורום, תראה שהתפילה היא כולה בחינת לפני הבריאה שהיא בחינת שתיקה. ** ואם נחדד, אז אצל הצדיק האמת, בכל דבר ודבר שהוא עושה, הוא תמיד באמצע לימוד תורת ה ממש ובאמצע תפילת ה ממש. כי באין סוף התורה והתפילה הם אחד והכל אחד. וזו שלמות הדבקות. ...

... מאד כי כלה מוסר השכל מוסר גדול ונורא מאד על כן צריך לזהר לקים מה שהזהרתי אתכם לעשות מן התורה תפילה כי תכף כשמתחילין להכניס זאת התורה בתוך דברי התעוררות ושיחה של תפילה בודאי תעורר ותשבר את לבו מאד כנזכר לעיל ...