ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ... השפעת הנבואה אף על פי שאין מי שיתנבא רק שיש בחינת השפעת הנבואה בעולם על ידי זה נגאלת ונפדית התפילה כי התפילה היא גבוהה מאד, ובני אדם מזלזלין בה וכשעומדים להתפלל, חפצים לפטר התפילה מעליהם כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה: "כרם זלת לבני אדם" 'אלו דברים העומדין ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם' וכו' ועל ידי הנבואה נגאלת התפילה מן הגלות בבחינת: "כי נביא הוא ויתפלל בעדך" שעל ידי נבואה התפילה בשלמות כי התפילה היא בחינת: "בורא ניב שפתים", בחינת נבואה ט. וכשנגאלת ונפדית התפילה אזי נופל כל הדאקטיריי כי אין צריכין לרפואות כי כל הרפואות הם על ידי עשבים וכל עשב ועשב מקבל ... מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה' כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ועל כן כשזוכין לתפילה אין צריכין לרפואת העשבים כי התפילה היא בחינת דבר ה', שהוא שרש הכל וזה בחינת נביא, ראשי תבות: בדבר יי שמים נעשו כי האלף הוא ... כן תבת שמים היא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] כי על ידי נבואה זוכין לתפילה, שהיא בחינת דבר ה' כנ"ל "ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם" 'ישלח דברו וירפאם' הינו שמקבלין כל הרפואות רק על ידי דבר ה', דהינו תפילה אזי 'וימלט משחיתותם', הינו עשבים, בבחינת: 'הקוצר לשחת' כי אין צריכין לרפואת העשבים כנ"ל וזהו בחינת: "ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך ואת מימיך, והסירתי מחלה מקרבך" "ועבדתם את ה'" 'עבודה זו תפילה' אזי: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירתי מחלה" וכו' הינו שיהיה לך רפואה על ידי לחם ומים על ידי שיתברכו מן שרש הכל, דהינו דבר ה' בחינת תפילה ויהיה ללחם ומים כח לרפאות כמו עשבים כי התחלקות הכחות שזה העשב יש לו כח לרפאות חולאת פלוני וזה ... הכל, דהינו דבר ה' הכל אחד ואין חלוק בין לחם ומים ובין עשבים וכשאוחזין בהשרש, דהינו דבר ה' בחינת תפילה יכולין להמשיך כחות הרפואה לתוך לחם ומים ויהיה לו רפואה על ידי לחם ומים בחינת: "וברך את לחמך וכו' והסירתי מחלה" וכו' כנ"ל י. אך יש שלש עבודות שהם מפסידין עבודות התפילה והם שלש מדות הינו א: 'אל תהי בז לכל אדם' שלא לבזות שום אדם ב: עבודה זרה ואפילו קלקול ... הברית, הינו מי שאין שומר הברית כראוי כי כל שלש מדות אלו הם בחינת עבודות דסטרא אחרא, ומפסידין עבודת התפילה בזוי אנשים הוא בחינת עבודה כמו שמצינו באחי יוסף, על שבזו אותו ולא האמינו שהוא יהיה מלך על ידי ... בו: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו" וצריך לצאת משלש עבודות אלו, דהינו משלש מדות הנ"ל ואז זוכין לעבודת התפילה ואז יכולין להתרפאות בכל דבר שבעולם אפילו בלחם ומים כנ"ל וזה פרוש: בכל מתרפאין הינו בכל דבר שבעולם יכולין ... משלש מדות אלו אזי: בכל מתרפאין אפילו בלחם ומים כנ"ל כי כשהוא חוץ משלש עבודות הנ"ל ואז זוכה לעבודת התפילה אזי יכול להתרפאות בכל דבר שבעולם כנ"ל יא. ודע, שיש חלוק בין החולאות כי יש חולאת שהוא בחינת צומח ... שאז היה נעלם ונסתר מעיני כל ואין יודע ממנו רק השם יתברך לבד אבל כשאוחזין בבחינת דבר ה', בחינת תפילה כנ"ל שאזי מקבלין הרפואה מכל הדברים שבעולם אפילו מלחם ומים בבחינת: בכל מתרפאין כנ"ל אזי יכולין להתרפאות אפילו בעת ... בעת צמיחת המחלה, שאז אין יודע ממנו, רק 'אני ה'' אז ארפא אותך על ידי בחינת דבר ה', בחינת תפילה ולא יבוא לידי מחלה כלל כי יתרפא מקדם בעת צמיחתו כנ"ל וכל זה תלוי בתקון התפילה כנ"ל ותקון התפילה הוא על ידי שיוצאין משלש עבודות הנ"ל וזהו בחינת: "ויאמר אם שמוע וכו' והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת ... אמונה שנאמר עליהם: "חקות העמים הבל הוא" ואזי: "כל המחלה אשר שמתי וכו' כי אני ה' רופאך" כי אזי התפילה בשלמות ויכול להתרפאות על ידי דבר ה' בכל הדברים שבעולם וגם כשנולד ונצמח המחלה, כגון כשאין זוכה להתרפאות מקדם ... החולאת כנ"ל בבחינת: 'בכל מתרפאין' וכו' כנ"ל וזה שאמר חזקיה: "והטוב בעיניך עשיתי" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שסמך גאלה לתפילה וגנז ספר הרפואות והכל אחד כי על ידי שסמך גאלה לתפילה הינו שגאל את התפילה מן הגלות כנ"ל על ידי זה גנז ספר הרפואות כי כשנגאלת התפילה, אז נופלים כל הרפואות כנ"ל כי נתרפאין על ידי דבר ה' כנ"ל ואזי כל הדאקטורים מתבישין ברפואות שלהם כי אזי אין כח לשום רפואה כי כל העשבים חוזרים כחם לתוך התפילה שהוא בחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון כנ"ל כי כן חובת כל העשבים וכל שיח השדה כשאדם עומד להתפלל, שאזי הוא בבחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון אזי הם מחזירין כחם לתוך התפילה, שהוא שרשם העליון וכשאדם מתפלל על איזה חולאת אזי אותן העשבים, שיש להם כח לרפאות אותו החולאת הם מחיבים להחזיר כחם לתוך התפילה, שהיא שרשם, בחינת דבר ה' כנ"ל וזה בחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם שיח השדה שכל שיח ... אלא מהריח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר זה הריח' ועקר התפילה היא מהנשמה, בבחינת: "כל הנשמה תהלל יה" ומשיח מקבל כל התפילות כי משיח הוא בחינת חטם, בבחינת: "רוח אפינו משיח ה'" שמקבל כל הריחות שהם בחינת התפילות כי יניקת התפילה שהיא מהנשמה, היא מהריח כנ"ל "ותהלתי אחטם לך" בחינת חטם כנ"ל ובשביל זה נקרא משיח, כי הוא יונק ומקבל משיח השדה דהינו כל הריחות שבאים בתוך התפילה שהיא בחינת חטם בחינת: "ותהלתי אחטם" וכו' ומשיח מקבל אותם בבחינת: "רוח אפינו משיח ה'" כנ"ל יג. וזה בחינת נשיאות חן, בבחינת: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה" שכל אחד ואחד נדמה לו כאמתו כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל הכחות וכל צבא השמים כלם מקבלים ממנו ועל כן כל צבא ... לבד, כי כלם מקבלים ממנו ואזי יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם ... לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול כי הוא בבחינת השרש העליון, שהוא דבר ה' כנ"ל ועל כן יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו ועל כן עזותם נופל לפני הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול כנ"ל כי כלם הם בחינת לווין ממנו כנ"ל "כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" שעל ידי ... גם שופר הוא בחינת יראה, בבחינת: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" "הרם כשופר קולך" גם שופר הוא בחינת תפילה, בבחינת: "מן המצר קראתי יה" וכו' וזה בחינת מצר השופר ומרחב השופר גם הוא בחינת שיח השדה, שחוזרין כחם לתוך התפילה בבחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" כנ"ל וזה בחינת שופר, בבחינת: "במשוך בקרן היובל" ראשי תבות: ויצא יצחק לשוח בשדה, ...