... מ"ד אמר בשבת שקדם ראש השנה של שנת תקס"ג בשבת הראשון שנתקרבתי אליו. ושם מדבר מענין מחיאת כפים בשעת התפילה. ודע שבאותו העת שאמר התורה הזאת אז היה סמוך לכניסתו לפה ברסלב ואז דבר הרבה מענין מחיאת כפים בתפילה. וספר לי שבתחלת כניסתו לפה עמד פעם אחת על פתח בית המדרש שבביתו והוכיח את העולם על אודות התפילה שאינם מתפללים כראוי. וענה ואמר שאין שומעין משום אחד מהמתפללין שום המחאת כף. ומזה הבנו מיד שהוא רוצה להחזיר ... חסידים מהחשובים קצת וסעדו אצלו זכרונו לברכה ובתוך שיחתן עמו היו מתלוצצים מאחד בנעמריב שדרכו להרבות במחיאת כפים בשעת התפילה והקפיד רבנו זכרונו לברכה על זה ודבר אתם קשות ואמר להם וכי אתם יודעים מהו מחיאת כפים בתפילה וכל הענינים שיש בזה עד שאתם מתלוצצים מזה האיש הנ"ל שלא נתקבל אצלכם מחיאת כפים שלו. ואחר כך בשבת ...

... על הלב אך אי אפשר עתה לישב לי כל זה. והבנתי מדבריו שצריכין לזה רק יגיעה גדולה בעבודת השם ותפילה ותחנונים הרבה, אז נזכה לידע דרכי ענווה באמת, וכן לזכות לעבד את השם שלא על מנת לקבל פרס. יהי ... שיש לנו בזה העולם כשהשם יתברך עוזר לפעמים אין לשער אות תפז אמר הצדיקים שוגים בזה, במה שמאחרים זמן תפילה אות תפח כף קלע בגימטריא שין שנה שהיה החתן נע ונד. ויש בזה מעשה מענין החתן שכשיצא מבית החפה ...

... נבל אל תשימני". "הבא גם עליו נגעים ומכאובות, כדי שלא יוכל לומר לי אתם לוקים ואנו אין אנו לוקים" והתפילה הזאת גרמה להביא יסורי חלאים על האמות וגם לכאורה קשה: הלא גם קדם חטא העגל בודאי היה חלי זה ...

... באים על ידי פגם אמונה כי על ידי נפילת האמונה באים מכות מפלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות כי כל הרפואות הם על ידי עשבים והם גדלים רק על ידי אמונה כמו שאמרו רבותינו ... הזמן והמקום שעל ידי זה יש להם כח לרפאות ועל כן על ידי נפילת האמונה אין מועיל רפואות וכן תפילה הוא גם כן בחינת אמונה כמו שכתוב "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וכן זכות אבות נתגלה גם כן ... ארץ ורעה אמונה" בחינת: 'עפר מאנא דכלהו' על כן על ידי נפילת האמונה אין מועיל לו לא רפואה ולא תפילה ולא זכות אבות כי כל אלו הם בחינת אמונה כנ"ל וגם אין מועיל להחולה קול צעקה של אח וגניחות ... עצות מרחק" וכו' ועל ידי זה נתתקן ומקבל רפואה להמכות המפלאות שהם בחינת: "והפלא ה' את מכתך" וכו' גם תפילה היא בחינת פלאות בחינת: "נורא תהלת עשה פלא" וכן זכות אבות, בבחינת: "נגד אבותם עשה פלא" וזהו: "ואנכי תרגלתי ...

שיחות הר"ן - אות רעז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: שמעולם לא שתה אפילו מים קדם התפילה והקפיד מאד על אלו השותין קפה וכיוצא בזה קדם התפילה

... השפעת הנבואה אף על פי שאין מי שיתנבא רק שיש בחינת השפעת הנבואה בעולם על ידי זה נגאלת ונפדית התפילה כי התפילה היא גבוהה מאד, ובני אדם מזלזלין בה וכשעומדים להתפלל, חפצים לפטר התפילה מעליהם כמאמר רבותינו, זכרונם לברכה: "כרם זלת לבני אדם" 'אלו דברים העומדין ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם' וכו' ועל ידי הנבואה נגאלת התפילה מן הגלות בבחינת: "כי נביא הוא ויתפלל בעדך" שעל ידי נבואה התפילה בשלמות כי התפילה היא בחינת: "בורא ניב שפתים", בחינת נבואה ט. וכשנגאלת ונפדית התפילה אזי נופל כל הדאקטיריי כי אין צריכין לרפואות כי כל הרפואות הם על ידי עשבים וכל עשב ועשב מקבל ... מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה' כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ועל כן כשזוכין לתפילה אין צריכין לרפואת העשבים כי התפילה היא בחינת דבר ה', שהוא שרש הכל וזה בחינת נביא, ראשי תבות: בדבר יי שמים נעשו כי האלף הוא ... כן תבת שמים היא במקום הא' שבתבת נביא כי הא' היא רקיע וכו' כנ"ל] כי על ידי נבואה זוכין לתפילה, שהיא בחינת דבר ה' כנ"ל "ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם" 'ישלח דברו וירפאם' הינו שמקבלין כל הרפואות רק על ידי דבר ה', דהינו תפילה אזי 'וימלט משחיתותם', הינו עשבים, בבחינת: 'הקוצר לשחת' כי אין צריכין לרפואת העשבים כנ"ל וזהו בחינת: "ועבדתם את ה' אלקיכם, וברך את לחמך ואת מימיך, והסירתי מחלה מקרבך" "ועבדתם את ה'" 'עבודה זו תפילה' אזי: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירתי מחלה" וכו' הינו שיהיה לך רפואה על ידי לחם ומים על ידי שיתברכו מן שרש הכל, דהינו דבר ה' בחינת תפילה ויהיה ללחם ומים כח לרפאות כמו עשבים כי התחלקות הכחות שזה העשב יש לו כח לרפאות חולאת פלוני וזה ... הכל, דהינו דבר ה' הכל אחד ואין חלוק בין לחם ומים ובין עשבים וכשאוחזין בהשרש, דהינו דבר ה' בחינת תפילה יכולין להמשיך כחות הרפואה לתוך לחם ומים ויהיה לו רפואה על ידי לחם ומים בחינת: "וברך את לחמך וכו' והסירתי מחלה" וכו' כנ"ל י. אך יש שלש עבודות שהם מפסידין עבודות התפילה והם שלש מדות הינו א: 'אל תהי בז לכל אדם' שלא לבזות שום אדם ב: עבודה זרה ואפילו קלקול ... הברית, הינו מי שאין שומר הברית כראוי כי כל שלש מדות אלו הם בחינת עבודות דסטרא אחרא, ומפסידין עבודת התפילה בזוי אנשים הוא בחינת עבודה כמו שמצינו באחי יוסף, על שבזו אותו ולא האמינו שהוא יהיה מלך על ידי ... בו: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו" וצריך לצאת משלש עבודות אלו, דהינו משלש מדות הנ"ל ואז זוכין לעבודת התפילה ואז יכולין להתרפאות בכל דבר שבעולם אפילו בלחם ומים כנ"ל וזה פרוש: בכל מתרפאין הינו בכל דבר שבעולם יכולין ... משלש מדות אלו אזי: בכל מתרפאין אפילו בלחם ומים כנ"ל כי כשהוא חוץ משלש עבודות הנ"ל ואז זוכה לעבודת התפילה אזי יכול להתרפאות בכל דבר שבעולם כנ"ל יא. ודע, שיש חלוק בין החולאות כי יש חולאת שהוא בחינת צומח ... שאז היה נעלם ונסתר מעיני כל ואין יודע ממנו רק השם יתברך לבד אבל כשאוחזין בבחינת דבר ה', בחינת תפילה כנ"ל שאזי מקבלין הרפואה מכל הדברים שבעולם אפילו מלחם ומים בבחינת: בכל מתרפאין כנ"ל אזי יכולין להתרפאות אפילו בעת ... בעת צמיחת המחלה, שאז אין יודע ממנו, רק 'אני ה'' אז ארפא אותך על ידי בחינת דבר ה', בחינת תפילה ולא יבוא לידי מחלה כלל כי יתרפא מקדם בעת צמיחתו כנ"ל וכל זה תלוי בתקון התפילה כנ"ל ותקון התפילה הוא על ידי שיוצאין משלש עבודות הנ"ל וזהו בחינת: "ויאמר אם שמוע וכו' והישר בעיניו תעשה, והאזנת למצותיו, ושמרת ... אמונה שנאמר עליהם: "חקות העמים הבל הוא" ואזי: "כל המחלה אשר שמתי וכו' כי אני ה' רופאך" כי אזי התפילה בשלמות ויכול להתרפאות על ידי דבר ה' בכל הדברים שבעולם וגם כשנולד ונצמח המחלה, כגון כשאין זוכה להתרפאות מקדם ... החולאת כנ"ל בבחינת: 'בכל מתרפאין' וכו' כנ"ל וזה שאמר חזקיה: "והטוב בעיניך עשיתי" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שסמך גאלה לתפילה וגנז ספר הרפואות והכל אחד כי על ידי שסמך גאלה לתפילה הינו שגאל את התפילה מן הגלות כנ"ל על ידי זה גנז ספר הרפואות כי כשנגאלת התפילה, אז נופלים כל הרפואות כנ"ל כי נתרפאין על ידי דבר ה' כנ"ל ואזי כל הדאקטורים מתבישין ברפואות שלהם כי אזי אין כח לשום רפואה כי כל העשבים חוזרים כחם לתוך התפילה שהוא בחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון כנ"ל כי כן חובת כל העשבים וכל שיח השדה כשאדם עומד להתפלל, שאזי הוא בבחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון אזי הם מחזירין כחם לתוך התפילה, שהוא שרשם העליון וכשאדם מתפלל על איזה חולאת אזי אותן העשבים, שיש להם כח לרפאות אותו החולאת הם מחיבים להחזיר כחם לתוך התפילה, שהיא שרשם, בחינת דבר ה' כנ"ל וזה בחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם שיח השדה שכל שיח ... אלא מהריח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף, הוי אומר זה הריח' ועקר התפילה היא מהנשמה, בבחינת: "כל הנשמה תהלל יה" ומשיח מקבל כל התפילות כי משיח הוא בחינת חטם, בבחינת: "רוח אפינו משיח ה'" שמקבל כל הריחות שהם בחינת התפילות כי יניקת התפילה שהיא מהנשמה, היא מהריח כנ"ל "ותהלתי אחטם לך" בחינת חטם כנ"ל ובשביל זה נקרא משיח, כי הוא יונק ומקבל משיח השדה דהינו כל הריחות שבאים בתוך התפילה שהיא בחינת חטם בחינת: "ותהלתי אחטם" וכו' ומשיח מקבל אותם בבחינת: "רוח אפינו משיח ה'" כנ"ל יג. וזה בחינת נשיאות חן, בבחינת: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה" שכל אחד ואחד נדמה לו כאמתו כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל הכחות וכל צבא השמים כלם מקבלים ממנו ועל כן כל צבא ... לבד, כי כלם מקבלים ממנו ואזי יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם ... לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול כי הוא בבחינת השרש העליון, שהוא דבר ה' כנ"ל ועל כן יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו ועל כן עזותם נופל לפני הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול כנ"ל כי כלם הם בחינת לווין ממנו כנ"ל "כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" שעל ידי ... גם שופר הוא בחינת יראה, בבחינת: "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" "הרם כשופר קולך" גם שופר הוא בחינת תפילה, בבחינת: "מן המצר קראתי יה" וכו' וזה בחינת מצר השופר ומרחב השופר גם הוא בחינת שיח השדה, שחוזרין כחם לתוך התפילה בבחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" כנ"ל וזה בחינת שופר, בבחינת: "במשוך בקרן היובל" ראשי תבות: ויצא יצחק לשוח בשדה, ...

... והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו להשיג הפנימיות מה שנסתר ממנו אך איך יוכל להגיע אל הנסתר ממנו בתפילה לשמה שיקשר המחשבה אל הדבור של התפילה, בקשר אמיץ וחזק כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ולמה, כי הקדוש ברוך הוא חפץ חסד הוא ...

... את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום שנפל חס ושלום עם כל זה יחזק את עצמו בכל האפשר ויתחיל בכל פעם מחדש ... איך שיהיה הוא מחיב לעשות את שלו תמיד בעבודת ה' כל מה שיוכל לעשות ולחטף איזה מצוה או תורה ותפילה וכיוצא וה' הטוב בעיניו יעשה וכעין מה שמספרים בשם הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה שפעם אחת נפל בדעתו ...

... ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם נשימה של קדשה אזי, "ורוח ... תורה' כי כשהאיש הישראלי בוער בלבו להשם יתברך היה באפשרי להיות אוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה מגנת ומצלת עליו וכן, חס ושלום, להפך כשבוער אל תאוות עולם הזה, הוה אוקיד גם כן כל גופא אבל ... יתברך דהינו שאפילו אם הוא במקום שהוא אם יתחזק גם שם לדבר על כל פנים דבורים קדושים של תורה ותפילה והתבודדות יכול להזכיר את עצמו בהשם יתברך אפילו שם במקומות הנמוכים, שהם בחינות מקומות המטנפים אפילו אם נפל למקום ...

... לשלום בעצמיו כמו שכתוב בזוהר באתרא דאית דחילא תמן תשתכח שלמתא כמו שכתוב: "כי אין מחסור ליראיו" כי עקר התפילה על ידי היראה בבחינת: "אשה יראת ה' היא תתהלל" כי התפילה במקום קרבן ובקרבן כתיב בה: "כל אשר בו מום לא יקרב" וכשאין בו מום הינו באתרא דאית דחילא אזי יקרב לעבד עבודתו תמה וזה שכתוב בחנה: "וחנה מדברת על לבה" על ידי היראה זכתה לתפילה כי עקר היראה הוא בלב כנ"ל ועל ידי תפילה זוכה לשלום הכללי הינו שלמות העולמות כי על שם זה תפילה נקרא קרבן על שם קרוב העולמות לשלמותן ט. וזה שאמר רבה בר בר חנה: אמר לי ההוא טיעא: תא ... מעל" זה הנשמה "ואל הארץ" זה הגוף וכשיש ביניהם שלום על ידי זה עבידי כוי על ידי זה נעשה תפילה, כנ"ל בבחינת: "וכוין פתיחן לה בעליתה" ושקלית לסלתאי, ואנחתיה בכותא דרקיע זה פרנסה כמו 'מי שיש לו פת בסלו' ... מעסקי עולם הזה רק בשביל נשמתו גם כל תפילותיו לא היו אלא בשביל לקשר נשמתו אפילו אלו תפילות המפרשים בתפילה שהם לצרך הגוף כגון "רפאינו" ו"ברך עלינו" ושאר צרכי הגוף לא היה כונתו של רבה בר בר חנה בשביל גופו אלא בשביל נשמתו שהיה מכון לפרנסת נשמתו ולרפואתה ושקלית לסלתאי ואנחתיה בכותא דרקיע ששקל לתפילה שהוא לצרך הגוף ואנחה בתפילה הכל לצרך נשמתו כי ממילא כשנתקן שם ברוחניות נתקן גם בגשמיות ועד דמצלינא בעותי לא אשכחה הינו אחר כך ... נרגן מפריד אלוף ומפריד בין איש ואשתו ועל ידי זה: בדד ישב וקנים מטהרים אותו אף תבתך, הינו תבת התפילה מתקנין את המחלקת ועושה שלום הכללי שלום כל העולמות י. וזה פרוש: תקעו לשון שלום כמו שכתוב: "ותקעתיו יתד ... הוא שלום בית כמו שאמרו חכמינו ז"ל: 'נר שבת קודם לקדוש היום' כי שלום בית קודם חגנו זה בחינת תפילה, עבודה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למה נסמכה פרשת עכו"ם למועדים ? לומר, כל המבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' נמצא שמירת המועד זה בחינת עבודה תמה 'ואין עבודה אלא תפילה' ועל ידי תפילה יבוא לשלום הכללי כנ"ל נמצא מי שרוצה להמשיך שלום הכללי צריך להעלות הכבוד לשרשו הינו ליראה ועל ידי היראה הוא זוכה לשלום בית ועל ידי שלום בית הוא זוכה לתפילה ועל ידי תפילה הוא זוכה לשלום הכללי יא. זאת התורה שיך על פסוקים אלו: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" וכו' "טוב ה' לכל" זה בחינת תפילה שמאמין בה' שהקדוש ברוך הוא טוב לכל הן לרפואה, הן לפרנסה, הן לכל הדברים כשמאמין כך בודאי יהיה עקר ... ברוך הוא טוב לכל המכות לרפאותם והוא בנמצא תמיד כמו שכתוב: "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו" ועל ידי התפילה זוכה לשלום הכללי וזה: "ורחמיו על כל מעשיו" הינו שרחמי השם יתברך יתמשך על כל הברואים וכל הברואים ירחמו ... המרחם על הבריות, מרחמין עליו מן השמים' כמו שכתוב: "ונתן לך רחמים ורחמך" ואחר כך מפרש הפסוק איך יזכה לתפילה על ידי שלום בית יהא שלום בעצמיו, בין גופו ונפשו כנ"ל וזה: "יודוך כל מעשיך" 'מעשיך' זה בחינת עשיה ... רגל מן השוק' שיתבטל בעלי לשון הרע ורכילות אשר רגל על לשונם ויתרבה השלום בעולם ועל ידי השלום זוכין לתפילה ועל ידי זה זוכין לשלום הכללי שלום בכל העולמות ואזי כשזוכין לשלום הכללי אזי יתבטל כל המשא ומתן מן ...