ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יב - כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵך אַחַר שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ... גדולה מאד מאד, רחמנא לצלן שנופל לספקות והרהורים, ומהרהר אחר השם יתברך אף על פי כן הנפילה והירידה היא תכלית העליה כי דע, כי שרש כל הבריאה הוא הכבוד כי כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא בראו אלא ... שהוא בראשית מאמר סתום שהוא כולל כל המאמרות, וכלם מקבלים חיות ממנו והכבוד של המאמר סתום הוא סתום ונעלם בתכלית ההסתרה ומשם הם מקבלין חיות כי מבחינת הכבוד והמאמרות המתגלים אי אפשר להם לקבל חיות משם, בבחינת: 'וכבודי לאחר לא אתן' כנ"ל רק מהמאמר סתום שהוא נסתר בתכלית ההסתרה משם מקבלין חיות ודבר זה אי אפשר להבין, ואסור להרהר בזה כלל ועל כן כשאדם נופל, חס ושלום, ... מאחר שרואה בעצמו שרחוק מכבודו יתברך מאחר שנפל למקומות כאלו, רחמנא לצלן וזה זה עקר תקונו ועליתו בבחינת 'ירידה תכלית העליה', המובא בספרים כי איה מקום כבודו זה בחינת הכבוד עליון של המאמר העליון דהינו המאמר סתום בראשית כנ"ל ... על ידי שהוא נפל לשם ואזי מבקש איה מקום כבודו ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו ועולה בתכלית העליה וזה בחינת קרבן עולה שמכפר על הרהור הלב כמו שכתוב: "והעולה על רוחכם" 'שעולה מכפר ההרהור' . "לבי ... כבודו בזה הוא מחיה את עצמו מחיות הקדשה כי חיות הקליפות הוא רק מההסתרה מה שנסתר השם יתברך שם בתכלית ההסתרה עד שאין יודעין ממנו יתברך כלל אבל תכף כשמבקשין איה מקום כבודו נמצא שיודעין על כל פנים שיש ...