... עוגה שהוציאו ממצרים, הינו המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא לשם שמים שהוא באמת דעת גדול מאד, יותר מהדעת של ... זכרונם לברכה "את והב בסופה" 'לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה' וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים' הינו שבאמת היא אהבה כנ"ל ... 'סופה להתקים', בחינת אהבה כמו שכתוב: "את והב בסופה" כנ"ל וזה בחינת משה כי משה הוא בחינת הדעת שהוא בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי ... "אנשי מצתך יהיו כאין" וזהו: 'שהוציאו ממצרים', 'שהוציאו' דיקא כי במצרים שהיה הדעת בגלות בודאי לא היה מחלקת לשם שמים, כי זה תלוי בדעת כנ"ל וזה: 'עוגה ... בהם טעם מן כי לאחר שהוציאו בחינת המחלקת מן הגלות מצרים היה בהם טעם מן, שהיא בחינת דעת גדול שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל וזה בחינת: "לחם מן השמים" הנאמר במן "לחם את לחמי" בחינת מחלקת הינו שהמן, שהוא הדעת, הוא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל ועל כן דתן ואבירם שחלקו על משה ... ממנו כי המן הוא בחינת הדעת, בחינת משה כנ"ל וזה שכתוב בזוהר הקדוש כי 'מצה היא אסותא' כי מצה שהיא בחינת מחלקת לשם שמים בחינת דעת, בחינת שלום כנ"ל הוא רפואה ... שכתוב: "מדוע אתה ככה דל בן המלך" 'ומצה היא אסותא' כנ"ל וזה: "לחם עני", שהוא רפואה להעני כנ"ל. ט. ולבוא למחלקת לשם שמים, צריך לזכך ולטהר את השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח ... ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו שכתוב: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת

... - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו על ידי זה נפתחים השמים כי: "כלם בחכמה עשית". ואז כשזוכה לראות מה שהוא עושה בעולם אזי בודאי השם יתברך שומרו מלהכשל חס ושלום. וזה בחינת: "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" כי על ידי השכל והחכמה שמתנוצץ ומזהיר על ידי זה נפתחין השמים והרקיעין כי כלם בחכמה עשית וכו'. ואזי כשמזהיר ומתנוצץ השכל ונפתחין ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל ...

... ולגמר דבריו הראשונים, אשר הובאו בכרך הנורא הזה ספר "לקוטי מוהר"ו" אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדשה לה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח ...

... אמונה בחינת תפילה בחינת נסים אינו אלא בארץ ישראל כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" ושם עקר עליות התפילות כמו שכתוב: "וזה שער השמים" ובשביל זה כשפגם אברהם "במה אדע" ובזה פגם בירשת ארץ שהיא בחינת אמונה, בחינת תפילה היה גלות מצרים ודוקא יעקב ובניו ירדו מצרים כי הם בחינת שנים עשר נסחאות התפילה והוריד ...

... השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי יש שני דלתות לאשה . "כי לא סגר דלתי בטני" ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מנח הולד והוא בחינת מ"ם יום של יצירת הולד וכן יש למעלה דלתי שמים שמשם נולד השפעות כמו שכתוב: 'דלתי שמים פתח וימטר עליהם כעפר שאר' וכו' וזה שהשיב להם בשליא דכדניתא הוא תקונו של זה השומר הברית כשנופל לתאוות ממון מי איכא שליא לפרדה כי ...

... מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בצע אמרתו בצע אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' ... והצמצום הנ"ל בחינת "גאות לבש" הנ"ל וממילא נחרב הבית המקדש כי מאחר שקרע ובטל את הצמצום והלבוש שוב אין הבית המקדש יכול לסבל גאותו וגאונו כי "הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך" כנ"ל עוד שמעתי בשמו לענין הנ"ל שהלביש וצמצם את גאותו כדי לגלות מלכותו שהזכיר אז מה שאמר ביום שלפניו והענין, שיראה בחינת ...

... המידות - צדקה א. כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה, שלום גדול ומליצי ישר בין ישראל לאביהם שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור ... לחן. לט. מי שמדבר לבני אדם, שיתנו צדקה, הוא מרבה ישועה. מ. כשאין בעיר מי לסמך את העניים, בא שרפה. מא. בזכות הצדקה נצול מגאוה. מב. אמונה חשוב כצדקה. מג. על ידי צדקה לשם שמים בא למדת בושה. מד. על ידי הנדיבות יבוא לאהבת הצדיקים. מה. מי שגוזל את העני, בזיונות באים עליו. מו. מי שנותן צדקה, כאלו מביא קרבן. מז. על ידי צדקה בא גשם. מח. על ידי ... אוהבי השם יתברך, על ידי זה מתקן פגם הברית. נה. בזכות עניים אנו נצולים מן הגויים. נו. כשאתה עושה מצוה, תראה שהמצוה לא תהיה בחנם, אלא בכסף מלא. נז. בעוון תרומות ומעשרות השמים נעצרים והיקר הוה. נח. השמחה בצדקה היא סימן על לב שלם. נט. עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך. ס. כל המשגר מתנותיו לכהן אחד, מביא רעב לעולם. סא. המטיל מלאי לכיס של ...

... עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. ...

... אכילה / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה ...