... איזה דין ופסק שחדש איזה תנא או צדיק אחר על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ונשיקין זה בחינת התדבקות רוחא ברוחא כי הפסק הזה, הוא דבורו של התנא ודבור הוא החיות כמו שכתוב: "לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' ורוח ממללא הינו הנפש חיה היא באה מתורה שבעל פה כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" נמצא, בשעה שמחדש התנא ... כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" נמצא עכשו כשלומדים את החדוש הזה וכשמכניסין הלמוד והחדוש בתוך פה נמצא שמדבקין רוח הצדיק שחדש זה החדוש עם רוח ממללא הינו עם הדבור הלומד זה החדוש עכשו וזאת ההתדבקות רוחא ברוחא נקרא נשיקין נמצא, כשלומדין איזה הלכה שחדשו התנאים על ידי זה נתדבק רוח התנא עם רוח הלומד ודומה כאלו נושק את עצמו עם התנא אבל תלמיד חכם שד יהודי כשלומד גמרא או פסק דין עליו כתוב: "נעתרות נשיקות שונא" כי התנא אינו יכול לסבל רוחו של תלמיד חכם שד יהודאין כי מי יכול לסבל לנשק את עצמו עם נבלה כל שכן שנבלה טובה הימנו ואפילו צדיקים שכבר הלכו לעולמם וכשאנו לומדין תורותיהן על ידי זה נתדבק רוחם ברוחנו כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'שפתותיהם דובבות בקבר' וזה על ידי בחינת נשיקה וזה בחינת: "וישק יעקב לרחל, וישא קלו ויבך" פרש רש"י: 'שצפה ברוח הקדש שאינה נכנסת עמו לקבורה' רחל בחינת תורה שבעל פה שהיא כרחל לפני גוזזיה שהכל גוזזין ופוסקין ממנה הלכות ... 'שפתותיו דובבות בקבר' וכו' וזה בחינת: וישק יעקב הוא התנא לרחל היא התורה שבעל פה שחדש שנשק ודבק את רוחו ברוח הקדש שבשכינה ויבך שצפה ברוח הקדש שלו שהוציא מפיו והכניס בתוך התורה שבעל פה וראה שבגלות הזה על פי הרב הלומדים אינם הגונים נמצא שעל ידי למודם שילמדו לא תכנס רוח הקדש של רחל של תורה שבעל פה לקבורה שאין שפתותיו דובבות בקבר על ידי למודו של רשע ועל ידי ... זאת התורה בכשרות לשמה ויעקב, הינו התנא, צית לקלה וירץ לקראתו ומחבק ומנשק לו הינו שעל ידי למודו מתדבק רוח התנא ברוחו זה בחינת נשיקין ויביאהו אל ביתו שמביא את רוח התנא לתוך התורה שלומד עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו את הדברים האלה פרש רש"י: שלא בא אלא מתוך אנס אחיו, שנטל ממנו ממונו פרוש, שרוח התנא מודיע להלמדן שלא בא התנא לבחינה הזאת שיסבל תורתו משמעות ערמימיות אלא מתוך אנס אחיו שנטל ממונו כדי ... לבן: אך עצמי ובשרי אתה דהינו שיתקשר הלמדן עם התנא בהתקשרות גדול וישב עמו חדש ימים ויתישב בדבר עם רוח התנא איך לחזר בתשובה לחדש ימיו שעברו בחשך בבחינת: "תתחדש כנשר נעוריכי" אבל תלמיד חכם, שד יהודי אינו רואה ... בפרוש ספרא דצניעותא שהנשיקין היא על ידי החכמה כשנתעוררים השפתים עליונים שהן נצח והוד עליונים לבחינת זווג לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל ... זאת החכמה אזי על ידי החכמה הזאת השכינה היא מבחינות: "שושנת העמקים" מבחינת נשיקין בחינת "שפתותיו שושנים" בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקיא יתבא בין צדיק עליון שהוא התנא שחדש זאת התורה ועכשו ... תרויהו ביחד, זה בתוך זה, בהדי דקא משור, ואין נשפך אפילו טפה אחת, ואף על פי שהיה אותו היום רוח סערה, שהיו עולים יורדי הים באניות עד לב השמים ויורדים עד תהומות מכח הרוח, ואף על פי כן לא נפלה טפה לארץ יעלו שמים וגו' פסוק הוא גבי יורדי הים בתהלים שמעת בי ... לאיזה שגיאה דקה מן הדקה כדי שעל ידי זה ימשיך לעולם תרתי חיותא כי יש שני מיני חיות. חיות רוחני ארך ימים בימינה וחיות גשמי "בשמאלה עשר וכבוד" והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות הרוחני אינו מתיר את עצמו, חס ושלום, מכל וכל מחיות הרוחני ומחמת שהוא נפל לבחינת הלמוד [שלא לשמה] בשביל חיות גשמי קימין אתרי גשרי דדונג, ושור מהאי להאי כמו אדם ...

... פעמים דבר אחד כי אפילו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמות שהיא רק זאת הנפש עם זה הרוח וכיוצא בזה כידוע נמצא שעכשו כשזה הנפש מתקבץ עם רוח אחר וכיוצא בזה שוב אין זה מה שהיה קדם כי אין השם יתברך עושה שני פעמים דבר אחד

... השני היה עומד זבוב מן הסתם להיכן הולך העכביש? אל הזבוב ובתוך שהיה העכביש מרחש והולך אל הזבוב בא רוח והרים את הדף מן הספר ולא היה העכביש יכול לילך אל הזבוב וחזרה לאחוריה ועשתה עצמה בערמה כאלו היא ...

... בראשית לעיני כל ישראל. כבר מבאר קצת במקום אחר באור ענין זה איך שנראה בחוש שהתורה הזאת נאמרה כלה ברוח הקדש. כי אמרה בליל שבת קדש בראשית, ואז לא נודע עדין שום דבר מפטירת הרב מברדיטשוב עד איזה ימים ... היו שרפות גדולות כמה פעמים בשנה זו, וכן בעירות הסמוכות והרחוקות. ובזה ראינו בעינינו איך שכל תורתו היא כלה רוח הקדש, ויכולין לידע ממנה עתידות, כאשר אמר הוא זכרונו לברכה בעצמו על מאמר הנ"ל. גם מה שאמר קדם סוכות ...

... בחידושי נגלה כמעט ולא מתחדש שום שכל חדש כלל מצד השורש. כי בשורש האדם נשאר באותה המדרגה. אך בהשגות הרוחניות של הצדיק, שם תמיד מתחדשים חידושים אמיתיים של האין סוף, ושם עולים מדרגה לדרגה וכולי... וגם, כי כל התורה ... לגמרי וכולי. ***** שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה. כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה. ואמר: נמצא, שאני יודע "מעט", ואני עומד במדרגה גבוה ... העולם דייקא... ועל ידי בריאת העולם השקר והמחלוקת, על ידי זה השלמות דייקא וכולי... שזה עניין בחינת "פי שנים ברוחך אלי" וכולי... **** שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום. רק ...

... יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין בהם כלל ובאמת כל הקשיות שלהם אינם כלום והם כלם הבל ורעיון רוח ומה שאנו רואים שיש בני אדם שאין דעתן נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד, כגון ספרי הזוהר וספרי האר"י ... הראש ראש והרגל רגל ומדוע לא יהיה בהפך וכיוצא בזה כמבאר אלו הקשיות באריכות בספריהם ובאמת הכל הבל ורעות רוח ואין צריכין לחקר אחריו יתברך כי צדיק וישר הוא ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר ... שהכל חוזר ונתהפך כנ"ל כי על פי חקירה הוא דבר רחוק מאד שהשם יתברך שהוא מרומם ומנשא למעלה מכל הרוחניות יהיה מצמצם שכינתו בכלי המשכן הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' ואף על פי כן הראה השם יתברך ... בריה שפלה יהיה לו כח לעשות רשם למעלה או בהמה שפלה יהיו מקריבין אותה לקרבן שתעלה לריח ניחוח לנחת רוח לפניו יתברך שאמר ונעשה רצונו ואיך שיך רצון אצלו יתברך ? אבל באמת הראה השם יתברך להפך מדעתם כי ...

... יוצא לרשותו ולפעמים חוזר הדבר ובא לאותו האדם שהיה שלו מתחלה כי מחמת שלא היה לו אז חלקי נפש רוח נשמה אלו לא היה יכול אז להשלים האותיות אלו עד עתה שהגיעו לו אלו חלקי נפש רוח נשמה שעל ידם יכול להשלים אלו האותיות הנשארים ובין כך, הכרח לשהות אצל אחר וכשמשלים האותיות אלו נתוסף לו הארה בנפש רוח נשמה שלו מחמת הארות אותיות אלו שהגיעו אליו ונשלמו אצלו ועל ידי הארה זו, מאיר בשרש נפש רוח נשמה שלו שהוא בצדיק וכנסת ישראל, שהם שרשי כל הנשמות כנ"ל ועל ידי ההתנוצצות הזאת, נתיחד צדיק וכנסת ישראל ... מת, הינו ברע עין עד שהצרכתי להשתמש בבחינת משיח, כדי להכניע את הרע עין וזה עד חטמי, שהוא בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" וכשחזרתי לאחורי אמרו לי עינו של אבשלום היתה הינו שאבשלום נפל לבחינת הרע עין הזה וזהו ... לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי תורתם על ... שמנגנין ביד שעל ידי זה שורה הנבואה על הנביאים כמו שכתוב: "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח וזה שמנגן ביד על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב מתוך הרע ועקר התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד רוחי" וכמו שכתוב: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל ...

... שעקר הוראת התשובה על ידי דוד המלך ועקר התשובה של דוד המלך הוא ספר תהלים שאמרו בהתעוררות גדול מאד וברוח הקדש עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא יכול למצא את עצמו בתוך ספר תהלים ולזכות לתשובה על ידי ...

... והב' כי מחמת שעוסק כח הדוחה להוציא ולדחות הטפה על כן הוא בהכרח הפסק הנשימה כי הנשימה הוא מוציא רוח ומכניס רוח ומחמת שעוסק כח הדוחה לדחות הטפה אי אפשר להוציא הרוח ועל כן הוא הפסק הנשימה וזה הרוח וההבל שנכנס מקדם ונשאר שם הוא מתלבש בהכח הדוחה, ועל ידו יוצאה הטפה לחוץ וכפי זכות וצחות ההבל כן ... רק על ידי הנשימה כנ"ל וזה בחינת: "הון מהבל ימעט" על ידי הבל הנ"ל, נתמעט ההון וזה בחינת "וקר רוח איש תבונה" על ידי קר רוח, שהוא רוח הקר של הנשימה על ידי זה זוכין להתבוננות הנ"ל, שבא על ידי עשירות כנ"ל וזה בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר ההתבוננות על ידי הנשימה, בחינת קר רוח כנ"ל כי עקר תקון השכל, הוא על ידי הנשימה כי עקר השכל שיהיה על תקונו, שיוכל להתבונן הוא על ... על לבא הוי לבא אוקד כל גופא' נמצא שעקר קיום שמנונית ולחות שבגוף הוא על ידי הנשימה שמקבלת הראה רוח קר מבחוץ לקרר הלב ועל ידי זה קיום השכל שיוכל לדלק בהתבוננות כנ"ל וזה בחינת: "נר ה' נשמת אדם" ... עולם'. 'ושליש בידו', הוא כנגד העשירות שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות היראה, הוא על ידי פקידות עקרות כי על ידי לדה נתגלה יראה, בחינת: "רעדה ... על ידי זה נופל מחו לבחינת שנה כי כמו שבגשמיות יש מאכלים שמרבים שנה, ויש שממעטים שנה כמו כן ברוחניות יש מאכלים שלא נתבררו, שמפילין לבחינות שנה וכשאוכל בקדשה ובטהרה, אזי הוא בחינת: "לחם הפנים" כי השכל הוא הפנים, ... עפר' מבחינת העדר הדבור כנ"ל וזהו 'אלה לחיי עולם' הינו בחינת הדבור, כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' הינו בחינת להתיר פה אלמים ואלה לחרפות וכו', הינו בחינת: "חרפה שברה לבי" בחינת שכחה, שבירת הלב שהיא ...

... האפיקורסית הזאת הבא מחלל הפנוי הם בבחינת שתיקה מאחר שאין עליהם שכל ואותיות לישבם כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת מוצאות הפה ועל ידם נתהוו כל הדברים ... אמונה הנ"ל שעל ידו נתבטל כל המבוכות של חלל הפנוי כנ"ל וזה הנני מביא מחר ארבה, ראשי תבות אכן רוח הוא באנוש בחינת נגינה, שהוא בחינת רוח הינו, שאז יתגלה הנגון והזמר של ראש אמונה כנ"ל ועל ידו יתבטלו כל האפיקורסית אפילו של חלל הפנוי כנ"ל