... בראשית לבד ועל ספר התקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עצם רבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם העיון כידוע לכל גדלת קדשת התקונים הקדוש, אשר כל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמיזותיו ...

... סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון' כמו שכתוב: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" ועל ... הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה בחינת אנחה על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך עשו רב דקלפה שהוא אדמוני תקף הדין והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת היתה בפיהו" והינו "נצר חסד לאלפים" 'לאלפים' זה בחינת אלופי עשו רברבי עשו שהם רב דקלפה וזהו: "נצר חסד" שחסד, בחינת הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו רברבי עשו ועל כן "נשא עון ופשע" כי על ידי רוח החיים שלמות החסרון שממשיכין מהצדיק על ידי אנחה על ידי זה נתכפרין העוונות שזהו בחינת "ואיש חכם ... בחינת רוח סערה כנ"ל וזה בחינת טלית לבן שנתעטף הקדוש ברוך הוא וסדר שלש עשרה מדות כי השלש עשרה מדות הן בחינות הרוח חיים דקדשה כנ"ל וזהו בחינת טלית שהוא ארבע כנפות בחינות הרוח מארבע רוחות כנ"ל והינו טלית לבן הפך בחינות רוח דקלפה, בחינת עשו שהוא "אדמוני כלו כאדרת שער" ופרש רש"י: 'כטלית' כטלית דיקא בחינת טלית דקלפה שהוא בחינת טלית אדום שמשם נמשך הרוח של הרשעים כנ"ל ועל ידי טלית דקדשה שהוא בחינת טלית לבן מכניעין אותו כי משם נמשך הרוח חיים דקדשה שהוא בחינת שלש עשרה מדות של רחמים כנ"ל ועל כן נתעטף הקדוש ברוך הוא בטלית לבן דיקא וסדר לפני משה שלש עשרה מדות של רחמים הינו כנ"ל כי על ידי טלית דקדשה שהוא בבחינות מקיף שהוא בחינת הרוח חיים בחינות: "סובב סבב הולך הרוח" נכנע טלית דקלפה בחינת הרוח דקלפה וזהו: "לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" כי על ידי הארבע כנפות שהם בחינת הרוח חיים דקדשה שהם בחינת הארבע ראשים הנ"ל על ידם וינערו רשעים בחינת מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: א'ש, ר'וח, מ'ים, ע'פר, כנ"ל וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: אמר לי ההוא טיעא, תא ... הינו שהראה לו הרשעים שאינם דבקים בצדיקים והם נקראין מתי מדבר כי מדבר לא היתה רוח צפונית מנשבת בו הינו בחינת רוח החיים דקדשה שהיא בחינת רוח צפונית שהיתה מנשבת בכנור של דוד כנ"ל והרשעים הללו שאינם דבקים בצדיקים ואין להם הרוח דקדשה והם בחייהם קרואים מתים והראה לו מהיכן מגיע להם שלמות החסרון וזהו שהראה לו. דהוו דמו כמבסמי פרש רבנו שמואל, כשתויי יין בחינת עשו אדמוני, שהוא הרב דקלפה אשר משם מקבלין ... שפרש רבנו שמואל בכל מקום: 'סוחר ישמעאל' וסוחר הוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "סובב סבב הולך הרוח" והינו הצדיק שמקבל הרוח מהקדשה וזהו: 'סוחר ישמעאל' על שם: "כי שמע ה' אל עניך" כי הצדיק שומע כל האנחות של הדבקים בו כי ממנו תוצאות חיים לכל אחד כי הוא איש אשר רוח בו כנ"ל כי רכיב גמלא בחינת: "גומל נפשו ... אלהים רבתים אלפי שנאן" 'אלפי' בחינת אלופי עשו ועל ידי 'רכב אלהים רבתים' בחינת קבלת התורה שמשם מקבלין הרוח חיים הרבנים דקדשה על ידי זה 'אלפי שנאן' כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אל תקרי שנאן אלא שאינן' הינו שעל ידי קבלת התורה, ששם הרוח דהרב דקדשה על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו רברבי עשו שהם בחינת הרב דקלפה בבחינת 'אלפי שאינן' שאלופי עשו, רברבי עשו נתבטלין ואינן "מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי ...

... הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו' נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת ...

... שני א. מי שעוסק להמתיק דינים, על ידי זה בנקל לו לקדש השם בלי מונע גם עיניו אינם כהות. ב. על ידי הצרות נעשו עטרות. ג. מי שמקבל יסורים בשביל להקל יסורים מעל ישראל, על ידי זה יזכה לרוח הקדש. ד. פרשיות המועדים הכתובים בפרשת פינחס מסגלים בקריאתם לבטל דינים, ומסגלים לזכות בדיני עכו"ם. ה. על ידי ...

... והם בחינת 'צדק מלכותא קדישא' שזה בחינת הבגדים בחינת: "צדק לבשתי" והמבזה אותם נמצא שהוא כמורד במלכות ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה בבחינת 'נחש משיך לה לגבה ואטיל בה זהמא' בבחינת דם נדה בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" וזהו בחינת הכתם והרבב שנמצא על בגדו שעל ידי זה נפרדת בחינת המלכות הנ"ל שהיא שכינת עזו מקדשא בריך הוא ואז: "שאג ישאג על נוהו" על נוה דילה ואז שולטת שפחה בישא ... בגדיך לבנים" 'בכל עת' דיקא 'בגדיך לבנים' הינו בלא רבב הינו בחינת טהרת השכינה מנדתה בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב' והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתיה כי גורמין לה דם נדה ואז היא נקראת עיר הדמים ... "ויגד לכם את בריתו" ואז, על ידי תקון הברית שהוא כלליות הגידין נתתקן ממילא כל הלאוין שעבר ונמשך להם לבנונית ועל שם זה נקרא כלליות הגידין שהוא הברית קדש, 'שדי' על שם ששדי ויורה כחץ לבנונית ותקונין לכל פרט ופרט כפי צרכו ... דאזל בעי אתתא, ולא קיהבו לה הינו בחינת "אשה יראת ה'" הינו מי שפגם בעוונות, וגרם דם נדה לשכינה כנ"ל שעל ידי זה נחש משיך לה לגבה וכו' ונעשה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה וזהו: ולא קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' ...

... שתשאר כי אי אפשר לשברה כל כך היה חזק עליו התגברות תאוה זו ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה ... אף על פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין כך שהיה פורש עצמו כל כך מהאכילה מחמת זה לא היה יכול עוד לאכל כלל וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדשה בלי תאוה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת ...

... לבין קונו ולפרש שיחתו בלשון אשכנז וכו' כנ"ל עד שזכה למדרגה גבהה ועליונה מאד מאד בתכלית הקדשה ובתכלית הביטול ובהתקרבות גדול להשם יתברך במדרגת גדולי בני עליה וכל זה זכה בימי ילדותו ממש כי יומם לא נח לילה לא נם ולא שקט והתמיד מאד בעבודתו ... מתחלת ימי קטנותו וימי נעוריו ויגע וטרח מאד מיום אל יום עד שזכה בימי נעוריו ממש לכל הנ"ל לקדשה גבוהה ונוראה והשגה עצומה מאד וכו' במדרגת גדולי בני עליה ואחר אשר זכה לכל זה אף על פי כן לא היה מקרר דעתו בזה ולא הניח עצמו לעמד רק גם אחר כך, ... התחיל עוד מחדש ושכח כל העבר כאלו לא התחיל עדין כלל וחזר והתחיל מחדש כמו שמתחיל לילך ולכנס בקדשת ישראל ולפעמים היינו שומעים מפיו הקדוש בפרוש שאמר בלשון השתוקקות וכסופין: איך זוכין להיות יהודי ? ואמר זאת באמת ובתמימות גדול כאלו לא התחיל עדין ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רמג - יש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו דע שיש צדיק גדול מאד, שאין העולם יכול לסבל קדשתו על כן הוא מתעלם מאד ואין רואים ממנו שום קדשה ופרישות יתרה זה מחמת גדל קדשתו מאד וזה בחינות 'כל השירים קדש ושיר השירים קדש קדשים' נמצא ששיר השירים הוא קדוש מאד יותר הרבה מכל ... השלום, חבר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושיר השירים ובאמת משלי וקהלת הם כלם מלאים מוסר ויראת שמים מאד ומצינו בהם תבות קדשה וטהרה כמה פעמים אבל בשיר השירים אינו נמצא תבות קדשה וטהרה כלל פוק עין ותשכח, שבכל ספר שיר השירים אין נמצא שם בכל הספר שום תבות קדש וטהור וזה מחמת גדל עצם קדשתו אינם רואים שם שום קדשה

... הזה אינו כלום ומה הוא התכלית מכל עניני הגוף וכו' כנ"ל ובתוך דבריו נתעלף והתחיל לגוע [ובלשון אשכנז שנשאר חלשות] וביגיעות גדולות עד ששב ונתעורר בו חיותו. ואמר אז שזכה על ידי קדשת רבנו זכרונו לברכה למדרגה כזו אשר בכל עת שמזכיר עצמו היטב מיראת הענש והסוף והתכלית של כל עניני העולם הזה אזי מרגישין כל איבריו אפילו אצבע הקטן ...

... ביותר לאיזה דבר מתגבר עליו ביותר ההפך דיקא. ואפילו בעבודת השם צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדי אף על פי שבאמת צריכין להיות זריז גדול מאד לקדש עצמו כראוי ולזכות לעבודת השם בשלמות במהירות גדול ואסור להניח מיום לחברו כלל, כי אין ... להתגעגע ולכסף להשם יתברך תמיד גם בעת שאין עולה בידו עבודת השם כראוי. ולבלי ליאש עצמו כלל משום דבר. ותכף כשהשם יתברך עוזר והוא יכול לחטף איזה דבר שבקדשה יעשהו מיד בזריזות גדול. ואי אפשר לבאר דבר זה בכתב. והמשכיל החפץ באמת יבין מזה קצת ... דיקא ואחר כך עלתה מאליה. ורמז לי בתנועותיו הקדושות שכמו כן הוא בכל דבר שאין צריכין לעמד על שום דבר שיהיה דיקא כן כמו שרוצה אף על פי שרוצה דבר שבקדשה באמת. רק אם יכול לעשות תכף ומיד מה טוב לעשות דיקא תכף כי דבר שבקדשה אסור לדחות אפילו רגע אחת רק לזרז עצמו לעשות בזריזות גדול תכף ומיד דיקא. אך אם אף על ...