... בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעילא וקדשא בריך הוא חדי בהאי מלה וקביל לה ונטע ... 'אב בחכמה' ועל ידי חכמה נתחדשו העולמות כי קדשא בריך הוא באוריתא ברא עלמין והתורה ... בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעלא וקדשא בריך הוא חדי בהאי מלה ונטע לה סחרנין ... העולמות כי שרש כלם הוא חכמת התורה כי באוריתא קדשא בריך הוא ברא עלמין והתורה נקראת חכמה, ...

... של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ... על ידי אכילתו, יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל "ורעה אמונה", הינו בחינת אכילה על ידי אמונה ג. ועקר שלמות וקשוטי אמונה הינו לקרב ... יקרה מאד כי נתיחד קדשא בריך הוא ושכינתה, בבחינת: "ויאמר בעז לרות" וכו' אזי, האמונה היא ממלצת על הרחוקים לפני השם יתברך, שיקרב ...

... הוא גם כן בחינות שדי כנודע על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו בגן עדן" וכו' 'ויקח' מאן נטל לה ? אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו' בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו' לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא ...

... זכרונם לברכה 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף וקשה זווגו [כקריעת ים סוף] ' וכו' כי הים סוף נקרע לשנים עשר קרעים כנגד שנים עשר שבטים ובני ישראל בתפילתם גורמים זווגא דקדשא בריך הוא ושכינתה כמו שכתוב: "סלו לרכב ערבות" 'רוכב', דא קדשא בריך הוא 'ערבות', דא שכינתה שנתערב בה כל הגונין ולפי הזווג שגורם בתפילתו כן זוכה לזווגו והתפילה הם שתים עשרה נסחאות לפיכך הזווג כקריעת ים ...

... בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" ...

... עז למלכו וירם קרן משיחו [לשון החברים] ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . ... דברים" שיתודה תמיד בכל לבו "נכח פני אדני" אזי, "ושובו אל ה'" שישובו כל הדברים שפגם אל שרשו וזהו בחינת יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי מיחד הדבור, שהוא בחינת השכינה כנ"ל, אל ה' וזהו גם כן שאמר הכתוב: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" הינו, כשמיחד הדבור עם ה' שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל אזי "ונגלה כבוד ה'" 'כבוד', זו שכינה כנודע הינו, שנתגלה ונתגדל הארת השכינה, שהוא בחינת מלכות כי עכשו נקטן ... דקדשה כי הדבור דקדשה הוא בחינות השכינה והוא בחינות רוחו של משיח בחינות רוח הקדש, בחינות תחיה, בחינות יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה וכל זה מבאר מתוך דברי התורה הנ"ל רק שאין הדברים מסדרים כראוי, ואין הלשון מתקן אף על פי כן כלם נכוחים למבין ...

... הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר ...

... והזהירם על מלאכת המשכן ואזי הקהילם משה והזהירם על שבת כדי שלא יטעו לומר שמלאכת המשכן דוחה שבת נמצא שתכף למחרת יום הכפורים הזהרו על שבת ושבת שמא דקדשא בריך הוא כי אז, אחרי יום הכפורים, נתגלה בחינת שם ה' כי כשמענישין את אחד, עוקרין אותו משרש חיותו כי אפילו שאר ענשים נקראים בחינת מיתה כמו שכתוב: "כי מתו כל האנשים ... לישראל ביום הכפורים ואמר: "סלחתי כדבריך" אזי, כביכול, נגדל שמו יתברך המשתף בשמנו כנ"ל ועל כן נצטוו תכף אחר יום הכפורים על שבת כנ"ל כי שבת שמא דקדשא בריך הוא כנ"ל ועל כן קורין מחרת יום הכיפורים שם ה' כי אחר המחילה והסליחה שנעשה ביום הכפורים נגדל שם ה', כנ"ל ...

... לשמח גם עם גופו אפילו כשמסתכל על הסוף * ולכן אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות וגם כאן ...