... בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט שר הפנים נוריאל דא נור דלוק בחמימות תאוות ממון ושוב דא מט"ט שר הפנים דאיהו רשים בשם מש"ה דאיהו משיח שהוא "רוח אפינו" שעל ידו נשתכך החמימות שככה גימטריא משה שהוא משכך אלילי ... . "נעשה אדם בצלמנו" עתירי "כדמותנו" מסכני וכשנתלקטו הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ... שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים] כי מחמת שנפש החכם הוא יקר הוא נתכסה לפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם כי "גם בלא דעת נפש לא ... שכסה עתיק יומין והם מכסים את עצמן בספורי התורה ויושב על הכסא הוא עתיק יומין בבחינת: "ועתיק יומין יתב" ואופנים שבתורה הן הן גופי הלכות וזה שמביא בתענית: מעשה דרבי יונה: כד הוה אצטריך עלמא למטרא, אמר: אזיל ואיתי ...

... שהם אין, זוכים לכבוד על ידי שאינם עושים צל להפסיק, כי אין להם שום גשמיות כנ"ל וכשהשם יתברך מראה פנים שוחקות חיים וטובה לעולם ולהפך, להפך חס ושלום וכן הצדיק כשמראה פנים שוחקות הוא טוב וכן להפך וזה: "ראה נתתי לפניכם היום את החיים ואת הטוב את המות" וכו' היינו לפנים שלכם

... מי ששומע חרפתו ושותק, נקרא חסיד, והקדוש ברוך הוא שומר את נפשו. ל. התפילה בהתלהבות עד שההתלהבות בא לו בפנים, על ידי זה נופלים ונתלהטים שונאיו. לא. מי שהוא טוב וישר מנעוריו, על ידי זה כשיש לו איזה מחלקת, ...

... מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה כי מי שירגיל עצמו לנהג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת ואף אם לפעמים הוא רואה שמקים הנהגה זו ימים ושנים ואף ...

... שכמה פעמים מכרחים לדבר עם בני אדם דברים בטלים ושיחת חלין. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מאחר שעל כל פנים נכנסין בתוך הדבורים שמספרין עמהם איזה דברים מדברי תורה על ידי זה נתתקנין כל הדבורים וכעין מה שאמרו רבותינו ...

... בבחינת 'אושיט פסיעה לבר', כמובא בזוהר הקדוש סועדים בו פרוש כשאנו רוצים לתקנה ולגדלה בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים ולברך שלש פעמים פרוש שצריך להאיר את נצח הוד יסוד דזעיר אנפין כי משם עקר בנינה צדקתם תצהיר פרוש ...

... יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל פניו כמו בכל מראה מלטשת, שכל ... כן מחיב גם כן כאן שהתלמיד יקבל פני הרב הינו שיקבל פני הרב לתוכו, שיתראה בתוכו פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד נגד כל דבר עב וחשוך ועל ידי ... על ידי זה כי כל אחד שיצא מתאוות ממון יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר וזה שכתוב: פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו פנים דקדשה כנ"ל אך מי שהוא עזות פנים, אין לו פנים דקדשה ואינו יכול לקבל פנים כנ"ל ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "כל מי שיש לו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר ...

... מאד, לקבל הכבוד בקדשה גדולה, לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר ... אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה רעים לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים ... אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל המלכות והכבוד להעזי פנים כנ"ל אזי היא בחינת צדק [האות] 'צדיק' הוא יוד נון והיוד היא בהחזרת פנים מן הנון שהיא בחינת מלכות בחינת "לפני שמש ינון שמו" הינו בחינת הסתרת פנים דהינו שאין להכבוד פנים כנ"ל וזה בחינת הדלת דהינו שהכבוד והמלכות אזלא ונדלדלה, ונפלה אל הסטרא אחרא שהן העזי פנים כנ"ל קוף, הינו כשהמלכות והכבוד אזלא ונדלדלה, היא כקוף בפני אדם דהינו שנתארך רגל ההא, ונעשה קוף דהינו שנתארך ... הינו בחינת שמעלין הרגלין, שהם כלי ההליכה וזה "והלך לפניך" 'לפניך' דיקא כי מעלין את הכבוד והמלכות, אל אור הפנים כנ"ל. ו. ואזי, כשמעלין את הכבוד והמלכות אזי יוצא הכבוד מן הסטרא אחרא, מבין העזי פנים הנ"ל וחוזר הכבוד אל המביני מדע הפך נפילת הכבוד אל העזי פנים שהם נקראים, 'המה רעים לא ידעו הבין' ועכשו חוזר אל המביני מדע. ואזי, כשחוזר הכבוד אל המביני מדע בתחלת ...

... שעדין לא באו אפילו לתוך תמונת אותיות ועל כן הוא חדוש נפלא כשזוכין להוריד אלו התורות להכניסם על כל פנים לתוך תמונות אותיות [כלומר אבל עדין אין העולם כדאי שיכנסו לתוך העולם רק שזהו גם כן חדוש גדול כשבאו על כל פנים לתוך תמונות אותיות כנ"ל]

תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו...האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר ... ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל עיין שם באורך. כי אחרי שהאדם חוזר בתשובה שלמה, שאז הגוף שלו קדוש בקדושת הנשמה, אז הוא בבחינה של מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם על כן צריך כל אדם לרחם מאד על בשר הגוף לראות לזכך הגוף עד שתוכל הנשמה להודיע לו מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל וכשהגוף הוא בבחינה זו היא טובה להנשמה שלפעמים נופלת ממדרגתה וכשהגוף צח ואור תוכל הנשמה להתרומם ולחזר למדרגתה...