... כרך: ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי = תלמודא קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש . מפני מה מצרע טהרתו תלויה בשתי צפרים חיות טהורות ? יבוא קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם" . והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה הינו גמרא שהיא בחינת לילה ... שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדשה לפיכך נשתבח דוד לפני שאול: "ויודע נגן" כי הנגינה היא בנין המלכות לכך ראוי הוא למלכות וזה שכתוב אצלו: "מאחר עלות הביאו" ... בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא. ופרש רשב"ם: צפרדע, הינו צפור דעה דהוי כי אקרא דהגרוניא מלשון "קרא בגרון" הינו שהנגינה נמשכת ממנו ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי. הינו על ידי מה תתקן בחינת ... על זה יכול להגן ובזה יתישב הסמיכות של המשנה . 'עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות' כי על ידי ששומע הנגינה כנ"ל הוא מתקן בנין המלכות שלו וזה 'עשה לך רב', הינו שיתקן בחינת מלכות ... לשבת יצרה" ובשביל זה מרגלא בפומא דאינשי עכשו לומר שהחזנים הם שוטים, ואינם בני דעה כי עכשו מלכות דקדשה בגלות ועל כן הנגינה שהיא נמשכת מאתר דנביאים מבחינת מחין ודעת דמלכות דקדשה ועכשו שהמלכות בגלות, ועל כן הנגינה נפגמת ועל כן החזנים הם בלא דעת כי אין להם כח עכשו להמשיך הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת מחין ודעת של מלכות דקדשה, כנ"ל אבל לעתיד שיתעלה מלכות דקדשה ויהיה "ה' למלך על כל הארץ" אזי תתעלה ותשלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדשה שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל וזהו: "כי מלך כל הארץ אלוהים, זמרו משכיל" כי אזי כשיהיה ה' למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדשה אזי: "זמרו משכיל", הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדשה ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל [שיך לעיל] "כי גדל ... הינו מאחר המיניקות כי הם ינקין לנביאים וכו' כנ"ל וזהו "מאחר עלות" הינו שדוד המלך, עליו השלום היה יכול לתקן ולהעלות גם הנגינה שאינו מאדם כשר להעלותה אל הקדשה וזהו: "מאחר עלות הביאו" הינו גם הנגינה, שהיא מאחורי הקדשה בבחינת "מאחר עלות", מאחר המיניקות כי הנגינה דקדשה הוא מאתר דנביאים ינקין והנגינה שאינו בקדשה היא בחינת מאחר עלות, מאחורי הקדשה ודוד המלך, עליו השלום, היה יכול לתקן נגינה זו גם כן ועל ידי זה נתעלה מלכות דקדשה כנ"ל וזהו: "מאחר עלות הביאו לרעות ...

... לומר אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כלם, הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה ואחר כך ... לפניו והתחיל לדבר מענין העשרה קפיטל תהלים שהם תקון להנ"ל ואז צוה עלי לכתב על הניר הפסוקים שמרמז בהם העשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל וישבתי לכתב ומפיו יקרא אלי וגלה לי הפסוקים וכתבתים על הספר כאשר הם נדפסים [ב"לקוטי ...

... את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ... את הטוב שיש בכל דבר. ראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100 כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים = הציפורים הם המוחין של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם. הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך ... הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר ... נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי. לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין = וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב ... הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי. וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין ... ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם". והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם = היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם ...

... ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו שכתוב: "שאו זמרה ותנו תף" 'חדוה' זה ששמח בחלקו וזה בחינת קטרת שמקשר חמום הלב עם הרוח וזה: ...

... לו להיכנס למבצר, ולא עכבוהו כלל והיה הולך מחדר לחדר בתוך המבצר בלי שום עיכוב ובא לארמון אחד וראה, שישב שם המלך בעטרה עם הכתר על ראשו והיו שם כמה חיילים וגם כמה משוררים שניגנו בכלי נגינה לפניו והיה שם נאה ויפה מאד ...

... זהו עקר הנגון ללקט ולברר הרוח טובה, כמבאר במקום אחר ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל ויש חלוקים רבים בנגינה כי יש נגון שלם ויש נגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים ודע, שהמלך יש לו כל הנגון כלו בשלמות אבל השרים אין להם רק איזה חלק בנגון כל אחד ...

... בשמחה תמיד ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחרה בכל כחו וכל החולאת הבאין על האדם, כלם באין רק מקלקול השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי מרה שחרה ועצבות ...

... סב. מי שבניו מתים אל ישמש מטתו בחל, כי אם משבת לשבת. סג. דריכת הקשת בל"ג בעמר היא סגלה לבנים. גם התפילה שמתפללין לפני העמוד בנגינה היא סגלה לבנים. סד. צריך ללמד את התינוק דרך ארץ מנעוריו. סה. השירות והתשבחות, שאומרין קדם אור היום, הוא סגלה לבנים. גם לאשה שנחסר חלבה. גם לאשה ...

... את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה , נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת ... 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו' נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת כנ"ל, בבהירות ובזכות גדול כי התלת גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות, נקרא זכות האבות אזי: "וראיתיה לזכר ברית ...

... מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין ... תורה שבעל פה? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא בחינת לילה? ואיך זה מאפשר לשמוע נגינה מכל אדם? וכולי. ***** ונקדים מספר הקדמות לגבי תורה שבכתב ותורה שבעל פה: כאן ... - ג - אקרוקתא מבואר כי על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, על ידי זה יכול לשמוע נגינה מכל אדם. ודווקא כאשר הלימוד הוא לשמה. ולימוד בלילה הוא בחינת לימוד תורה לשמה. כאן ...