... תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב א. העקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה כי יש סובלי ... רבנים ודינים שאינם כשרים, שעושין עוות הדין על ידי זה בא טמאה הנ"ל, חס ושלום כי על ידי עוות המשפט, שהוא בחינת: "כסאות למשפט" נופלין בחינת אהבות מן המרכבה כי כסאות למשפט שהוא בחינת המרכבה שם הוא בחינת אהבה קדושה בבחינת: "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים" וכשנפגם המרכבה בחינת כסאות למשפט על ידי עוות הדין אזי נופלים משם אהבות נפולות ועל ידי האהבות הנפולות בא, חס ושלום, החמום והטומאה הנ"ל ועוות המשפט נעשה על ידי בחינת תפילין רעים כי יש בחינת תפילין מחין שיש בהם פסלת כי התפילין מחין נעשין על ... וכשמעלין בחינת אלו השמנונית מבחינת החתים בשרו אל המח אזי נתערב פסלת בהמחין והתפילין ועל ידי זה נעשה קלקול המשפט בבחינת: "רשע מכתיר את הצדיק" הינו הפסלת שמתערב ומסבב את המח על ידי שמעלין בחינת טפת עשו וישמעאל אל המח על ידי זה נתקלקל המשפט וזהו: על כן יצא משפט מעקל, הינו קלקול המשפט כנ"ל כי המשפט על ידי המח כמו שכתוב בשלמה:כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט" ועל ידי קלקול המשפט בחינת משפט מעקל על ידי זה בא, חס ושלום, טמאה הנ"ל, כנ"ל מעקל אותיות עמלק, שעל ידו בא הטומאה הנ"ל בבחינת ... מראין] מראה ראשי תבות: רשע מכתיר את הצדיק שעל ידי זה בא טמאה זו כנ"ל, על ידי שנעשה עוות המשפט כנ"ל יב. ואזי כשבא טמאה הנ"ל על ידי עוות המשפט אין תקון רק על ידי קשור המרכבה שצריכין לקשר המרכבה, בחינת מרכבו ארגמן שהם רפאל וגבריאל וכו', שהם מלאכי ... בחינת חלומות צודקים ואמתיים בחינת: "את מספר החלום ואת שברו" דהינו חלומות צודקים ואמתיים גם שברים הוא בחינת תקון המשפט, בחינת: "לב נשבר" דהינו מה שהלב נשקה לכבות חמום הלב, שהוא כמו נור דלוק בחינת: "ישברו פראים צמאם" כי על ידי קלקול המשפט, שמזה נופלין אהבות נפולות כנ"ל ועל ידי זה הם מחממין הלב ומטמאין, חס ושלום כנ"ל כי הלב הוא מקום המשפט, כמו שכתוב "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו" וכשיש קלקול המשפט, הם מחממין הלב על ידי האהבות הנפולות ועל כן צריך להשקות את הלב, לכבות חמום הנ"ל וזה בחינת שברים בחינת לב נשבר, בחינת: "ישברו פראים צמאם" דהינו שהלב נשקה, ונכבה חמום הנ"ל, שזה בחינת תקון המשפט. יד. וזה בחינת: ראש השנה, יום כפור, סוכות, שמיני עצרת ראש השנה הוא בחינת תקון האמונה בבחינת: "אף אמונתך ... כן הוא זמן שמחתנו כנ"ל שמיני עצרת זה בחינת מלכות בחינת: "זה יעצר בעמי", הנאמר במלך שזה בחינת תקון המשפט, בבחינת: "משפטיך למלך תן" הינו בחינת תקון המשפט המבאר למעלה שעל ידי זה נתבטל טמאה הנ"ל, כנ"ל וזהו בחינת מה שמובא בכתבים שבשמיני עצרת הנקבא עוצרת הטפה, ... למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת הינו גם כשהמח בשלמות ואינו נסתלק, ... צדיק לרשע וכו' דהינו שזוכה להשיג על ידי זה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו, כנ"ל וזה בחינת תקון המשפט כי זוכה להשיג 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' שזה נראה כעוות המשפט ועכשו כשזוכה להשיג ולהבין זאת, זה בחינת תקון המשפט נמצא שעל ידי רבי אמת עם תלמידים, נעשין ונתתקנין כל הבחינות הנ"ל. טז. וזהו בחינת הראה כשהראה בשלמות נעשין ... לברכה: "מאור עינים ישמח לב" הינו בחינת תקון השמחה, שהוא חזוק המלאך כנ"ל גם הראה בשלמות זה בחינת תקון המשפט כי מקום המשפט הוא בלב כמו שכתוב "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו" ועל ידי קלקול המשפט שעל ידי זה נופלין אהבות נפולות מן המרכבה כנ"ל על ידי זה בא חמום הלב כנ"ל נמצא שחמום הלב זה בחינת קלקול המשפט והראה מנשבת על הלב ומקררת החמום, שזהו בחינת תקון המשפט וזה בחינת: "ישב רוחו יזלו מים" הינו על ידי נשיבת הרוח של הראה שהיא מנשבת על הלב ומקררת חמום הלב על ידי זה נעשה בחינת תקון המשפט וזהו "יזלו מים", בחינת: "ויגל כמים משפט" שהוא בחינת תקון המשפט כנ"ל וזהו ראה על שם שהיא מאירת עינים כנ"ל זה בחינת: 'אין לדין אלא מה שעיניו רואות' שזהו בחינת תקון המשפט מאירת ראשי תבות תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים הינו בחינת תקון המשפט שהוא תקון המרכבה ששם האהבה דקדשה בבחינת "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים", כנ"ל וזה בחינת: "ומשפטיך אור יצא" וכמו שאנו אומרים 'ותוציא כאור משפטינו' הינו על ידי הראה, שהיא מאירת עינים על ידי זה הוא ...

... שמעון ואמר: "ה' שמעתי שמעך יראתי", אמר: התם יאות הוי למדחל וכו' א. על ידי אמונת חכמים, יכולין להוציא משפטנו לאור כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא הינו בחינת דרך הממצע, שאינו נוטה לימין ולשמאל וזה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ועל כן, על ידי זה יוצא המשפט ברור כנ"ל, בבחינת: "משפטי אמת" הינו, כי כל הלמודים שהאדם לומד צריך שיקבל ויוציא מהם משפטי אמת, שלא יהיה בבחינת משפט מעקל דהינו, שיקבל וילמד מכל הלמודים שלומד, משפטי הנהגות שידע איך להתנהג, הן לעצמו, הן לאחרים שמתנהגים לפי דעתו כל אחד ואחד כפי בחינתו, כפי הממשלה והרבנות שיש לו, הן לרב או למעט וכל זה זוכין על ידי אמונת חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור" וכו' בבחינת משפטי אמת, שאינו נוטה לימין ושמאל כנ"ל אבל כשפוגם באמונת חכמים, אזי נדון ביגיעת בשר, הינו במותרות 'הלועג על דברי ... כנגד מדה כי הוא אינו מאמין בדבריהם, ומלעיג עליהם, ודבריהם הם אך למותר אצלו על כן נדון במותרות וכל המשפטים הן מן המח, בבחינת: "וייראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט" והמח הוא לפי המזון וכשהגוף נקי, אזי המח ברור ואזי יכול להוציא משפטי אמת, הנהגות ישרות אבל כשנדון במותרות, על ידי פגם אמונת חכמים כנ"ל אזי עולים עשנים סרוחים אל המח, ומערבבים ומבלבלין דעתו ואזי אינו יכול להוציא משפטי אמת, ואזי יוצא משפט מעקל "כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל" הינו, על ידי שהעשנים סרוחים מסבבין ומקיפין המח ומבלבלין אותו על ידי זה יוצא משפט מעקל, בבחינת: "משפטים בל ידעום", הינו בלבול המוחין ודואג, על ידי שלמודו היה מבחינת אלו המותרות בבחינת הנאמר בדואג: "ושם איש מעבדי ... 'עוצר עצמו וכו' לעסק בתורה' כי למודו היה מבחינת עצירות, בחינת מותרות על ידי זה, לא היה מוציא מלמודו משפטי אמת, רק משפט מעקל ועל כן היה דן שאין דוד ראוי לבוא בקהל וזה היה, על ידי שלמודו היה ממותרות כנ"ל. ב. ... אחרת, על ידי תמונת אות אחר כי כן גזרת חכמתו יתברך וכשהחכם הראוי לסמיכה, נסמך בשם רבי שהנהגתו בבחינת משפטי אמת כנ"ל אזי על ידי הסמיכה, שאזי מקבל חכמתו מבחינת יד ה' בבחינת "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" ... הרוח חכמה על ידי זה הביאו הארה בכתובים הינו בכתב ידנו כנ"ל ואזי, לא די שאין כתב ידנו נכנע למשפטם אלא אפילו שכל משפטי הנהגות שלהם, כלם על ידי כתב ידנו בבחינת: "לעשות בהם משפט כתוב אבל כשמסמיכין רבי שאינו הגון על ידי זה נחלש כתב ידנו, ונותנין תקף לכתב שלהם וכל המשפטים צריכים להיות על ידי כתבים שלהם דוקא שהוא בחינת "משפטים בל ידעום", בחינת משפט מעקל כנ"ל ועל ידי זה גוזרין לגרש את ישראל ממקום שנתישבו כבר כי במקום שישראל יושבין שם מכבר, אפילו ...

... בספרים יוכל להבין קצת רמזים והנה, ענין החצים הנ"ל, שיש לו כח בהידים להחזיר החצים כנ"ל, זה בחינת: "ותאחז במשפט ידי" וכמו שפרש רש"י "בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להחזירה, והקדוש ברוך הוא זורק חץ ומחזירה" ובחינת הצדקה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - ואלה המשפטים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד ... גרם כל זה וזה פרוש: "ואלה" כל מקום שנאמר 'ואלה' מוסיף זה בחינת יוסף בחינת שמירת הברית בחינת ציצית המשפטים, זה בחינת 'כלה זרע אמת' כמו שכתוב: "משפטי ה' אמת" שזוכה לעצת צדיקים, לבחינת אמת אשר תשים לפניהם זה בחינות 'כד אתחבר בה אמת' וזה בחינת 'השוו ...

... דגים, כי היה שם דגים טובים מאד בתוך המים וייטב בעיניו לבלות שם ימי חייו והקיסר הנ"ל אחר שנעשה המשפט בבן הסוחר הנ"ל ועתה נפטר ממנו [כי הקיסר סבר, שכבר נתקים בו המשפט באמת בבן הסוחר הנ"ל, ושוב איננו בעולם] כעת יוכל להשתדך עם בתו הנ"ל והתחילו לדבר לה שדוכים עם מלך ...

... איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו ... מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות ...

... ודן את חברו וצריך לזהר מזה מאד ולהסתכל על עצמו היטב אם הוא ראוי לזה לשפט את חברו "כי המשפט לאלהים הוא" כי רק הוא יתברך לבדו ראוי לשפט את האדם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אל תדין את ...

... היינו שהרגלין ישמעו השמחה ויקבלו בשמחה ויגביהו א"ע וירקידון ואז יגיע להתגלות אלקותו וזה פירוש, והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה כל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה היינו שבחי' עקב בחי' דין בחי' ארץ בחי' רגלין ישמעו שמחה מאת המשפטים האלה היינו מאת הדינים האלה מאת היסורים ואז ע"י השמחה יזכה להיות צדיק כי צדיק נקרא מאן דנטר ברית ...

... הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. ... שהוא בחינת אהבה כנ"ל וזה בחינת . 'סנהדרין היתה יושבת כגרן עגלה' 'סנהדרין', זה בחינת הצדיקים שמהם יוצאין כל המשפטים וכל הפרנסה כנ"ל וזה בחינת כגרן שמשם יוצא מזונות ופרנסה וישיבתם בעגול כנ"ל וכל זה כדי שיהיו רואין זה ...

... מה בחינת: מה חמית וכו' ולפני דרי מטה יגלה ההשגה של 'מלא כל הארץ כבודו' וזה בחינת דין, בחינת משפט בחינת: "כי אלוהים שפט, זה ישפיל וזה ירים" שהגבוהים הוא צריך להשפיל להראות להם שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך ...