... למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת הינו גם כשהמח בשלמות ואינו נסתלק, ...

... להציל את הצדיק מרע עין של הרשע וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'ולא עוד אלא שזוכה בדין' שנאמר "מרום משפטיך מנגדו" וזאת הזכיה שזוכה בדין שמלמדין עליו זכות על ידי זה נצול הצדיק מרע עין של הרשע כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" שלא לשלט על הרשע וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין בבחינת ... כנ"ל וה' לא יעזבנו בידו "בידו" דיקא, הינו בהתגלות יד ה' כנ"ל ולא ירשיענו בהשפטו על ידי בחינת: "ותאחז במשפט ידי", בחינת "מרום משפטיך" כנ"ל כי על ידי זה כהו מאור עיני הרשע בבחינת: "שגו בראיה, על ידי פקו פליליה" זהו בחינת משפט שזוכה בדין על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניו של הצדיק ... הצדיק אף על פי שהרשע זוכה בדין, ואין זה ממדת הצדק ורואה שהצדק שהקדוש ברוך הוא מצדיק את הרשע במשפט זהו צדקתו של הקדוש ברוך הוא,: "כי לא אצדיק רשע" וזהו, "אשא עיני אל ההרים" זהו בחינת צדקתו של הקדוש ברוך הוא בבחינת: "צדקתך כהררי אל" אף על פי שמשפטיך כבוש בתהום רבה. ד. ועל ידי חזוק הראיה של הצדיק, שרואה צדקת ה' נתחזק אמונתו, ויכול להתפלל כי לבו ... דא גזרת דינא 'תמימה', דא שור תם, דינא רפיא הינו שרואה שהקדוש ברוך הוא מחליש כח הדין, בבחינת "ותאחז במשפט ידי" "אשר לא עלה עליה על", דא שלומי אמוני ישראל זהו בחינת חזוק אמונה, בחינת תפילה שנעשה על ידי ... שרצה שיהרג אברהם וישא את שרה והוא בבחינת: "צופה רשע לצדיק, אברהם וכו', ה' לא יעזבנו בידו" בבחינת: "ותאחז במשפט ידי" והקדוש ברוך הוא כבש משפטו ממנו זמן רב עד זמן משה רבנו, עליו השלום ובשביל זה נקרא פליט, בבחינת: "ואפלטה לנצח משפטי" שנמלט מהמשפט ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסט - והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם כי כשיש צרות חס ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש ... וישפט בעצמו את עצמו על כל דבר אם כך ראוי לו לעשות ויפשפש במעשיו ויתקנם כראוי על פי דין ומשפט התורה ועל ידי זה שהאדם דן ושופט את עצמו על ידי זה ממתיק ומבטל הדין שלמעלה כי 'כשיש דין ... לשון שמחה עקב הם הרגלין הינו לזכות לשמחה עד שהעקבים שהם הרגלין ישמעו השמחה זה זוכין על ידי את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם שתשמרו לעשות בעצמכם המשפטים והדינים שעל ידי זה נתבטל הדין שלמעלה כנ"ל ואז 'והיה עקב תשמעון' שתשמעו השמחה בהרגלין על ידי שיוצאים משם ...

... נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורוס כי על ידי השלום, יודע להשיב על אפיקורסות שבלבו וזה: "אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך" 'לבב' דיקא, בשני יצרין אימתי ? כד 'למדי משפטי צדקך', הינו על ידי למוד הפוסקים. אבל הקשיות שאין עליהם תרוץ, אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו ...

... אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת ... ושופט את עצמו אזי דנין ושופטין אותו למעלה כי 'אם אין דין למטה יש דין למעלה' וכששופטין את האדם במשפט דלעלא אזי הדין נתלבש בכל הדברים וכל הדברים נעשים שלוחים למקום לעשות בזה האיש משפט כתוב כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . '"למשפטיך עמדו", אזי "הכל עבדיך" לעשות דין בזה האדם' אבל כששופט את עצמו וכשיש דין למטה אין דין למעלה ואין ... לעורר את האדם כי הוא בעצמו נתעורר וזהו: "ושם דרך" מי ששם ארחותיו הינו ששופט ארחותיו כמו שכתוב: "ואלה המשפטים אשר תשים" על ידי זה "אראנו בישע אלהים" זה בחינת יראה כמו שכתוב: "את האלהים ירא" הינו בחינת יראה עולה מהקלפה ומהאמות על ידי משפט כי מתחלה היתה נתלבש בקלפה וזהו שהאדם מפחד את עצמו מאיזה דבר משר או מגנבים ושאר פחדים זה הוא ... יחד 'אברהם קנין אחד' זה בחינת תפילה בחינת שתין בתי ששים המה מלכות כנ"ל 'ישראל קנין אחד' זה בחינת משפט המעלה את היראה כנ"ל כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" 'בית המקדש קנין אחד' זה בחינת סתרי אוריתא שזוכין להם על ידי התפילה שהיא בחינת אברהם וזה: "הר ... קדש ועל ידי מה זוכה לאלו הבחינות ? על ידי שיעלה ויקשר בחינת יראה לבחינת דעת על ידי בחינת משפט כנ"ל וזהו: אלה הדברים אשר תדבר זה בחינת יראה, הנקרא דבר כי עקר הדבור שם הוא כמו שאמרו חכמינו, ...

... עד שנעשה לו שונא גדול ונתלבש בו מי שנתלבש בו עד שגרם מה שגרם על ידי מחלקותו. והגאון המפרסם משפטיבקע זכרונו לברכה קלל אלו המלשינים בקללות נמרצות ואמר בזו הלשון שישתרבב לשונם עד טבורם וכו'. וכששמע רבנו זכרונו לברכה ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה ... הנ"ל נתתקן הריח שהוא בחינת משיח כנ"ל יא. וזה בחינת ראש השנה כי בראש השנה אז התפילה בבחינת דין ומשפט כי "המשפט לאלהים הוא" ועל ידי זה מוציאין כל החיות של הסטרא אחרא שינק מדעת ומתפילות ישראל . "כי חק לישראל הוא, משפט לאלקי יעקב" 'חק לשנא דמזונא', כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק זה הינו שמוציאין כל המזון והחיות מהסטרא אחרא כי הוא מכרח להוציא ולהקיא הכל על ידי בחינת 'משפט לאלקי יעקב' הינו על ידי התפילה שהיא בבחינת דין ומשפט שהיא בבחינת מטה עז שעל ידי זה הוא מקיא כל הקדשה שבלע מן הדעת ומתפילות ישראל כנ"ל וזה בחינת ... התגלות הכבוד זוכין להתפשטות הנבואה וכו' כנ"ל וכלל כל הבחינות האלו נעשין על ידי בחינת כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב שהוא בחינת מטה עז הנ"ל, כנ"ל שעל ידי זה נעשין כל הבחינות הנ"ל כנ"ל

... ארם. ועל ידי הארות האבות זוכה לשבת, להשבית אויב, וזוכה לשלום כנ"ל ואז נבנה פעם שלישי שער דקדשה בבחינת: "ומשפט שלום שפטו בשעריכם" ובבחינת צדקה, "אל תדכא עני בשער" ומכניעים השונאים היונקים משער ארם בבחינת: "ישיחו בי ישבי שער" ...

... הדין ונמשך החסד. ל. על ידי אמונה תוכל לדבר ולהנהיג את השם יתברך לרצונך. לא. על ידי צדקה מהפך המשפט והדין למדת חסד. לב. מי שאין לו אמונה, בידוע שהקדוש ברוך הוא סלק חסדו ממנו. לג. כשהחסד [כשדינים שורין ...

... כח האש ושורף את הקליפות גם מלהתאחז בו, בבחינת: "וכבוד ה' כאש אכלת" ב. ואש המלאך הזה, נעשה מבחינת משפט שמכלכל דבריו במשפט שאדם שופט את עצמו "כי באש ה' נשפט" "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו תמיד" ואז יוצא לאור משפט, הינו שנתלהב הלב ויושב על כסא בבחינת: "כונן למשפט כסאו" שהוא בחינת כבוד הנ"ל בבחינת: "כסא כבוד" "תמוך אשורי במעגלותיך" 'אשורי', זה בחינת רגלין הנ"ל 'במעגלותיך', זה בחינת כסא כבוד, בחינת "וראש עגל לכסא מאחריו" הינו שהכבוד מלביש את הלב כנ"ל וזהו בחינת: "קריה נאמנה מלאתי משפט" 'קריה' זה בחינת ירושלים עיר הקדש הנ"ל, מלביש את משפט הנ"ל וזהו בחינת: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' ולא ילכו עוד אחרי ... "את שבתותי תשמרו" 'שבתותי דא עגולא ורבוע דלגו' 'עגולא' בחינת כסא כבוד הנ"ל, בחינת: "וראש עגל לכסא" 'ורבוע', דא משפט, בבחינת: "רבוע יהיה כפול" הנאמר בחשן המשפט כי בחל, השכינה מבררת ברורים, ובשבת היא שובתת ולעתיד שיתבטל כל הרע, בבחינת "ולא ילכו עוד בשרירות לבם הרע" ... עגולא בחינת כסא כבוד, בחינת "ואת מלכים לכסא", בחינת "ששים המה מלכות" והאסור שהיא הקלפה, נתבטל על ידי כסאות למשפט ואין זוכר אלא עגולא, כי זה באתגליא ורבוע מכסה בעגולא ועקר הכח של הסמ"ך, אינה אלא מרבוע, הינו מהמ"ם בבחינת: "ארבעים יכנו" כי הסמ"ך מקבלת מהמ"ם, שהיא כסאות למשפט וזה פרוש: 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים' 'מ"ם', זה רבוע, ו'סמ"ך' זה עגולא הנ"ל שבלוחות הלב כמו שכתוב: ...