... היה מתחיל בתחלה בענין הנהגת המפרסם אפשר היה מגיע למה שהיה מגיע. ואמרתי לו הלא משה רבנו עליו השלום היה עוסק גם כן בזה בהנהגת העולם לקרב בני אדם לה' השיב הלא גם משה רבנו עליו השלום שגה בזה כי גם משה נענש על שקרב את הערב רב. ואמר כי העקר ... שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. וזה בחינת הוסיף יום אחד מדעתו הנאמר במשה שזאת הבחינה היא נמצאת בכל עבודה ... לאדם בלי מצוה ואזהרה, ואין מצוין עליו שיעשה כן רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו כמו משה רבנו עליו השלום שהוסיף יום אחד מדעתו ... כבד עליו כלל כלל לא. אבל עקר היגיעה והיסורים שלו היא בבחינה הנ"ל בבחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו הינו הדבר שנשאר על דעתו ... כן הוא מספק בזה הרבה ועקר בחירתו בזה שאינו יכול לתת עצות בנפשו שזהו בחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכנ"ל. וכמדמה שדבר אז ...

... ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר כמו שמצינו בעת שהיו ישראל במדרגה קטנה מאד דהינו במצרים, שהיו משקעים במ"ט שערי טמאה היו צריכים רבי גדול ומלמד גדול ונורא מאד דהינו משה רבנו, עליו השלום כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה אמן כזה שיוכל להלביש שכל עליון כזה דהינו השגתו ...

... שמו שלא יתגברו הדינין, חס ושלום וכמו דאיתא שנח לא קרא לו אביו שם בעת לדתו משום שהיה אז העולם בדינין ועל כן לא רצה אביו לתן לו שם כי על ידי השם יהיה נכר ומסים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו וזהו כשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה רק אמר סתם "אל נא רפא נא לה" כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה לא רצה ...

... הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך אלא חמשה דברים כמובא ואז דעתו יונק מדעת השם יתברך, שהיא בחינת ה"א, ואז מוליד דהיינו אותה הבחינה ממש, שכאשר האדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה לשכל חדש וכולי. ***** ...

... על יראה ופחד להפסיד משהו, כי זה עדיין עונש, וזה עדיין גהנום, ... הנקודה. ואני אוסיף עוד משהו מאוד חשוב, גם רבי נחמן מברסלב עצמו ... נחמן מברסלב אמר למישהו משהו , זה אומר שעבור אותו האדם באותו הרגע ... במדרגה שבה הוא מבין שיש משהו גדול יותר, אז לא צריך להיות כמו קוף ...

... כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של ... או שיש בחירה או שאין בחירה. ואין כאן 2 אמת, ולכן יש כאן משהו שהוא נוגד את השכל האנושי. אלא, שכל מי שרק מאמין בבחירה ו / או בידיעה, ממילא הוא מתרץ כל מיני תירוצי ...

... ואז ממילא הוא רואה את האמת וכולי... כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים שהאדם מוגבל להשיג משהו בעולם הזה עם הגוף, ושהוא מסוגל להשיג אותו רק בלי גוף אחרי הפטירה... אך כל הדברים האלו נובעים ...

... מוהר"ן ח"א - תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו כלול משלשה אבות והיה לו כח להמשיך אלו השלשה השפעות באר מים חיים זה בחינת אברהם, מימי החסד ואברהם ... ו'ענן' זה בחינת יצחק, בחינת: "חשך ענן וערפל": "ותכהין עיניו מראות" ו'מן' זה בחינת יעקב, בחינת: "לרעות ביעקב עמו" ומשה שהיה כלול מאבות, נאמר בו: "וישב משה על הבאר" וכתיב בה: "ויבא משה בתוך הענן" וכתיב בה "ויאמר משה אליהם הוא הלחם" 'הוא' דיקא, קאי על משה בעצמו שבזכותו אכלו המן ולעתיד בשעת התחיה יקום משה כלול משלשה אבות כמקדם "מה שהיה הוא שיהיה", בחינת: "הנך שוכב עם אבותיך וקם" שיקום בתחיה כלול משלשתן וזה: 'חד ... וחיו" בחינת רפואה, כמו שכתוב: "ותחלימני ותחייני" שאין מקבלין חיות, בחינת שבת הנ"ל מפקחי הדור, מחכמי הדור הנ"ל, מבחינת משה הנ"ל כי אי אפשר להם לקבל שבת, בחינת תשובה, מחכם הנ"ל אלא על ידי שמירת הדבור כנ"ל אבל הדור שהם בחינת בבליים ...

... ממנו, והוא נשאר אפס וריק שזה בחינת מה שהרג משה את המצרי] כי כשהצדיק מדבר עם רשעים והצדיק מגביה שכלו ומקשרו להשם יתברך אזי מעלה ומקשר שכלם ממקום שהם להשם יתברך כי הצדיק ... כי הוא מקשר חכמה תתאה בחכמה עלאה וכנ"ל 'כד מית משה רבנו, צוח קדשא בריך הוא: וי מי יקום לי עם מרעים' לי דיקא, בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה שהם בחינת למד יוד, בחינת לי הינו מי ... בחינת התקשרות חכמה תתאה עם חכמה עלאה כנ"ל כי משה רבנו, עליו השלום, בודאי היה יכול זאת מאד להעלות בחינת החכמה תתאה מכל הרעים ורשעים שבעולם וכנ"ל ועל כן העקר לקשר עצמו ...

... הקדשה בזריזות גדול ואיש כזה הוא זריז ונשכר כנ"ל. ובחינה שבין המצוות כנ"ל הוא כגון: "וידבר ה' אל משה לאמר ועשית" ובודאי יש עבודה גם באלו הדבורים, שהם קדם המצוה כי עקר המצוה בעצמה נאמר בתורה אחר כך, אחר תבת ...