... של האימון האישי יותר מסובך להבנה / ליישום, הרי שהוא פחות פשוט ופחות טוב. הכי פשוט, הכי טוב. המציאות היא הכי מורכבת וגם הכי פשוטה. ככל שהפתרון פשוט ... אמיתית = אושר / שמחה. חוסר חוכמה = סבל / עצבות. העצה היא חלק מצורת המחשבה הכללית של היועץ על המציאות . העצה משקפת את צורת המחשבה של היועץ. אם זה שנותן את ...

... פלטין של עבד ופלטין של מלך, ואי אפשר להבדיל ביניהם וכולי... והכל זה אותו העניין... ובשורשו העניין הוא, כי בחינת אפשרי המציאות מדמה את עצמה לבחינת מחוייב המציאות, אך באמת מצד האמת, כל אחד לפי מה ...

... את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות . הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס ...

... והפנימי ביותר של כל המציאות כולה. ברמה הנמוכה יותר, החלל הפנוי מייצג את כל המקומות שבהם יש לאדם ספקות ושהוא אינו ... נקנה (שזה בכלל כמעט לא מציאותי). איך האדם יודע שהוא שוהה שם? זה לא שהוא אומר לעצמו אה אוקי אני בחלל הפנוי, ההיפך הוא ... ספקות, אבל הם חוזרים למציאות כי הם מבינים שיש שאלות שאין עליהן תשובה וגם בכלל כי זה מפחיד לשהות שם... או שבכלל הם ... בגו בשני המקרים ראיית המציאות מעוותת ולא נכונה, הלא כן? תודה לגבי שתיקה + שכל נקנה, מצד האמת זה בהחלט מציאותי , וזה תוצאה של שכל ישר. שכל ישר מוביל את האדם אל השתיקה המיוחלת של ה"איני יודע". ראה ... שאלות אבל הם חוזרים למציאות וכולי, זה בגלל שהם: 1 - לא מבינים באמת את השאלות של עצמם. 2 - הם כנראה לא בשלים עדיין ... האמיתית היא מחוייבת המציאות... וכולי... ...

... מעצמה אל האדם. מי שיחקור את העניין יגלה שהוא תלוי בדבר אחד ויחיד. רמת התלות של ההצלחה במעטפת החיצונית של המציאות. ככל שההצלחה תלויה יותר בצורה מוגדרת יותר וייחודית יותר של המציאות, כי היא רחוקה יותר מלהיות אוטומאטית. לא רק שהיא לא מגיעה אל האדם מעצמה, אלא שגם לא בטוח שהאדם יצליח להגיע אליה גם עם מאמץ. כאשר ההצלחה מוגדרת על ידי ציור ומצב ספציפי של המציאות, במקרה כזה ההצלחה אינה יכולה להיות אוטומאטית. יחד עם זאת, כדי להגיע להצלחה אוטומאטית, הצלחה שבאה מעצמה לאדם, לשם כך יש להפוך את ההצלחה לכמה שפחות תלויה בצורה החיצונית של המציאות, וכמה שיותר תלויה במהות הפנימית של המציאות, המהות שמשתנה פחות מאשר המעטפת החיצונית. הדבר תלוי בעד כמה האדם מבין מהי הצלחה אמיתית. ... על המהות הפנימית, דהיינו האדם מסתכל על הרצון הפנימי ביותר שלו, הרצון שבגללו ושממנו נוצר הרצון החיצוני שלו שהמציאות תהיה דווקא בצורה כלשהי, כאשר האדם מזדהה עם הרצון הפנימי ביותר שלו, על ידי זה הוא מגלה ... היא בכלל אוטומאטית. כאשר האדם מתחבר לפנימיות שלו והתלות הרגשית שלו היא פנימית בפנימיות שלו ולא במצב החיצוני של המציאות, על ידי זה האדם מאפשר להצלחה האמיתית להגיע אליו מעצמה. כי ההצלחה האמיתית הפנימית זמינה בכל צורה של מציאות. ברמה המעשית: הפוך את ההצלחה שלך לפנימית במקום לחיצונית. הצלחה פנימית = רגש פנימי של האדם שאינו תלוי במצב חיצוני של המציאות. כאשר ההצלחה הופכת לפנימית לחלוטין, באותו הרגע היא גם כרוכה ב 0 אחוזי מאמץ והיא ... האמיתי מגיע אליו מעצמו ללא שום מאמץ כלל. קצב ההתקדמות תלוי בעד כמה האדם רואה את הפוטנציאל והאפשרויות הקיימות במציאות. ככל שהאדם מודע יותר לפוטנציאל ולאפשרויות שיש לו להצליח יותר, כך הוא מסוגל להצליח מהר ... טוב, אלא הטוב בא אליו מעצמו. ברמה המעשית: כדי להאיץ את קצב ההתקדמות צריך להתקדם אל ראיה נכונה ואמיתית של המציאות. ככל שהאדם רואה טוב יותר את המציאות, כך הפוטנציאל של המציאות חשוף יותר בפניו וכך הוא מתקדם מהר יותר בפחות מאמץ. ...

... הבא. גהנום. גן עדן. מידה כנגד מידה. אלוהים מדקדק כחוט השערה. כפי שהתבאר אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן, כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים / המציאות עצמה. האם קיים רע? האם קיימת ענישה? האם קיים גהנום? תשובה: תלוי את מי שואלים. אם שואלים את השקר ואת הדמיון אז אכן יש טוב ורע. אך אם ... כפי שהתבאר כל השינויים שאותם חווה האדם, מתרחשים רק מנקודת מבטו של האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמא: כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מסתכל על אדם אחר, הוא אינו מרגיש "אני" ביחס לאדם האחר. כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מתייחס לכל דבר אחר, הוא אינו מרגיש שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר המציאות מסתכלת על העולם, על כל דבר היא אומרת באופן שווה "אני". ז"א מנקודת מבטה של המציאות אין שום דבר שהוא אינו הוא עצמה. מנקודת מבטה של המציאות המהות של כל האירועים / מקומות / זמנים, היא בכלל דבר אחד זהה לחלוטין. הדבר דומה לאדם שמצייר ציור. מנקודת מבטם של הדמיות שבתוך הציור, ... זה *שנראה* כלפי חוץ שטוב לו או רע לו, אלא מדובר על התחושה של האדם עצמו. ככל שהאדם מחובר יותר למציאות, ככל שטוב לו יותר תמיד גם כאשר נדמה לאדם שהמציאות היא נגד רצונו, כך הוא יותר צדיק. מאחר שהוא מחובר יותר לבורא / למציאות / ל"אני" האמיתי שלו שהוא זה שיוצר את העולם כולו... לעומת זאת, רשע רע לו. משום שהוא נמצא במאבק תמידי עם עצמו... והוא אינו מבין שהוא ... מבטה של האמת שנמצאת מחוץ לחלום, הכל טוב תמיד. ולכן מידה כנגד מידה קיימת ברמה המדויקת להפליא. המציאות / אלוהים מדקדק עם כולם כחוט השערה. היינו כל אדם טוב לו או רע לו, בדיוק ממש כפי מעשיו. וכל התשלום כולו משולם במזומן ובזמן אמת ממש. ככל האדם יותר רואה את עצמו באחדות עם המציאות ומבין כי הכל זו ישות אחת, כך הוא צדיק יותר, וכך הוא מקבל את העולם הבא / גן העדן / התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק ...

... ההולך למדינה זו הוא מסגל לפרי מיחדת עם כל זה כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד ועל כן גם כאן במדינות אלו יכול להיות כשמתרחקים מעט יכולין לטע גם שאר הפרות שאין גדלין פה גם יש מציאות שאם היו פותחים באר באיזה צד היו יכולין לטע ברחוק ...

... לעשות כלל ואזי היה נתקים: "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" כאלו הוא עושה, כי אין צריכין לעשות כלל, כששופע חסדו כנ"ל. ד. אך צריך לקבל החסד בהדרגה, כי רב החסד אי אפשר לקבל כי היו בטלים במציאות מחמת רב החסד כי אין יכולין לקבל רב טובה וצריך לעשות כלי וצנור לקבל על ידו החסד וזה נעשה על ידי יראה כי על ידי יראה נעשה חקיקה וצנור לקבל על ידו החסד ...

... שמבואר עליו שצריך לכלול את כל העולמות בחינה של מחוייב המציאות. מדוע? הרי הבורא ברא את אפשרי המציאות כדי שיהיה אפשרי המציאות ולא רק מחוייב המציאות. אז מדוע בעצם לעשות הפוך מרצונו של הבורא? 3 - אם באמת התכלית היא שהבריאה תהיה נפרדת מלפני הבריאה ושהאדם דווקא יחבר את הבריאה ללפני הבריאה, אז מדוע בעצם העולם לא נברא לפני הרגע ... בחטא אדם הראשון בעץ הדעת, מחמת החטא הזה האדם לא רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת. ומחמת זה הוא צריך לקשר את הבריאה ללפני הבריאה שזה העולם הבא. בפועל זה אומר שעיקר העבודה של האדם זה לראות את האמת שהכל כבר טוב ומושלם כפי מה שהוא תמיד. לקשר את ...

... שאמר אני יכול לתן יראה להאדם עד שיצא מחייו ויתבטל במציאות . ופעם אחת בקש מאתו אחד מאנשי שלומנו הרבה בענין זה שיתן לו יראה. [כמדמה לי הכותב שזה היה ר' שמעון המשמש שלו] ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה דברים כעין הנ"ל שבודאי יכול לתן [לו] יראה עצומה רק שאין זה תכלית, כי אם כן יתבטל במציאות. והאיש הנ"ל היה משתוקק אף על פי כן שיאיר עליו יראה עצומה ואחר כך יצא האיש מלפניו ונפל עליו יראה עצומה ומפלגת מאד והתחיל לצעק להשם יתברך בקולות משנות מה שלא היה רגיל ...