ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... כשחוזרים עכו"ם ומתגירין הם מביאין עמהם גאוה שהיתה אצלם כנ"ל ומכניסין בישראל גאוה ועל ידי זה נוטלין חרב הגאוה מנהיגי הדור, שמתגאים על הדור בחנם כי יש מנהיגים, שמתנהגים ברבנות ומושלים על עם דל והם מתגאים על הדור בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל ... מעניש, אלא מזיק כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת' בחינת ספיחים שגדלים מאליהם הינו שעל ידי הגרים נוטלין גאוה מנהיגי הדור שגדלים מאליהם ומתגאין מעצמן על הדור בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל כנ"ל ועל כן ... שם "יגירהו על ידי חרב" כי על ידי הגרים נעשה חרב הגאוה כנ"ל. ו. ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור על ידי זה הם מגבירים תאוות ניאוף בעולם בבחינת: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" שעל ידי גאוה מתגבר ... חרב הגאוה דקדשה מתגברים על תאוות ניאוף בבחינת: "חגור חרבך על ירך" אבל על ידי חרב הגאוה של אלו המנהיגים הנ"ל שמקבלים מהגרים כנ"ל מתגבר, חס ושלום, תאוה זו כנ"ל ז. ולהנצל מזה הוא על ידי המגנים שבדור כי ...