... הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה הינו גדלות שגדלות היא ממלכות הרשעה, שרוצה להתגדל ולמלך וזה שמתפללים בכח בזה נותן כח בתפילה להתחזק כנגד מלכות הרשעה לצאת מגלותא "תנו עז לאלהים על ישראל גאותו" כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה גוברת על ישראל התקון לזה שתתפללו בכח ותחזקו את אלהים, הינו בחינת אני וזה: וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל פרוש, שעל ידי הכח, תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות וזה פרוש: 'למקני נכסין' [הינו תרגום של לעשות חיל למקני נכסין] פרוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי אומרת: "אל תראוני שאני שחרחרת" כי היא מלבשת בלבושין אכמין, בלבושין דקלפין ומכסה בהם כי ...

... כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה להוליד בנים ונתקשרו ... חשבו אותם השרים מה חטא המלך שיהיה חייב שלוח? הרי הוא נאנס בדבר ולא עשה זאת מרצונו! והסכימו להעבירו ממלכותו ולגרשו והעבירו אותו ממלכותו וגרשוהו והלך לו והיא הינו הבת קיסר הנ"ל שברחה עם האחד עשר בנות שרים הלכה עם הספינה אחר כך ... בגדים של גברים, והלכו עם הספינה ויהי היום והיה מלך אחד זקן והיה לו בן יחיד והשיא אותו, ומסר מלכותו לבנו אמר הבן מלך שילך ויטיל עם אשתו בים כדי שתהיה רגילה באוויר הים פן, חס ושלום, יהיו מוכרחים ... שהוא אחד משלושת השבויים הנ"ל אותך העבירו בגלל האחד עשר בנות שרים שנאבדו הרי לך הבנות שרים שוב למדינתך ולמלכותך כי האחד עשר בנות שרים היו עמה כאן כנ"ל אתה סוחר הינו בהתחלה דברה למלך שהעבירוהו הנ"ל עכשיו חזרה ...

... הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב: "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק ...

... גוברים עליה בבחינת: "ויתעצב אל לבו" ... אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהיא שמחת הלב מבין הקליפות וזהו בחינת מלכות דעשיה העולה מן הקליפות וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=364 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צ - אנכי אשמח בה' ... ובני שלמה חטאים" מן הארץ הינו ארץ העליונה בחינת השכינה ******** כי כל החסרונות הם רק בבחינת השכינה שהיא המלכות שהיא הנשמה של האדם וכולי. אך מצד הקב"ה עצמו אין שום שינוי כלל וכולי...

... בחג השבועות ואמר אז תורה נפלאה על פסוק וביום הבכורים בסימן נ"ו המתחלת כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות. אחר שאמר התורה הנ"ל ושם מדבר מענין בחינת מלכות שיש בכל אחד מישראל וכו' ויש מלכות באתגליא ובאתכסיא וכו' ויש אחד שאף על פי שבאתגליא אין לו שום ממשלה אף על פי כן באתכסיא וכו'. ...

... עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. = בעולם הזה המלכות של השי"ת היא בגלות. היינו שהאדם לא רואה את המלכות של השי"ת בכל דבר. אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל. = על ידי התגלות השכל של ... הנמוכים... אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: 'לשון מלכות'. = היינו כי מחמת שהשכל של השי"ת הוא מאוד גדול, לשם כך צריך את בריאת העולם, דהיינו את המלכות, שבה הקב"ה מצמצם את עצמו עבור האדם. בחינת מלכות היינו השכינה בייחס לקב"ה. וכן זו בחינת העולם הזה עולם העשייה שבו מלובשים כל שאר העולמות. וכן זו בחינת הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, ושהיא צמצום של השי"ת. בכל מקרה הרעיון הוא, כי אי אפשר להשיג את האין סוף כפי מה שהוא, ולכן יש צורך בבחינת מלכות, דהיינו בבריאת העולם כדי לזכות לאור הזה. וכן ע"ז הדרך, אור השכל גדול מאוד, ולכן אי אפשר לזכות אליו כאשר המוחין מתבטלים. ולכן צריך צמצום דהיינו בחינת ושוב של הצדיק, שאז הוא חוזר לישותו היינו למלכותו, ועל ידי זה הוא יכול להשיג את הא"ס עם הרשימו שנשאר אצלו מהביטול. כי בשעת ביטול לא"ס, המוחין מתבטלים לגמרי, ואז הישות של האדם מתבטלת לגמרי, ואז אין חיות לבחינת המלכות. אך בחינת המלכות חייבת להתקיים וכולי... וזה בחינת לבנה כי הלבנה אין לה אור מעצמה כי אם מה שמקבלת מהשמש. וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל = היינו כי כל בחינת ה"יש" אין לה חיות אלא באמצעות בחינת ה"אין" שמחייה אותה. כי המלכות דהיינו הישות, אין לה שום חיות מבלעדי מה שהשי"ת מחייה אותה. ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" = היינו שעל ידי התגלות השכל של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, על ידי זה נכללת הבריאה בלפני הבריאה, היינו שהמלכות שהיא הלבנה נכללת בבחינת החמה... אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת ... ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר. וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. = היינו כי הצדיק האמת מחזיק ... אותו. וכן השכינה אין לה מעצמה כלום, מלבד מה שהקב"ה משפיע בה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל = היינו שאינו רואה את השכל ... דבר בעולם, דהיינו אינו יודע את סודות התורה שיש בכל דבר בעולם וכולי. וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע'. = היינו צריך האדם לקשר את הבריאה שהיא המלכות, אל המלך דהיינו הבורא. * אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2.

... באפן שמקשר המחשבה להדבור "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב: "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר ...

... "קטרת ישמח לב" נמצא כשעושה המצוה בשמחה אזי מעלה השכינה שהיא המצוה שהיא שמחת הלב מבין הקליפות וזהו בחינת מלכות דעשיה העולה מן הקליפות ג. וכשאדם עושה איזה מצוה יש כח בהמצוה לילך ולעורר כל העולמות לעבודת השם יתברך בבחינת: "בנערינו ובזקנינו נלך, בצאננו ובבקרנו נלך" וזה בחינת 'מלכות מלביש נצח הוד יסוד' שהם כלי ההליכה וזה בחינת: "תורת אלקיו בלבו לא תמעד אשוריו", שהיא הולכת לעורר וזה בחינת: "הליכות אלי מלכי בקדש" כשמעלין מלכות לתוך הקדשה היא מלבשת את 'הליכות אלי' את 'נצח הוד יסוד' לילך ולעורר כל הדברים לעבודת השם יתברך ד. ... ברכת הידים וזהו בחינת: 'ובניתי לו בית נאמן' וזה בחינת: "אמונתך בקהל קדושים" קדש זה בחינת מחין וזה בחינת: 'מלכות דיצירה נעשה ממנה חכמה בינה דעת דעשיה' ז. ובפנימיות ברכאן, שהוא דקות הברכאן נתברך מהם המסדר והמישב את השכל ... שכל אומר: המתן עד שאתישב וגם שם צריך אמונה, בבחינת אמון מפלא וזה בחינת 'שמפנימיות חסד גבורה תפארת, ומפנימיות מלכות דיצירה, נעשה כתר דעשיה אצילות למעלה למעלה'. וזה: "ברוך כבוד ה' ממקומו" 'ברוך', זה בחינת ידים 'כבוד ה'', זה ...

... דברו לשמע בקול דברו' שעושין הדבור שהוא נשמע ונתקבל ג. וזה בחינת בגדים לבנים הינו תקון הדבור שהוא בחינת מלכות פה הוא בחינת בגדים לבנים כי צריך לשמר מאד את הבגדים שלא יבזה את הבגדים רק לשמרן כראוי שלא ... חכם שנמצא רבב על בגדיו, חיב מיתה' כי עמו מדקדקין יותר כי הבגדים בעצמם הם דנין אותו בבחינת דינא דמלכותא כי הבגדים הם בחינת מלכות כי רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא שזהו בחינת מלכות בחינת: "מלך הכבוד" והם בחינת 'צדק מלכותא קדישא' שזה בחינת הבגדים בחינת: "צדק לבשתי" והמבזה אותם נמצא שהוא כמורד במלכות ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה בבחינת 'נחש משיך לה לגבה ואטיל בה ... בבחינת דם נדה בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" וזהו בחינת הכתם והרבב שנמצא על בגדו שעל ידי זה נפרדת בחינת המלכות הנ"ל שהיא שכינת עזו מקדשא בריך הוא ואז: "שאג ישאג על נוהו" על נוה דילה ואז שולטת שפחה בישא שהוא מלכות דסטרא אחרא בבחינת: "שפחה כי תירש גברתה" שהיא אשה רעה שהיא בחינת עת רעה כי יש כ"ח [עשרים ושמונה] ... ולא קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" כי הצדיק שהוא בחינות תקון הכללי הוא למעלה והוא מושל ביראת אלהים שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' וזהו: שקל סכתא דצה לתתא וכו' סכתא הם יתדות ומסמרות, כמו שפרש רש"י הינו בחינת דברי תורה כמו שכתוב: ...

... אדון ומושל שהכונה שיקח זאת בדעתו בכל עת ואל ישכח לבל יעשה שום דבר נגד רצונו כמו כן להבדיל במלכותא דשמיא שמזהיר אותנו "דע את אלקי אביך" וכו' הינו ידוע תדע ואל תשכח בשום עת וכן "וידעת היום והשבות ...