... כנ"ל ד. ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה כי שערא אכמא שהוא בחינת השכל התחתון הוא מסטרא דמלכות וכן שונא בצע הוא מסטרא דמלכות כי השכל התחתון הוא בחינות מלכות שהוא בחינות חכמה תתאה שבכל עולם ועולם שהוא מנהיג אותו העולם שזה השכל של ההנהגה והמלכות הוא בחינת חכמה ושכל תחתון כנגד השכל של השגות אלקות ועל כן ביומוי דשמואל שנפלו ראשי הדור אל הממון כמו שכתוב: "ויטו אחרי הבצע" על כן תכף פגמו במלכות דקדשה כמו שכתוב "כי אתי מאסו ממלך עליהם, ושאלו להם מלך ככל העכו"ם" וביומוי דשלמה שאין כסף נחשב היה מלכות דקדשה על תקונה ומכונה "וישב שלמה על כסא ה'" שמלך על ... ותחתונים ועל כן זכה שלמה לזה השכל התחתון הנ"ל כמו שכתוב: "ויחכם מכל האדם" וכמו שכתוב: "ותרב חכמת שלמה מכל בני קדם" כי זה השכל הוא בחינת מלכות כנ"ל אבל על ידי אהבת ממון הוא נופל לאכמא דסטרא אחרא ... החכמה תתאה שיש לו כפי בחינות החכמה תתאה שבכל עולם ועולם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר ... יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי לקבל אור הפנים, ולהחיות את בחינות המלכות וזה: "צדק לפניו יהלך" 'צדק מלכותא קדישא' כשמוליכין אותה אל אור הפנים העקר, על ידי בחינות ... "ישבו ישרים את פניך" "ישרים", הם "פקודי ה' ישרים משמחי לב" הם מישבין ומאירין ומסדרין אור הפנים כנ"ל ו. ולפעמים שנופל, חס ושלום בחינות המלכות דקדשה בחינות חכמה תתאה לגלות של ארבע מלכיות כי המלכות הוא בחינות דל"ת בגין דלית לה מגרמה כלום כי אם על ידי ענפי השכל העליון המתפשטין לשם וגם היא כלולה מארבעה עולמות כי בכל עולם ועולם יש בחינות המלכות בחינות חכמה תתאה שהיא בחינות החכמה המנהגת את העולם כנ"ל ... יותר מהראוי להם אזי מתגברים, חס ושלום ונעשה ממשלת הארבע מלכיות, שהם ארבע גליות ומי יכול לסבל את קול הצעקה והזעקה הגדולה כשנופל בחינות המלכות בחינות החכמה תתאה, ביניהם, חס ושלום בבחינות: "זעקת מושל בכסילים" דהינו הזעקה כשנופל הממשלה בחינות המלכות, בחינות חכמה תתאה, בין הכסילים שהכסיל רוצה להתחכם ... חכמה תתאה הנ"ל וגם יש עוד צעקה גדולה מזה דהינו שהשם יתברך כביכול בעצמו שואג בבחינות: "שאג ישאג על נוהו" 'על נוה דילה' שהוא בחינות המלכות שנופל בגליות של ארבע מלכיות. וצריך לראות לחתך ולהבדיל את בחינות המלכות הנ"ל מבין הארבע גליות, ולהעלותה משם ועקר עליתה על ידי בחינות החסד בבחינת: "והוכן בחסד כסא" בחינת: "קצרו לפי חסד" שעל ידי החסד קוצרין וחותכין את הדלת בחינת המלכות ומבדילין אותה מהם ומעלין אותה אל אור הפנים. ועל כן אברהם היה איש החסד והיה משתדל תמיד לעשות חסד כדי להעלות בחינת המלכות מהם ועל כן רדף אברהם אחר הארבעה מלכים כדי להכניעם שהן ... הוא כללות הארבע מלכיות דסטרא אחרא כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה שפרש רש"י: 'וישסף חתכו לארבעה' הינו שחתך והבדיל את הדל"ת שהיא בחינת מלכות דקדשה דלית לה מגרמא כלום וכו' כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח ... רגלים שהם ימי דין, ימי תשובה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים ... שהוא ארבע פעמים ביד כל אחד כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כיצד סדר משנה וכו' בסוכות היא ארבעה מינים הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות המצוות ... ואחד על ידי זה יודע את התפילה שבלבלה אותו מאיזה מהם באה ועל ידי זה יודע להוכיח אותו וזהו מישרא דסכינא הינו בחינת חכמה תתאה הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל בחינת: "ההסכן הסכנתי" לשון למוד [כתרגומו המילף, אליפנא] בחינת: "חרב נוקמת" שהיא בחינת מלכות הנ"ל מישרא, פרש רש"י: 'ערוגה' הינו בחינת: זעקת מושל וכו', כמו שכתוב: "כאיל תערג" במאי קטלי לה פרש רש"י: 'במאי חותכין אותה' הינו במה חותכין ומבדילין את המלכות הנ"ל כדי להצילה מזעקה הנ"ל בבחינת: חתכו לארבעה כנ"ל ... בינה לעתים כנ"ל איתו לה תרי ביעי לשון צלותא ובעותא בחינות תפילות אמרי, הי דחורתא והי דאכמתא הינו שאתה אומר שעל ידי תוכחה מעלין את המלכות כנ"ל הלא איך אפשר להוכיח כי הלא התפילות באין ביחד ואיך ... אחרא שמהן תרי תורות הנ"ל ולפי העזות יכולין לידע את התפילות כנ"ל שעל ידי זה יכל להוכיח אותם כנ"ל שעל ידי זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות ומצילין אותה מזעקת מושל ומעלין אותה לבחינות אור הפנים ... פי התורה הזאת ואמר אחר כך, שאם היה רוצה לסים פרוש הפסוק, היה צריך לומר עוד תורה כזאת כדי לבאר הפסוק מקולו של אדם יכולין לידע את בחינות המלכות שלו כי יש בכל אחד ואחד בחינות מלכות והוא נכר בקולו כי אין שני קולות שוין כי קול של כל אחד ...

... היה ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו. ואז נשמע בעולם הגזרות שרצו לגזר בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ואחר כך חזר ונתעורר ...

... לחדרה ובבקר לא ידעו היכן היא והיה אביה מצער מאד והלך לבקשה אנה ואנה עמד השני למלכות , מחמת שראה שהמלך מצטער מאד ובקש, שיתנו לו משרת וסוס ומעות על הוצאות, והלך לבקשה והיה מבקשה מאד ... את המלכה והעמידו לה כסא והושיבוה אצלו והיא היתה הבת מלך הנ"ל והוא [הינו השני למלכות] ראה והכירה אחר כך הציצה המלכה וראתה אחד, ששוכב בזוית והכירה אותו ועמדה מכסאה והלכה לשם ונגעה ... שהשיאו את דעתו בדבר שטות כי בודאי אינו נמצא כלל והתחיל לבכות מאד [הינו השני למלכות בכה מאד ואמר] כי בודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום והוא דחה אותו [הינו האדם המשנה שפגע דחה אותו בדבריו ואמר] כי בודאי דבר שטות אמרו לפניו והוא אמר [הינו השני למלכות], שבודאי יש אמר לו [האדם המשנה להשני למלכות]: לדעתי היא שטות אך מחמת שאתה מתעקש הנה אני ממנה על כל החיות, אעשה למענך ואקרא לכל החיות כי הם ... בעולם והוא הפציר מאד ואמר, שבהכרח הוא בנמצא בודאי אמר לו [האדם המשנה להשני למלכות]. הנה במדבר נמצא שם אחי, והוא ממנה על כל העופות ואולי יודעים הם מחמת שהם פורחים באויר בגבוה ... אותו גם כן, כי בודאי אינו בנמצא והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו [האדם הזה להשני למלכות]. הנה אני ממנה על כל העופות, אקרא אותם, אולי יודעים הם וקרא כל העופות ושאל את כלם מקטן ועד ... שבודאי איננו בעולם אם תשמע לי, שוב לאחוריך, כי בודאי איננו והוא [הינו השני למלכות] הפציר אותו ואמר, שבודאי ישנו בעולם אמר לו [האדם הב' הזה להשני למלכות]. להלן במדבר נמצא שם אחי שממנה על כל הרוחות והם רצים כל העולם, אולי יודעים הם והלך כמה וכמה ... כנ"ל ודחה אותו גם כן והוא הפציר אותו גם כן ואמר לו [האדם השלישי הזה להשני למלכות] שלמענו יקרא שיבואו כל הרוחות וישאל אותם וקרא אותם, ובאו כל הרוחות, ושאל את כלם ולא ידעו שום אחד מהם מהר ומבצר הנ"ל ואמר לו [האדם השלישי להשני למלכות]. הלא אתה רואה ששטות ספרו לפניך והתחיל לבכות מאד ואמר: אני יודע שישנו בודאי בתוך כך ראה שבא ... ביקר ובחשיבות] ואמר לו, שכל הדברים הם שם ביקר גדול ואמר הממנה על הרוחות להשני למלכות באשר שזה זמן גדול כל כך שאתה מבקשה וכמה יגיעות שהיו לך ואולי יהיה לך עתה מניעה מחמת ממון על כן ...

... של אמת, ומיהם כל השאר שכל המלכות שלהם שורשה בעזות וכולי. אך עד שהאדם זוכה לבחינה הנ"ל, של תיקון האמונה שלו בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה, עד אז הוא צריך ... זכרונם לברכה 'עזות מלכותא בלא תגא' ד. ולהכיר את המפרסמים, איזהו על ידי עזות הוא על ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב כי ירושלים בחינת יראה שלם ... כאשר האדם מתקן את מידת המלכות שלו. כי השכינה היא בגלות, וסודות התורה וגם ניצוצות הקדושה נמצאים בגלות. וכאשר האדם זוכה לתקן את מידת המלכות שלו בשלמות, על ידי זה השכינה יוצאת מהגלות, שזהו בניין ירושליים הנ"ל, שעל ידו זוכה להכיר בין המפורסמים וכולי... אך כל זמן ...

... כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין דלית לה מגרמה כלום כי 'אין מלך בלא עם', ונמצא דלית לה מגרמה כלום והמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, נפלה ונעשה ממנה ארבע מלכיות דקלפה וביום טוב צריך להעלות המלכות דקדשה מהד' מלכיות דסטרא אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת השנה כי כל הימים טובים הם ימי דין, כמו ... 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת, מבין הקליפות ונתבטל כח הארבע מלכיות דסטרא אחרא ועקר לבטל כח מלכות עמלק, כי היא כוללת הארבע מלכיות כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ועל כן כשהרג שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב נעשה על ידם וכשמקבלים קדשת יום טוב, יש לו ענווה ושפלות כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה מבאר היטב לעיל בהתורה מישרא דסכינא בסימן ל עין שם] ועל ...

... כמו שכתוב: "גמל נפשו איש חסד" ואחר כך מפרש הפסוק איך יזכה לשלום בית על ידי שיעלה כבוד השם יתברך לשרש היראה הנקראים גבורות וזהו: "כבוד מלכותך יאמרו" שיתגלה כבודו ויתעלה לשרשו וזהו: "וגבורתך ידברו" 'וגבורה' זה בחינת יראה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "ואלהים עשה שייראו מלפניו" 'אלו ...

... ותורה שבעל פה הינו שכינתא כמו שכתוב: 'מלכות פה, ותורה שבעל פה קרינן לה' וכשהשכינה הנקרא תורה שבעל פה באה בתוך תלמיד חכם שד יהודי זה נקרא גלות השכינה ... היום יעלו שמים ירדו תהומות הוה, ושמעת מלכותא וקטלה רשב"ם: הורמיז שד הוא, כדאמרינן בסנהדרין: מפלגך לתתאי דהורמיז אקופא דשורא על שני החומה, והאי עבדא, ... דאמרי: בי מלכא קיסר, שהיה ירא שלא יטל מלכותו, שהיה אותו שד מאדם שבא על שדה, והיה דר בין האנשים לדידי חזי לי הורמיז פרש רבנו שמואל: שד הוא בר ליליתא זה ... יין בחינת תורה שבעל פה בחינת יין מלכות רב ובחינת בינה לבא שמחת הלב "ויין ישמח לבב" גם הוא בחינת יין ומורק מהאי להאי שימשיך קו ירק מהאי בבחינת ... עבר" ? על ידי החכמה כנ"ל וזה: ושמע מלכותא וקטלה הינו שישכיל וישמע את התורה שבעל פה הנקרא מלכות פה וישכיל מצרופיו היוצאים מתלמיד חכם, שד יהודי ישמע וישכיל בשעה ששומע החרופין והגדופים היוצאים מפה תלמיד ...

... חס ושלום, לידי חלי נופל. יא. מי שיש לו בן עוסק בתורה, כאלו לא מת. יב. החלב של צדקת הוא טוב לתינוק ליראת שמים וגם נותנות לו ממשלה בעולם הזה. יג. שכול בנים בא, חס ושלום, על מי שמפיל את חברו מאמונה. יד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בעלי הוראה. טו. מי ששומר את ...

... [לשון רבנו, זכרונו לברכה] לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את האור אין סוף לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל הפנוי, ברא העולמות והן הן ... השם יתברך בזה נעשה לבו, בבחינת: "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל יתגלו פעלותיו ועל ידי פעלותיו ומדותיו הטובים, יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וזה פרוש: "ושרים כחוללים" וכו' 'ושרים', זה בחינת התגלות מלכות, בחינת 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "ואני תפילה" ועקר התפילה תלוי בלב, שישים כל לבו עליה "בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני" כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו בתוך החלל הפנוי, בתוך המדות, בתוך העולמות. ג. וזה בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת הוית, לשון דלה ועניה הינו כשמטמטם לבו בטפשות, 'ואין עני אלא בדעת' ואז היא בחינת דל"ת וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" זה בחינת: "היא העולה": בחינת: "מי זאת עולה" 'מי עם זאת עולה' והם שני בתים ביתא עלאה וביתא תתאה, שיש לשניהם עליה כי לא אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש. ... בירושלים שלמעלה, עד שיבנה ירושלים שלמטה' ואיתא בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שהכונה על פי סוד הוא שבינה אמא עלאה, ביתא עלאה, היא בחינת ירושלים שלמעלה ומלכות, ביתא תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי עם זאת עולה וכו' היא בחינת ביתא עלאה, בחינת מי ומלכות, היא בחינת ביתא תתאה, בחינת זאת ועל ידי בחינות אלו הנ"ל הנאמרים בתורה הזאת על ידי זה יש לשני בתים אלו עליה שהם ביתא עלאה וביתא תתאה שהם בחינת מי עם זאת הינו על ידי שמצמצם אור ... תמיד מחשבות קדושות שהם בחינת יצר טוב, בחינת חכמה שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת מלכות כי נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה ואז יש עליה לבחינת מלכות, שהיא ביתא תתאה אזי דיקא עולה גם ביתא עלאה, שהיא בחינת בינה לבא כי באמת שניהם אחד, ואחת תלויה בחברתה. ולבאר הענין קצת, צריכין לחזר ולבאר ענין התורה הזאת וכלל התורה היא כי מבאר ... ונעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה, ברא כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי העולמות כי אין מלך בלא עם ובשביל זה היה הצמצום של החלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות בלב והאלקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף כי אור להביותו הוא עד אין סוף הינו ... הבריאה, שהיה על ידי החכמה שבלב כנ"ל וכל עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה כנ"ל כי על ידי שזוכה לפעלות ומדות טובות על ידי כל הנ"ל על ידי זה מקבל עליו על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך על ידי מעשיו ומדותיו הטובים שנתגלו בתוך החלל שבלבו כנ"ל זהו בחינת עלית שני הבתים הנ"ל מי עם זאת ביתא עלאה וביתא תתאה כנ"ל כי התגלות המלכות, זה בחינת ביתא תתאה ותחלת הצמצום שהוא החלל הפנוי שבלב, זה בחינת ביתא עלאה שעקר כונת הצמצום היה בשביל עבודת השם יתברך כדי לזכות לגלות מלכותו יתברך ועל כן אין נשלם תקון ועלית ביתא עלאה עד שעולה ביתא תתאה דהינו עד שנתגלה מלכותו יתברך שזה עקר תכלית כונת הבריאה ואז כשנתגלה מלכותו יתברך, אז דיקא יש עליה לביתא עלאה כי אז דיקא עולים שניהם יחד, ביתא עלאה וביתא תתאה בבחינת מי זאת עולה, מי עם זאת עולה וכו' כנ"ל כי לא אבוא בעיר עד דבקרבך קדוש שאין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים שלמעלה, שהיא בינה לבא וכו' כנ"ל עד שיבנה ירושלים שלמטה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך כנ"ל וכל זה הוא בחינת תפילה, שהיא עבודה שבלב כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו, שבתוך חלל הפנוי שבלב כנ"ל והבן מאד, כי הדברים עמקים מאד מאד ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, כמאן דמחוי במחוג, והדברים נכוחים למבין והעקר לקימם כפשוטן לשמר עצמו מאד ממחשבות ... כפול משלש מרבע והם עשרה מיני נגונא זה בחינת הא שהיא דלת עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת

... החיים הפשוטה, שבה אפשר לחיות כמו בעל חיים בטבע ללא שום גינוני מלכות. לחיות כמו תרנגול הודו, זה הרבה יותר הגיוני מאשר לחיות עם כל גינוני המלכות של מלך אנושי. ניתן אפילו ...