ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים... צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק, ונדמה לו להפך מן האמת והכח המדמה בא על ידי לשון הרע כי כח המדמה הוא כח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה הכח המדמה והמוציא דבה הוא נופל לבהמיות ועל כן נתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות וכשהדעת נסתלק ... כמבאר במקום אחר] הינו מאהבה נפולה כנ"ל בחינת "נדמו עמי מבלי הדעת, כי אתה הדעת מאסת" וכו' כנ"ל. נמצא על ידי הסתלקות הדעת, שבא על ידי לשון הרע שהוא בחינת: "מוציא דבה הוא כסיל" דהינו שנסתלק ממנו הדעת על ידי זה נופל מאהבת השם יתברך, לאהבות הבהמיות ואז מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ...