ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא... קדש וברית תתאה, הוא שמירת אסור והתר וכו' וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית הינו שיהא צדיק ולמדן כי 'לא עם הארץ חסיד' צדיק, נקרא על ידי שמירת הברית קדש ולמדן, על ידי איסור והיתר וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' צריך שיהא צדיק ולמדן מלאך, זה בחינות למדן, בחינות מט"ט כנ"ל צבאות, אות הוא בצבא דילה בחינות צדיק אות ברית ובכל מקום שמזכר צדיק גם ברית תתאה ... ושלום, כנ"ל או לכנס וליצא בשלום על ידי בחינות ה' צבאות, כמו רבי עקיבא כי כל צדיק צריך שיהיה למדן בתורה, וחסיד במעשים טובים כי אם אינו למדן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד' ולמדן בלבד בודאי אינו כלום כי אפשר להיות למדן ורשע גמור ולא זכה נעשה לו סם מות על כן צריך שיהיה למדן וחסיד ושתי בחינות אלו, הם בחינות: 'מלאך ה' צבאות' כי מה שהוא למדן בתורה הוא בחינת מלאך שהוא מט"ט כמו שכתוב: "ויאמר אלהים יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים" דא מט"ט ... אסור ומתר וכו' וצריך להדמות לקונו להיות חסיד במעשים טובים וזה בחינות ה' צבאות אך מי שטועה וסובר שבחינות למדן לבד הוא העקר הוא בחינות: אחר שקצץ בנטיעות על ידי שסבר שמלאך מט"ט בעצמו הוא רשות, חס ושלום אך ... רשות כך התורה בלא מעשים טובים אינה כלום אדרבא לא זכה וכו' ומחמת שני הבחינות אלו שצריך להיות להצדיק למדן וחסיד והם בחינת מלאך ה' צבאות על ידי זה נמצא בהצדיק שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם מות ... אליו למצא בו דבר שיקצץ בנטיעות או לכנס ולצאת בשלום וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין ... כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי שטועה וסובר, חס ושלום, שלמדן לבד הוא העקר, הוא בחינות אחר שקצץ בנטיעות. כי יכול להיות למדן ורשע גמור וכו' כמבאר לעיל וכן אפילו הצדיק לפעמים כשנופל ממדרגתו כידוע שאי אפשר לעמד תמיד בקביעות על מדרגה אחת אזי בעת שנופל ממדרגתו אם ירצה להחזיק עצמו במדרגת למדן שנשאר לו הוא לא טוב רק צריך להחזיק עצמו ביראת שמים מה שיש לו עדין מהרשימו שנשאר לו עין ...