... דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר שקורין [סביבון] והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון כי באמת בהשרש הכל אחד כי ... מאדם מלאך כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין סביבון והכל חוזר חלילה כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל [גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר וכן ... הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל] וזה בחינת מה שמשחקין בחנוכה בסביבון כי חנוכה הוא בחינת הבית המקדש ועקר בנין בית המקדש ... היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל וזה בחינת האותיות החקוקים ... תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת הבית המקדש ששם היה ... וזה בחינת הגאלה כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית המקדש ועל כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים ...

... בחינת חוה בחינת: "ולילה ללילה יחוה" הינו בחינת הדבור של לשון הקדש שבו נברא העולם וזה בחינת: "לזאת יקרא אשה" הינו הדבור כמו: "וזאת אשר דבר להם" ועל ידי לשון הקדש רוממנו ... ה. וזה בחינת מקרה לילה שהרוח סערה הינו הרוח שטות הינו השבעים לשון עולה על ידי תרגום על ידי תרדמה על ידי שנה ויונק מלשון הקדש מרוח הקדש מברית קדש כי מי שיש לו שלמות לשון הקדש ... סערה מקרר אותו במקרה לילה בשנה בבחינת "אשר קרך בדרך", לשון קרירות 'בדרך' הוא בחינת: "כן דרך אשה מנאפת" שהרוח סערה הולך דרך התרגום שהוא בחינת נגה ויונק מן החשמ"ל הנ"ל ואלישע היה ... הקדש נצולין ממקרה לילה כנ"ל כי על ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושנה דהינו על ידי שמבררין את בחינת התרגום ... כן אז נצולין ממקרה לילה שבתרדמה כנ"ל וזה שבקש דוד: "ראש מסבי עמל שפתימו יכסמו" "ראש מסבי" הוא בחינת: "נגה לו סביב" שהוא ראש המסבבין את הקדשה "עמל שפתימו יכסמו" העמל והרע שבו ... דבור כמו שכתוב: "ולילה ללילה יחוה דעת" וזה בחינת: "לזאת יקרא אשה" כי הדבור נקרא 'זאת' כמו שכתוב: "וזאת אשר דבר להם אביהם" ועל ידי לשון הקדש רוממנו מכל הלשונות וזה ...

... הצדיקים הצפונים והתורה הצפונה אזי יתגלה שלום רב בעולם שיתחברו כל הפכים יחד כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש" כי אז יתגלה האהבה שבדעת הנקרא "יום אחד יודע לה'" הינו האהבה שבדעת אשר הוא לא יום ולא לילה הינו שהאהבה הזאת היא למעלה מהזמן ולמעלה מהמדות ו. ואפילו במדות עצמן כל אחד לפי בחינתו הוא ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים ... הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת" שיר "בלילה שירה עמי" נצוח "למנצח אל תשחת" נגון "אזכרה נגינתי בלילה" תפילה "היאכל תפל מבלי מלח" הודו "פן תתן לאחרים הודך" מזמור "הנותן זמירות בלילה" הללויה "אשה יראת ה' היא תתהלל" והבן היטב רמזים אלו ודע, כי אלו הם העשרה קפיטל שצריכים לאמרם ...

... בכאן. השיב מן הסתם [אמר המעתיק שמעתי שאמר אז לאנשי שלומנו שהיה יכול להחזיק אותם בענין אמירת התורה הנ"ל הנ"ל שלשה ימים ושל שה לילות ולא ידעו בין יום ללילה כלל, כמובא בזוהר הקדוש וכו'] אות שנז אמר שכל התורות שגלה קדם שהיה בארץ ישראל אינו רוצה כלל שיהיו כתובים בספריו רק מה שחדש אחר שהיה בארץ ישראל צריכין לכתב ...

... לילך ולהגיד למלך בלי ידיעתם והלך והגיד למלך, שנתקשרו עליו כנ"ל והלך המלך ונסה אם אמת הדבר, וראה שהוא אמת והעמיד שומרים באותו לילה שנפלו עליו תפסו אותם, ודן אותם כל אחד כפי משפטו ...

... יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז לדבר בינו לבין קונו ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג ...

... ידי גזל או מביש פני חברו, אין תפילתו נשמעת. מח. שבת וראש חדש יותר מסגל להעלות התפילה. מט. כשאדם נעצר, זה סימן שאין תפילתו נתקבלת. נ. על ידי ההשתוקקות שאדם משתוקק בלילה לשם יתברך, על ידי זה בנקל לו להתפלל בבקר. נא. תפילה שהיא בדמעות היא נתקבלת. נב. כשאתה מבקש איזה דבר, תזכיר זכות ...

... את הקוצים והחוחים, הסובבים את השושנה העליונה ושושנה זה בחינת הדבור הקדוש, בחינת: "שפתותיו שושנים" וכו' כי הם עוסקים בתורה ועבודה יום ולילה ומכלים כל החוחים שלא יהיה להם יניקה מהדבור הקדוש כי מעבודה פשוטה בתמימות אין להם יניקה ...

... דהינו העצה ונדחה החשך שהוא העדר העצה נתגדל האמונה ביותר כי עקר גדול האמונה הוא בבחינת: "ואמונתך בלילות" דהינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום נתגדל האמונה ביותר וכן הולכת ונגדלת מעט מעט כפי מה שנדחה מהלילה ונתקרב יותר אל היום עד שבאור היום אז נתגדל האמונה בשלמות בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" ואז באור היום, הוא עקר צמיחת הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח" נמצא שעל ידי התגלות העצה שהיא בחינת התגלות האור מן החשך דהינו שנדחה החשך שהוא בחינת לילה, ונתגלה האור, בחינת יום על ידי זה נתגדל האמונה כנ"ל ועל ידי זה עקר הרפואה בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך וארכתך" וכו' וזהו מה ...