... דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה. והענין כי יש ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה ולמטה הם מערבים טוב ורע והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק ... לו מקום לאחז בו ... וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין ... כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות עיין שם **** וסוד העניין הוא על אדם הראשון, כי אחרי שנפגמה דעתו של אדם הראשון בחטא עץ הדעת, ...

... רוצים לתקנה ולגדלה בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים ולברך שלש פעמים פרוש שצריך להאיר את נצח הוד יסוד דזעיר אנפין כי משם עקר בנינה צדקתם תצהיר פרוש על ידי מה מתברכין נצח הוד יסוד דזעיר אנפין על ידי המחין שהוא מקבל כמובא והמחין הם ארבע, חכמה בינה חסד וגבורה והם מלבשים בנצח הוד יסוד דבינה כאור שבעת הימים שהם סוד שין של שלשה ראשין ושין של ארבעה ראשין [עד כאן לשונו ז"ל]

... הפחתים ומחיה רעה ומלסטים ואינו יודע באיזה דרך מהלך וכו' כי זה ידוע שכל המדות רעות ותולדותיהן נמשכין מארבעה יסודות, מארבע מרות כמובא במשנת חסידים. 'עצבות ותולדותיהן נמשכין מדומם' 'תאוות רעות ותולדותיהן נמשכין מצומח' 'דברים בטלים ותולדותיהן נמשכין מחי' ... הבחינה הראשונה. כשרואה את הצדיק, כמו שכתוב: "והיו עיניך רואות את מוריך" וזאת הבחינה מבטלת המדות רעות הנמשכין משני היסודות: 'דומם' 'צומח' הינו עצבות ותולדותיה, ותאוות רעות כי צדיק הדור נקרא אם על שם שהוא מיניק לישראל באור תורתו ... כשרואה את אמו הוא משליך כל תאוותיו אחר כתפיו ומושך את עצמו לאמו נמצא, שנתבטלין המדות רעות של שני היסודות: 'דומם' 'צומח' על ידי הסתכלות פני הצדיק וזהו 'ומתירא מן הקוצים', שהוא בחינת 'צומח' 'ופחתים' שהוא בחינת 'דומם' וכשנזדמן לו אבוקה של אור זה תלמיד חכם, שהוא אביק באור התורה ועל ידו נצול ממדות רעות של שני יסודות: 'דומם' 'צומח' ואז נצול מן הקוצים ומן הפחתים הבחינה השניה: הצדקה שנותן לתלמיד חכם שעל ידי זה נצול ממדות רעות של שני יסודות: 'חי' 'מדבר' שהן בחינת 'חיה רעה ולסטים' שהן דברים בטלים וגאוה ותולדותיהן כי על ידי דברים בטלים ולשון הרע, ... שכתוב: "כי תראה ערם וכסיתו וכו', אז יבקע כשחר אורך" נמצא, על ידי צדקה נצול ממדות רעות של שני יסודות: 'חי' 'מדבר' שהם בחינת חיה רעה ולסטים הבחינה השלישית: כשמתודה ודוי דברים לפני תלמיד חכם שעל ידי זה התלמיד ... כי על ידי זה עולה מתוכם מלכות דקדשה כנ"ל מבית עבדים זה רמז על ביטול המדות רעות של ארבע יסודות המכנים בשם עבדים כי כל הארבעה יסודות הם מתחת גלגל הירח והירח מכנה בשם עבד כמובא בזוהר: "הנה ישכיל עבדי" דא סיהרא פרוש: על ידי הצדיק ...

... לבין קונו ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה פעמים אבל טוב יותר להשתדל שיהיה לו חדר מיחד

... בהמה, כנגד חכמות התורה ג. וצריך כל אדם להכניע החמר הינו בחינות מיתה, בחינת סכלות של הגוף של הארבע יסודות כמו שכתוב בזוהר "ויקח ה' אלהים את האדם" 'מאן נטל לה, מארבע יסודין דילה, דאפריש לה מתאוה דילהון' וזה נעשה על ידי התענית שעל ידי התענית מחלישין הארבע יסודות ונתבטל החמר בחינת החמר, סכלות חשך, שכחה, בהמה ונתגבר ונתעלה בחינת השכל, והצורה, האור והזכרון, אדם וזה שאמרו רז"ל ... אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין שנשפלים על ידי התענית אלף, כמו שכתוב: "ואאלפך חכמה" וזה שכתוב בזוהר "נעשה אדם" על ידי התענית נתהוה בחינת ...

... לצדיק לא טוב" כי הענש שמעניש את אחד, הוא נוגע להצדיק בעצמו אש, רוח, מים עפר וכל אלו הארבעה יסודות נמשכין מיסוד הפשוט, שהוא בחינת הצדיק בחינת "צדיק יסוד עולם" שהצדיק הוא בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות בבחינת: "ונהר יצא מעדן להשקות את הגן" ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים "נהר יצא מעדן" זה בחינת 'צדיק יסוד עולם', בחינת יסוד הפשוט אשר "משם יפרד" הארבעה יסודות, שהם בחינת ארבעה ראשים כנ"ל נמצא שכלם נמשכין מהצדיק ועל כן אם הוא מעניש את אחד, נוגע את הצדיק ... שיסתכל בעצמו על כל המדות, איך הוא אוחז בהם על ידי ראית פני הצדיק כי כל המדות נמשכין מהארבעה יסודות הנ"ל, כמובא [עי' בלקו"א סי' ד' אות ח'] ועל כן כשרואה את הצדיק שהוא בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות ראוי לו שיסתכל וירגיש על ידי זה איך הוא אוחז בכל המדות, שבאין מן הארבעה יסודות שנמשכין מהצדיק, שהוא בחינת יסוד הפשוט כנ"ל וזה: והיו עיניך ראות את מוריך ראשי תבות: אש רוח מים עפר שהם הארבעה יסודות, שמהם נמשכין כל המדות שכלם נמשכין מהצדיק כנ"ל ועל כן כשרואין את הצדיק, שזה בחינת: והיו עיניך ראות את מוריך על ידי זה רואין בעצמו איך הוא אוחז בכל המדות שבאין מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר שנמשכין מהצדיק כנ"ל וזה שקורין העולם את מחרת יום הכפורים שם ה' כי אחר יום ...

... וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור ...

... מי שבונה ביתו על ידי תלמידי חכמים האמתיים כי יש להם על מה שיסמכו כי תלמידי חכמים אמתיים הם יסוד כל דבר ומי שביתו בית ועד לחכמים שבונה ביתו בבחינת: "איש קדוש עובר עלינו תמיד, נעשה עלית קיר" אלו ...

... הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא איברים הפנימיים ויש ספירות שמדבר מהם כמה פעמים [אשרי אזנים שכך שומעות]

... התורה והמצוות כפשוטן. אשרי מי שזוכה לילך בתמימות וכו'. [גם מה שמובא בהרמב"ם בספר היד קצת חקירות כגון בהלכות יסודי התורה ובהלכות דעות, ובתחלת הלכות עבודה זרה, צריך גם כן לברח מהם ולבלי להסתכל שם כלל. ובכל מקום שהוא ...