ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים... הגלות כי הציצית שהם 'חמרי חורא' גרם כל זה וזה פרוש: "ואלה" כל מקום שנאמר 'ואלה' מוסיף זה בחינת יוסף בחינת שמירת הברית בחינת ציצית המשפטים, זה בחינת 'כלה זרע אמת' כמו שכתוב: "משפטי ה' אמת" שזוכה לעצת צדיקים, ... וכו' וזה: "הלא אחיך רעים בשכם" הינו בחינת ציצית כנ"ל שהיא שמירה לניאוף והוא בחינת שמירת הברית שהיא בחינת יוסף על כן אמר יעקב ליוסף "הלוא אחיך רעים בשכם" שהוא בחינה שלך "לכה ואשלחך אליהם" וזה פרוש: "ואנכי נטעתיך שורק" וכו' כי הוא מקבל ... משם רועה אבן ישראל" אבהן ובנין בחינת התפילה יעקב ובניו סגלה לחולה להסתכל על הציצית והסוד בפסוק: "הנה בנך יוסף בא אליך" כי כל אלו התבות מרמזין על הציצית דהינו מנין החוטין והחליות והקשרים כמבאר ב"פרי עץ חיים" [ז"ל הפע"ח: ט"ל כריכות הם קנ"ו כמנין יוסף. וסמ"ך גודלין יש בכל הכנפות עם הציצית כמנין הנה וכמנין בנך. חוליות וקשרים והחוטין הם ל"ב והם שזורין הרי ס"ד כמנין בא אליך ע"כ]. וזהו: "הנה בנך יוסף בא אליך" דהינו בחינת ציצית כנ"ל על ידי זה "ויתחזק ישראל"