... הוא וכאן breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ודע, שהמניעות שיש לכל אחד לעבודת הבורא יתברך שמו כגון לנסע להצדיק האמת וכיוצא ולכל אחד ואחד ... ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד" וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=567 - חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו שמעתי מאנשי שלומנו גם ... בא אל פרעה - ויאמר ה' אל משה בא... כי המחלוקת הוא בחינת בריאת העולם וכי הוא הכרחי לבריאת ולקיום העולם עיין שם וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=184 - חזרה בתשובה. מהו שורש העניין? * השלמות היא שלמות הדעת כמובא. ...

... אמות סמוך לביתו אך הוא מעלים היראה שלו בכונה. כיו"ב אצל השי"ת, שאם היה מגלה את עצמו, לא היה קיום לעולם כלל... ***** שמעתי בשמו שאמר שאיתא בזוהר אית יראה ואית יראה וכו' אני רוצה לגלות ולהכניס יראה באנשי, ... אחר לגמרי גבוה מעל גבוה וכו' וכו' ועוד יש בענין שיחה זו דברים נפלאים ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 - בעניין קיום המצוות של הצדיק האמת ***** אמר, לכנס אצלי ולהתקרב אלי הוא דבר קשה מאד ואפילו בני עצמם. וכי יש ...

... ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה מוסבר כי המחלוקת שבין החכמים הכרחית לצורך קיום העולם. מוסבר שם גם כי משה הוא מעל המחלוקת הזו. אז כיצד בדיוק התקיים העולם בזמן משה? ואיך יתקיים ... המחלוקת שבין החכמים. היינו, כי משה הוא השכל והמוחין. ובאמת כאשר המוחין נכללים בא"ס לגמרי, אז באמת אין שום קיום לעולם, והאדם נסתלק כולו לגמרי והוא אפילו אינו יודע מעצמו. אך אח"כ הוא חוזר אל המוחין, שהם הצמצומים בבחינת המחלוקת שבין החכמים. ושם דייקא יש קיום לעולם. אך כאשר הוא חוזר בבחינת "ושוב", אז יש את הרשימו של המוחין מה"רצוא" ועל ידי זה הוא מתקן את המחלוקת שבין החכמים וכולי. ועניין זה של ביטול המוחין ברצוא וחזרת השכל אל המוחין לצורך קיום העולם, מובא בעיקר כאן: breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך breslev.eip.co.il/?key=336 - ליקוטי ...

... היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני. אך ביותר ויותר הזהיר להיות אצלו על ראש השנה. ואמר שעל ראש ... ואמר שבכל עת הקבוץ שהוא צריך לומר תורה לפני אנשיו אזי ממש הרעש והפחד שיש על כלל ישראל בערב יום כפור לעת ערב בעת שהולכין לבית הכנסת ממש פחד ורעש זה נופל עליו באותו השבת או יום טוב שהוא צריך לומר תורה ברבים. ואחר הרעש הגדול הזה שכבר היה מוכן לבוא על שבת שירה כדרכו מכמה ... לא היו להם. והוא זכרונו לברכה ספר אחר כך כל סדר השבת שהיה שם באריכות. אחר שבת נסע למעדוועדיווקע וביום שני היה חמשה עשר בשבט ועשו סעודה וישב אז עם אנשיו ואמר אז התורה שהיה צריך לומר לפניהם. אשרי ...

שבחי הר"ן - אות טו והיה רגיל בנדרים מאד מאד שכמה פעמים כשבא היום קבל עליו בנדר כל סדר העבודה שהיה רוצה לעשות באותו היום ואחר כך אף על פי שהיה קשה עליו מאד היה מכרח לעשות מחמת הנדר וכן עשה כמה וכמה פעמים ...

... המדרש הישן, ואז דבר עמי ונחם אותי מאד ואמר לי איך אתה יודע מה השם יתברך רוצה לעשות ממך היום אתה כך ולאחר כך תהיה וכו'. ענה ואמר יהיה נעשה עמך וכו'. ורמז לי שאהיה בסכנות גדולות מאד כמה ...

... ותפס אותו בערפו וקרא לסיעתו והתגבר על הגזלן ונצחו. והנמשל מובן להשומעים שעמדו באותו המעמד כשספר זאת אות קצט יום א' ראש חדש סיון באומין ענה ואמר לי בעת שיצאת עמי לדרך לנסע [הינו בתחלת קיץ זה כשנסעתי עמו ... של מצרים שהיא בחינת מלבושים כנ"ל אות רב בשבועות תק"ע היה באומין בתחלת כניסתו לשם ולא אמר תורה באותו היום טוב. אחר כך אמר לנו בדרך הלצה אתם אינכם כל כך חוטאים שאמר לכם תורה. וסים אחר כך בעצמו ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ל ובארץ ישראל היה עוסק בתורה ותפילה ובכל יום כתב בעצמו תורתו והיה מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד

... תבור כמה הוי ? ארבעה פרסי תלתא פרסי, ובי מרבעתא דרישה פרסא ופלגא רשב"ם: אורזילא בר יומא ראם בן יום אחד, דאותו היום נולד. כהר תבור כן היה גדול. בי מרבעתא דרישה מקום הנחת ראשו כששוכב על הקרקע. רמא כופתא הטיל רעי. ... שכתוב: "והארץ האירה מכבודו" בר יומא כי לא יתגלה הכבוד אלא בביאת משיחנו וכתיב בה: אימתי יבוא מר ? היום "היום אם בקלו תשמעו" ובכל יום מוכן הכבוד לצאת מזילותא והוה כהר תבור שראה שהעלאת הכבוד תלוי בזה שאדם משבר גאותו כפי השתברות גאותו כן ... שרש הכבוד וכסא לשון התכסיא שזה בחינת: 'דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך' שזה הדבר מכסה מעין כל 'ליום' זה בחינת שלום בית כי יום הוא בחינת אור כמו שכתוב: "ויקרא אלהים לאור יום" ואור הוא שלום בית כמו שאמרו חכמינו ז"ל: 'נר שבת קודם לקדוש היום' כי שלום בית קודם חגנו זה בחינת תפילה, עבודה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למה נסמכה פרשת עכו"ם למועדים ...

... זה והבן. ואמר שאם יהיה חל אחד מימים אלו בשבת או שאר ימים שאין מתענין בהם, יהיה נדחה התענית ליום שלאחריו. וצוה עלי להיות נזהר באלו החדשים לקים מצוות מעשר ולהשתדל ולהתאמץ בכל עז במצוה זו בכל מה דאפשר. ...