ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... חס ושלום, בשנה בטומאה הידוע, חס ושלום כי המלאך הוא בחינת אש, כמו שכתוב: "מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים" וכשנחלש כח המלאך, ואזי השדים מקבלין לעצמן כח המלאך אזי הם מחממין על ידי האש הזה ומטמאין, חס ושלום, ... דעשה' הינו מה שהשם יתברך טועם בראש השנה כל המעשים טובים של ישראל וזהו בחינת 'חוש הטעם' משוש הוא בידים כמו שכתוב בעבודה זרה: "ידיהם ולא ימישון" כי המשוש הוא בידים וזהו בחינת 'שידו פשוטה לקבל שבים מראש השנה עד יום הכפורים' וזה בחינת 'חוש המשוש' נמצא שבראש השנה הוא ... על ידי בחינות הנ"ל ונעצרת הטפה בקדשה ואינה נשחתת, בבחינת החתים בשרו, חס ושלום טו. וזה בחינת רבי עם תלמידים שכשיש רבי אמתי עם תלמידים על ידי זה נעשה ונתתקן גם כן כל הבחינות הנ"ל כי על ידי קבוץ התלמידים אצל הרב על ידי זה נתקבץ ונתלקט חלקי האמונה ועל כן נקרא למוד הרב עם התלמידים ישיבה על שם קבוץ חלקי האמונה, שהוא בחינת: "ארץ נושבת" בחינת: "שכן ארץ ורעה אמונה" הפך "ארץ לא זרועה", ... כי למוד הישיבה הוא מסיע לגרים כי הם נתגירין על ידי בחינת הישיבה כנ"ל כי על ידי רבי עם תלמידים שהוא בחינת ישיבה על ידי זה נעשין גרים, על ידי שנתקבצין ונתלקטין חלקי האמונה כנ"ל נמצא שבחינת אמונה נתתקן על ידי רבי עם תלמידים גם נתחדש ונתתקן המח כי מח התלמידים נתתקן ונתחדש על ידי הרב וגם מח הרב נתחדש על ידי התלמידים כמו שאמרו: 'ומתלמידי יותר מכלם' ועקר זמן הקבוץ הוא בראש השנה, שהוא בחינת ראש שאז הוא בחינת תקון המחין כנ"ל והם מאירין ומחזקין זה את זה דהינו כי גם בהרב עם התלמידים כשמתקבצים יש כל בחינות החמשה חושים של המח 'חוש הראיה' זה בחינת מה שרואין את הרב בבחינת "והיו עיניך ... בחינת 'חוש הריח' 'טעם' זה בחינת מה שכל אחד טועם ומרגיש מתיקות אמרי נעם של הרב 'משוש' זה בחינת ידים כנ"ל זה בחינת ההוצאות שיש לכל אחד מה שכל אחד מוציא יגיע כפו על הוצאות לבוא להרב וזה בחינת 'משוש', בחינת ידים, בחינת יגיע כפו כנ"ל נמצא שגם כאן נתתקן בחינות החמשה חושים כמו בראש השנה והם מאירין ומחזקין זה את זה שלפעמים נחלש בחינות החמשה חושים של ראש השנה ונתחזקין על ידי אלו החמשה חושים של הרב עם התלמידים וכן להפך שהוא חותם דקדשה, נתתקן על ידם בבחינת "חתום תורה בלמדי" וזה בחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ... במערבא מחמת עננים וכו' הוו אמרי קמו ממתיבתא דר"ה, כלומר דמו כמאן דקמו, ומזכירין אותו לשבח לומר שהיה לו תלמידים הרבה. ואפשר שהוא על דרך כמו וענן אבק רגליו] הינו כשהיו קמים התלמידים מהישיבה של רבם רב הונא 'הוו נפצי גלימיהו', דהינו הלבושין בחינת גדלות כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש" הינו שהיו מנפצין ומסלקין בחינת הגאוה כי על ידי הישיבה של הרב עם התלמידים נתתקן חותם דקדשה שהוא הפך הגאוה כנ"ל גלמי ראשי תבות: "יי מלך גאות לבש", בחינת הגאוה כנ"ל שהם הכניעו ... טובה גם כן מאד בבחינת: "מתוקה שנת העובד" ראשי תבות משה כי לפעמים נסתלקין המחין אצל הרב, וכן אצל התלמידים כי אין המחין קבועים תמיד ובשעת ההסתלקות אזי הוא בחינת הסתלקות משה שהוא הדעת בחינת שנה ועל ידי תקון ... שזה נראה כעוות המשפט ועכשו כשזוכה להשיג ולהבין זאת, זה בחינת תקון המשפט נמצא שעל ידי רבי אמת עם תלמידים, נעשין ונתתקנין כל הבחינות הנ"ל. טז. וזהו בחינת הראה כשהראה בשלמות נעשין גם כן כל הבחינות הנ"ל כי הראה ...