... וזה בחינת: 'נצח הוד יסוד מלבישין את חסד גבורה תפארת' שהם הידים , שמשם כל הברכות וזה בחינת: "ויברך ה' אתך לרגלי" נמצא שעולין הרגלין בבחינת ידים בבחינת: "ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה" ועקר הברכות מידים,: "וישא אהרון את ידו אל העם ויברכם" וכמו שכתוב: "מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל" ה. ועקר הברכה שנשפעין מהידים הם שכל וכשבאים למטה נעשים לכל אחד ואחד כפי רצונו כמו שכתוב: "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" בכן מי שהוא בעל נפש צריך לכון רצונו שימשיך ברכת שכל בבחינת: "שכל את ... ובחינת: "וקמה בידך ממלכת ישראל" הינו שימשיך אמונה לתוך ברכת הידים וזהו בחינת: 'ובניתי לו בית נאמן' וזה בחינת: "אמונתך בקהל קדושים" קדש זה בחינת מחין וזה בחינת: 'מלכות דיצירה נעשה ממנה חכמה בינה דעת דעשיה' ז. ובפנימיות ברכאן, שהוא ... אצילות למעלה למעלה'. וזה: "ברוך כבוד ה' ממקומו" 'ברוך', זה בחינת ידים 'כבוד ה'', זה בחינת אמונה 'ממקומו', זה בחינת כתר ח. וכשעושה ומתקן את המישב והמסדר, שהוא הכתר כראוי והמחין רודפין להשיג האור אין סוף והכתר מעכב את השכל כדי לישב את ...

... ממש נשאר בעולם וכל אדם יכול לקים זאת, להעמיד תלמידים כי כששנים מדברים יחד ביראת שמים אזי כשאחד מאיר לחברו באיזה דבור נחשב חברו אצלו בחינת תלמיד ולפעמים נעשה להפך דהינו כשאחר כך הוא מקבל מחברו איזה דבור אזי נעשה הוא ... כן הוא מצוה להכניס דעת ויראת שמים בבניו ובתלמידים כי זה עקר המצוה שמצוה להעמיד תולדות לקיום העולם כי העקר להעמיד תולדות ממין בני אדם דוקא ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם ואינם ... אחד עם חברו להכניס בו דעת ויראת שמים ולהעמיד תלמידים כנ"ל על ידי זה נכנסין אורות המקיפים דהינו שזוכה להבין ולידע, מה שלא היה מבין ויודע מתחלה כי מה שאדם מבין ומשיג בשכלו זה בחינת פנימי כי זה השכל נכנס לתוך שכלו אבל ... ובשביל זה יש דברים שאין רשאים לגלותם בפני התלמידים כי אם יגלה אותן הדברים, יכנסו מקיפים אחרים בתוך שכלו כנ"ל ולפעמים אין צריך לקבל אלו המקיפים כמו למשל, כשהרב מדבר עם תלמידו איזה פשט בגמפ"ת [גמרא, פרוש, תוספות] ... זה], כנ"ל וזה פרוש: 'הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סיג לתורה' 'הוו מתונים בדין' זה בחינת שצריך החכם הנ"ל להיות לו מתינות לידע איך לדבר עם כל אחד ואחד שלפני בחינת דרי מעלה יגלה להם ההשגה של מה בחינת: מה ... כי מלא כל הארץ כבודו, כנ"ל וזהו: 'והעמידו תלמידים הרבה' כי כשזוכה להשגה כזו, להאיר בגדולים וקטנים וכו' כנ"ל בודאי יעמיד תלמידים הרבה, כי כלם צריכים אליו כי יש לו כח ללמד עם כלם כנ"ל וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד תלמידים הרבה על ידי זה הוא זוכה להשיג את המקיפים דהינו שמשיג ומבין מה שלא היה יכול להשיג מתחלה על כן הוא צריך לעשות סיג לדבריו ולשתק לפעמים כדי שלא יכנס במקיפים שהם למעלה ... על ידי המלכות כנ"ל והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה דהינו הרמזים שהם בחינת ידים . "נטיתי ידי ואין מקשיב", ופרש רש"י: דהינו רמזים כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים אומר איזה דבור, שמרמז בו רמזים לתלמידיו דהינו מה שאי אפשר לבאר בפיו בפרוש רק על ידי ... שיש בהדבור הם מבינים כונתו ואלו הרמזים הם בחינת ידים בחינת: נטיתי ידי כנ"ל וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה בבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" הינו שהפרנסה נמשכת מבחינת הידים הנ"ל וזהו "ומשביע לכל חי רצון" בחינת הארת הרצון, שמתגלה בתוך הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת מלכות כמו שכתוב: "לויתן נחש בריח, לויתן נחש עקלתון" ופרש רש"י: 'מלכות' לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שזהו בחינת: "זה הים גדול ורחב ידים", כנ"ל וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת לתן לכל אחד ואחד חלק פרנסה כפי מה שראוי לו וזהו: 'לשחק בו' בחינת שחקים ששם שוחקין מן כי הפרנסה, שהיא בחינת מן ... לויתן שמקבל הפרנסה מבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" הינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל וזהו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה והמלכות מלקט ומקבץ כל אלו הבטחונות של כל באי עולם מה שכלם ... פרנסה ועם אלו הבטחונות עולה המלכות ומקבל פרנסה מן ידים הנ"ל וזהו: "כלם אליך ישברון" הינו על ידי הבטחונות הנ"ל שכלם ישברון אליו, ומצפין ומסתכלין על פרנסה על ידי זה נמשך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל וזהו: "לתת אכלם בעתו" ... ואור פניך כי רציתם" 'ימינך וזרועך' זה בחינת הידים הנ"ל שבהם מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל וזהו: 'ואור פניך כי רציתם' כי המקיפים הם אור הפנים וזה: 'כי רציתם' כי הם בחינת הארת הרצון, כנ"ל וזהו: ... כלליות בן ותלמיד כי בניך זה בן, 'למודי ה'' הם תלמידים ומכלליות בן ותלמיד שהוא בחינת יובל, בחינת חרות משם מקבל המלכות הפרנסה כנ"ל וזהו: 'אשריך ארץ שמלכך בן חורין' שמלכות מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל ... ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת חת"ך, שהוא סופי תבות של פות'ח א'ת יד'ך שהוא השם של הפרנסה, כמובא רוח, הינו שבאלו הידים הנ"ל נתגלה בחינת המקיפים שהם בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת: "ורוח על פני יחלף", כנ"ל "וידי אדם מתחת כנפיהם" זה בחינת כנפי הראה ששם סובב הרוח, בחינת מקיפים שמשם נמשך בחינת הארת הידים כנ"ל וזה בחינת: "רוח איש יכלכל מחלהו" 'רוח איש' זה בחינת רוח החיים הנ"ל שהוא בחינת: "סובב סובב הולך הרוח" בחינת מקיפים שמשם נמשך פרנסה וכלכלה בחינת: יכלכל וכו' ... הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא איברים הפנימיים ויש ספירות שמדבר מהם כמה פעמים [אשרי אזנים שכך שומעות] ...

... רבבות עולמות אות תקו פעם אחת דברתי עמו מענין מחשבות רבות המבלבלות אותי מענין מרה שחרות בעשית מצוות, כגון בנטילת ידים שהיה לי בהם חששות שהיו מבלבלין אותי מאד. והשיב לי כבר דברתי עמך שאין אתה צריך ...

... תפילת הצדיק ומשדד המערכות ומשנה הטבע וכל זה יהיה לעתיד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'עתידים צדיקים להחיות את המתים', ושאר נפלאות וזה: ויגש אליו יהודא, דא תקרבתא דמלכא למלכא ויאמר אליו בי אדוני שהשכינה מבקשת רחמים מהשם יתברך, על אלו הרחוקים ידבר נא עבדך ...

... גם חברו מידו נענש [גם דם חברו מידו נדרש]. י. על ידי צדקה תזכה לקבל מוסר. יא. מי שאינו מקבל מוסר, נדון במיתה. יב. על ידי תוכחה שתוכיח, תנוח בקבר בלא צער גיהנום ותזכה לגן עדן. יג. מתר לדחות בשתי ידים את זה, שלא קבל ממך תוכחה. יד. כל זמן שתוכחה בעולם, נחת רוח וטובה וברכה באין לעולם. טו. על ידי תוכחה נמתק הדין ונמשך החסד. חלק שני א. מי שאין במעלות הצדקות, ...

... גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה לפעל מה שהיה רוצה בכל עת ובכל ...

... נקרא בינה ואחר כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה ...

... הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכנגד התאוות המטרידים את האדם באמת אין נמצא שום תאוה כלל כי אכילה ושתיה הוא הכרח לקיום הגוף וגם בנים ... בעולם הבא בכלם הוא דבוק רק בהשם יתברך ובהתורה כי מי שמקשר בעולם הזה יש חלוק בין העולם הזה שהוא רחבת ידים ובין הקבר שהוא מקום צר וכיוצא בזה אבל מי שנזדכך מחו ואין לו שום שמרים במח הכל שוה ...

... והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית כשראה הקאפיטאן את האבן הבין שאדם עשיר הוא ולקחו על הספינה בכבוד גדול ונתן לו חדר מיוחד ממדריגה הראשונה וסדר לו כל התענוגים כאחד מהנגידים הגדולים מהחדר שלו היה לו חלון שפנה לים והוא היה תמיד מתעלס ומשמח נפשו עם המרגלית ובפרט בעת האכילה היה משתעשע עמה כי השמחה והרחבת הלב טובה ורפואה שיתעכל המאכל בנקל ...

... בהחכמה המתפשט ומתהווה ע"י הדעת ונגמר ע"י הכליות כ"ש שהכליות יועצות כי הכליות הם כלי ההולדה להוציא מכח אל הפועל וע"כ ישאל להצדיק בעצמו או לתלמידי הצדיקים זולת לתלמידים של צדיקי אמת כי האדם אינו שואל בעצה אא"כ צר לו דהיינו ...