... בחינת כנפים, שמשם בא הדבור "ובעל כנפים יגיד דבר", וכתיב "וידי אדם מתחת כנפיהם" נמצא שעל ידי שאדם נתעורר בידים שלו, אזי [הכנפים] נתעוררים הינו כנפי ראה, שמשם נתהוה הדבור אבל עדין צריכין להכין ולתקן פה, לקבל את הדבור ... כנפים יגיד דבר" וכנפים נתעוררים בהתעוררות ידי אדם כמו שכתוב: "וידי אדם מתחת כנפיהם" וכל זה אנו רואים בחוש, שהידים הם כנגד כנפי ראה ובשביל זה אמרו הפוסקים 'נשבר הגף סמוך לגוף טרפה' כי בודאי נקב על ידי זה ...

... לחוד כי אם "את אשר ישנו פה ואשר איננו פה" [ועין ברש"י שפרש ואשר איננו פה, ואף עם דורות העתידים לבוא, והבן] וכמה פעמים דברנו עמו מענין זה ורמז לנו בדבריו להודיע לדורות הבאים את כל מעשי ה' הגדול ...

... יתקלקלו כמו הרוח המנשב בים, שהוא מנפץ ומנשב ומהפך ומגיס המים שלא יתעפשו ולא יתקלקלו ועקר נשוב הרוח הדופק, בהידים כי מחמת שהידים עסקניות צריך לנשב ולנפץ אותם ביותר ועל כן הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק יודע כל ענין החולה מחמת ששם בידים, עקר הלוך הרוח הדופק של הלב שהוא נושא הכל עליו כנ"ל וצריך שילך זה הרוח הדופק, תנועה מסדרת כתקונו ... ידי עצבות רוח, אין הרוח דופק כסדורו ואזי נעשים האיברים כבדים מחמת שאין רוח הדופק מנשב בהם כסדר ואזי הידים בבחינת: "וידי משה כבדים" כי עקר הכבדות בהידים ששם עקר רוח הדופק כנ"ל וזה בחינת עצבון ידים כי עקר מזיק העצבות רוח להידים כנ"ל וכשהאיברים כבדים אזי מכבידין יותר על הרוח הדופק, ונחלש עוד יותר ועל ידי שנחלש יותר הרוח הדופק נעשים ... ידי האנחה, הוא מחיה ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו ... והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת שמים כנ"ל ושם כל הדבורים בחינת: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" כנ"ל נמצא שמקבלין הדבורים מהידים וזה בחינת: "כאשר דבר ה' ביד", הנאמר במשה ובשאר נביאים כי שם כל הדבורים, ומשם מקבלין אותם כנ"ל. וכל הדבורים שמקבלין משם, הינו מבחינת ידים בחינת שמים, בחינת רעמים אין לגנות את המקבל, אף אם אין הלכה כמותו מאחר שקבלם מן השמים ועל כן ... בחינת דרכי ה', בחינת רעמים שהם נפלאות תמים דעים שאי אפשר להשיג ועל כן כשמקבלים דבורים מן השמים מבחינת ידים, בחינת רעמים כנ"ל אין לגנות אותו, אף אם אין הלכה כמותו כי זה בחינת מחלקת לשם שמים שבאמת אלו ... דרכיו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורותיו מי יתבונן" ברוחו שמים שפרה, הינו בחינת הרוח הדופק הנ"ל המנשב בידים, שהם בחינת שמים כנ"ל וזהו בחינת: "ברוחו שמים שפרה" כי על ידי הרוח הדופק הנ"ל הוא מזכך ומשפר השמים, שהם הידים בבחינת "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" כנ"ל וזה חללה ידו נחש ברח שעל ידי זה עושה חלל בהידים שהיו כבדים וסתומים על ידי העצבות רוח, שהוא זהמת הנחש כנ"ל ואזי כשמבטל בחינת זהמת הנחש והרוח הדופק מנשב כסדר ואזי נתנשאין הידים, ונזדכך השמים ואזי מקבלין מהם דבורים בחינת מחלקת לשם שמים שזה בחינת דרכי ה' כי באמת אלו ואלו דברי ... להנצל מזהמת הנחש, ל"ט מלאכות עצבות רוח כנ"ל כל מלאכת עבדה לא תעשו לבטל זהמת הנחש ל"ט מלאכות, עצבון ידים כמה שכתוב: "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו"

... והרועים יודעים מזה, ושומרים מאד את הצאן מפניו הרועים היינו מנהיגי הדור, שהם שומרים על הצאן מרעיתם דהיינו על התלמידים, שלא להתקרב לעניין של החלל הפנוי. אבל האריה אינו משגיח כלל על זה רק כשהוא רוצה לאכל, הוא נופל ...

... "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא דבראשית, שבהם נברא העולם מקבלין כח מכ"ח אתון ... מעשיו, כמו שכתוב "כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת" וכו' וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ...

... שמחת יום טוב כי כשנתגלה הרצון, שהכל ברצונו יתברך אזי יודעים שכל השעבודים והגלות וכל ההכבדות של העכו"ם, שהם מכבידים עלינו על כלם ינקם בהם הוא יתברך ויגאלינו מידם אבל כשסוברים, חס ושלום, שהכל על פי חיוב הטבע אין ...

... הדבר והשגתי ההשגה. וכי יש חדוש שוב על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהשיג השגות כאלו מאחר שהיו לו תלמידים גדולים וצדיקים כאלה שעשו עבדות גדולות כאלה. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה קדם שבועות תקס"ז כשנודע לו מפטירת ... אולי יתעכב שם עד אחר שבועות ואם ישכיר את עצמו למלמד לא יוכל להיות אצלו על שבועות מחמת ביטול התלמידים זמן רב. ועל כן לא רצה להשכיר עצמו למלמד וישב כל הקיץ הנ"ל בלי שום עסק ופרנסה. נמצא שהתנדב ... שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב. ובלשון אשכנז אמר בזו הלשון לעתיד לבוא [וועט דיא גאנצע וועלט זיין ברסלביר חסידים]. דאיתא במדרש על פסוק ונתתי לכם לב בשר אל תקרי בשר אלא בסר שיהיה כל אחד בוסר בחלק של ...

... הטוב ועל ידי זה מכניסים את הטוב בתוך העלם והסתר יותר בפנימיות מחשבתם ואזי יוצא הטוב על ידי הולדה שמולידים כי הטוב הוא גנוז ונעלם בפנימיות מחשבתם ומחם כנ"ל ומשם ההולדה ועל כן יוצא הטוב בזרע הילודים ואזי אין ...

... גם אמר לו מי הוא זה שירצה להכוות את עצמו בעצמו. כלומר, והלא כשאתה חוטא אתה מכוה את עצמך בידים. כי סוף כל סוף תקבל ענשך הקשה והמר ואיך לא תחוס על עצמו ואתה מכוה את עצמך בידים ממש. אחר כך אמר לו סגלה לחולאתו הנ"ל שיקחו עפר הנדרס על גבי האסקפה ויניחו את העפר באיזה כלי ...

... אלקי נמצא, שהוא שומע תפילת הצדיק ומשדד המערכות ומשנה הטבע וכל זה יהיה לעתיד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'עתידים צדיקים להחיות את המתים', ושאר נפלאות וזה: ויגש אליו יהודא, דא תקרבתא דמלכא למלכא ויאמר אליו בי אדוני שהשכינה ...