... אבל בצדיקים שיש להם ההסתפקות, בבחינת: "צדיק אכל לשבע נפשו" אצלם הוא אור מלא "וירא אלהים את האור כי טוב" אין טוב אלא צדיק, שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב" . ואפילו מזה ההסתפקות גופה, צריך להפריש ממנו לצדקה נוטה שמים כיריעה כי ארון הברית, שהוא בחינת עני היא ... ההתנשאות הינו בשרש המלכות, שהוא בחינת משיח והוא שרש המלכות, בבחינת: "ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו" והוא בחינת טוב עין, בבחינת: "יפה עינים וטוב ראי" הנאמר בדוד, שהוא משיח תניא: אבא שאול אומר, קובר מתים הייתי פעם אחת נפתחה מערה מתחתי, ועמדתי בגלגל ... אחת נפתחה מערה מתחתי הינו בחינת דבקות, בחינת: "כמער איש וליות" מתחתי, הינו בחינת אמת: "אמת מארץ תצמח" כי "טוב עין הוא יברך" והברכות הם בחינת אמת כמו שכתוב: "המתברך בארץ יתברך באלקי אמן" וזה שאמר אבא שאול שעל ... כך לכנס ברע עין כזה כי הוא סכנה גדולה ה. וצריך לשמר את העין מכח המדמה ואפילו מי שהוא טוב עין צריך לשמר מזה כמו שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה ... בתורה, הוא חדוש נאה ומתקבל כי הוא בא מכח המדמה, שהוא מדמה מלתא למלתא אך שהרע שבו הוא יותר מהטוב ואלו החדושים מזיקים לפרנסה כי על ידי חדושי תורה נבראים שמים וארץ כמו שכתוב: "ולאמר לציון עמי אתה" אל ... עבדי שמיא וארעא במלולי וכו' ועל ידי זה באים כל ההשפעות והברכות לעולם כמו שכתוב:יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וכו' אך כשהחדושים הם על ידי כח המדמה אזי נבראין רקיעין דשוא ועל ידם בא רעב לעולם ואף שיש בהם גם כן טוב, שהם דברי תורה, שהם בחינת שבע אך מחמת שהרע יותר מהטוב על כן הרע גובר, והטוב נתבטל בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" שמתגבר חס ושלום בחינת שבע שני הרעב על בחינת שבע שני השבע שהוא בחינת התגברות הרע על הטוב "ולא נודע" וכו' כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת ... מתגבר עליו כח המדמה, שהוא כח הבהמיות ועל ידי הכח המדמה, נפגם הזכרון ונופל לשכחה ועתה בוא וראה, מה טוב ומה נעים עתה קשר כל המקרא הזה "נדמו עמי" וכו' הנ"ל נדמו עמי מבלי הדעת שעל ידי פגם הדעת, ... ידי זה שורה הנבואה על הנביאים כמו שכתוב: "קחו לי מנגן" וכו' כי הכלי הוא התאספות הרוח והוא מערב טוב ורע כי יש עצבות רוח, רוח נכאה רוח רעה כנאמר בשאול: "ובעתתו רוח רעה" ויש רוח טובה כמו שכתוב: "רוחך טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח וזה שמנגן ביד על הכלי הוא מקבץ ומלקט ביד את הרוח טובה, רוח נבואה מתוך עצבות רוח וצריך להיות יודע נגן שידע לקבץ וללקט ולמצא חלקי הרוח אחת לאחת כדי לבנות הנגון הינו השמחה הינו לבנות הרוח טובה, רוח נבואה שהוא הפך עצבות רוח כי צריך לעלות ולירד בידו על הכלי שמנגן כדי לכון לבנות השמחה בשלימות. וכשהנביא שומע זה הנגון מהיודע נגן אזי מקבל ממנו רוח נבואה, שקבץ זה בידו מתוך העצבות רוח "וטוב לך" דיקא, שמלקט ומצרף הטוב מתוך הרע ועקר התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד ... כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" נמצא על ידי שמנגן ביד על הכלי זמר על ידי זה מברר הרוח טובה מן הרוח רעה שזהו בחינת רוח נבואה כנ"ל וכל זה הוא בחינת הכנעת המדמה שהוא בחינת הרוח רעה, רוח שטות שרוצה לפגם ולבלבל את בחינת הרוח טובה, רוח נבואה והוא נכנע ונתבטל, על ידי השמחה הבאה על ידי המנגן ביד כנ"ל כי עקר התגברות המדמה הוא על ידי עצבות כי המדמה הוא בחינת עצבות רוח רוח נכאה, רוח רעה שהוא מבלבל את הרוח טובה, רוח נבואה שהוא בחינת זכרון הנ"ל בחינת לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי הנ"ל ועל כן אין יכולין לקבל רוח נבואה, ... על ידי שמחה, שהוא בחינת מנגן ביד כמו שכתוב "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'" בחינת: "ונגן בידו וטוב לך" וכו' כנ"ל וזה המנגן, צריך שיהיה יודע נגן כנ"ל גם, צריך שיהיה הכלי בשלמות כדי שלא תצא כל הרוח המערב טוב ורע בבת אחת ועל כן צריך שיהיה יודע נגן וגם שיהיה הכלי שמנגנין עליו שלם בשלמות כראוי שהוא בחינת מה שמברר הרוח טובה שהוא בחינת שמחה בחינת רוח נבואה מן העצבות רוח, שהוא רוח רעה כנ"ל כי כשאין הכלי שלם או שאינו יודע נגן, ואינו יודע לעלות ולירד בידו לברר הרוח טובה מן הרוח רעה עליו נאמר: "כל רוחו יוציא כסיל" דהינו שמוציא כל הרוח בבת אחת ואזי בודאי אין נבנה ... ידי ברור הרוח [שהוא האויר שמשם הקול, כידוע לחכמי הנגינה] הינו שעקר בחינת הנגון הוא על ידי ברור הרוח טובה מן הרוח רעה וכשיוצא כל הרוח בבת אחת יוצא כמו שהוא מערב טוב ורע ואזי אין נבנה הנגון והשמחה, ואין נכנע המדמה וזה בחינת: "תצא רוחו ישוב לאדמתו" "לאדמתו", הינו בחינת המדמה הינו כשיוצא כל הרוח אזי חוזר ושב אל המדמה כי לא נכנע המדמה מאחר שאינו יכול ללקט ולברר הרוח טובה ויוצא כל הרוח המערב טוב ורע אבל כשיש לו בחינת יד הנ"ל המלקט ומברר בחינת הרוח טובה מן הרוח רעה אזי מכניע המדמה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" כנ"ל כי עקר בחינת הנבואה, הוא מבחינת היד הנ"ל שמברר הרוח טובה מן הרוח רעה ועל ידי זה מכניע המדמה שהוא בחינת רוח רעה המערב ברוח טובה כנ"ל וזה שכתוב: "מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחפניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ... עליהם הכח המדמה כנ"ל והנה מן היאר וכו' הינו שעל ידם בא שבע שני שבע ושבע שני רעב, הינו טוב ורע כנ"ל והרע מתרבה וגובר על הטוב בבחינת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" "אסף אלהים את חרפתי" שהוא ממתיק את הרע, שהוא בחינת הרעב בבחינת: ... עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" בלילה, שאז הוא פקדונות הרוחות, בחינת: "בידך אפקיד רוחי" הנ"ל אזי הזמן לקבץ הרוח טובה מתוך הרוח רעה הינו שאז עקר הזמן של ההתבודדות להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפני השם יתברך לשוח עם לבבו ולחפש הרוח טובה, דהינו הנקדות טובות שיש בו עדין לבררם מתוך הרוח רעה שזהו בחינת נגון הנ"ל שעל ידי זה נשמר הזכרון כנ"ל דהינו שעל ...

... מי שיוכל להמתיק הדין כי היה צריך לפדיון להמתיק הדין ולא נמצא כי באמת אחר ההמתקה והפדיון אז דיקא טוב לרפאות החולה על ידי רפואות כי אזי דיקא אחר הפדיון וההמתקה יש רשות לרופא לרפאות כי הנה באמת איך ...

... בני אדם כשהיה רואה, שאינו יכול לפעל אצלם כונתו היה מרמה אותם בדברים עד שלא היו מבינים כלל כונתו הטובה וכאלו אין כונתו כלל לענין הנ"ל, דהינו לקרב להשם יתברך ולא היה אפשר כלל להבין, שכונתו לזה אף על ... רק זאת רק כשהיה מבין, שאינו פועל אצלו היה מסבבו ומעקמו ומרמהו עד שלא היה יכול כלל להבין כונתו הטובה והיה הבעל תפילה עוסק בענין זה עד שנעשה רשם ופרסום בעולם, והיו מצפים לתפסו אך לא היה אפשר כנ"ל ... תפילה הנ"ל אצל שומר אחד והתחיל לדבר עמו מהתכלית. באשר שעקר התכלית הוא רק עבודת ה' תורה ותפילה ומעשים טובים וכו' והממון הוא שטות ואינו תכלית כלל וכו' ולא שמע אליו כלל השומר הנ"ל כי כבר נשקע אצלם מימים ... בין בעלי העצה כי המלך היה אוהב אותי והיתה עצתי שיתנו לה את הגבור באשר שהגבור עשה לנו כמה טובות, שכבש כמה מדינות על כן ראוי שיתנו לו את הבת מלכה לאשה והוטבה עצתי מאד, והסכימו כלם לזה והיתה ... ואחר כך הוא חוזר פניו ומדבר תנחומין להבת מלכה ומאלו הדבורים נעשה הים של יין [כמו שכתוב: "וחכך כיין הטוב"] אך לא הייתי יכול למצאו וכן עברתי יותר וראיתי שעומד אבן שחקוק עליו תמונת היד הנ"ל עם שרטוטין והבנתי ... ומצאו אדם שהיה הולך עם מקל שהמקל שלו היה עולה יותר מכל אלקותם הינו שהמקל שלו היה עם אבנים טובות יקרים אשר זה המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כל אלקותם הנ"ל [הינו, בין האלקות שבמדינתם ובין האלקות שהלכו אצלם כי המקל היה שוה יותר מכל העשירות של כלם] גם היה הולך בכובע, שהיה קבוע בו אבנים טובות שהיה שוה הון רב ותכף ומיד נפלו לפניו בכריעה והשתחויה כי לפי דעתם היה האדם הזה אלוק על כל ... של המאכלים הנ"ל ובתחלה הוליך אותם כנגד הרוח והגיע להם הריח של המאכלים והתחילו לבקשו מאד, שיתן להם מהמאכלים הטובים הללו אחר כך הוליך אותם מכנגד הרוח והתחילו לצעק שיש סרחה גדולה חזר והביא אותם כנגד הרוח, ושוב הגיע להם הריח הטוב של המאכלים וחזרו ובקשו אותו, שיתן להם מן המאכלים חזר והוליך אותם מכנגד הרוח וחזרו וצעקו, שיש סרחה גדולה ... ותקונים, וטהר אותם והמלך הנ"ל מלך בכפה וכל העולם שבו אל השם יתברך, ועסקו רק בתורה ותפילה ותשובה ומעשים טובים אמן כן יהי רצון ברוך ה' לעולם אמן ואמן מבאר בפסוק שיש להקדוש ברוך הוא תנור במקום זה והאש ...

... הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק שעל ידו יוכל לבוא לתכלית הטוב וכמו שמצינו גבי עפרון שמקום מערת המכפלה שהוא שער גן עדן שדרך שם עולין כל הנשמות ואורו גדול מאד ... ימצאו בספריהם הפך אמונתם ויחזרו ויכירו אמונת ישראל והאחרים אינם מוצאים כלל ונשארים באמונתם אך דע, שזה מחמת בחינת הטוב הכבוש תחת ידם הינו בחינת חלקי נשמות ישראל הכבוש אצלם כי כל הטוב הוא רק בחינת נשמות ישראל הינו כשמתגברים העכו"ם ואינם מניחים לישראל לעשות מצוות כמו שהיה נמצא שגזרו שלא ימולו את בניהם ושיחללו את השבת נמצא, שהטוב שהיו ישראל צריכין לעשות הוא כבוש תחת ידם וכן כשמונעין את ישראל מעבודת השם יתברך על ידי גרמא שגורמין על ידי המסים וארנוניות שמטילין עליהם וכן על ידי שמונעין טובות מישראל שעל ידי כל זה נכבש הטוב תחת ידם דהינו חלקי נשמות ישראל ובתחלה זה הטוב הכבוש אצלם זוכר שבא ממקום קדוש ועליון מאד אך אחר כך הם מתגברין על זה הטוב וכובשים אותו תחת ידם עד שנתפס ונקשר אצלם עד שהטוב בעצמו שוכח מעלתו ועל ידי הדבור הישראלי שיוצא ונכתב בספריהם כנ"ל אזי זה הטוב הכבוש שם מוצא אותו בספריהם דהינו שמוצא שם הפך אמונתם ואזי נזכר זה הטוב את מעלתו איך שבא ממקום עליון מאד דהינו שהוא חלקי נשמות ישראל שכל העולמות נבראו בשבילם ו"המה היוצרים ישבי נטעים עם המלך במלאכתו" 'כי הקדוש ברוך הוא נמלך עם נשמות ישראל לברא את העולם' ואזי מתחיל זה הטוב להצטער ולהתגעגע על אשר נפל ממקום גבוה כזה ועתה היא כבושה בידם ויבוא, חס ושלום, לכליון והפסד ורוצה להמשיך ולחזר למקומו ומחמת שכבר נקשר ונתפס מאד הטוב אצלם בקשרי קשרים על כן כשמתחיל הטוב לחזר אזי מושך ותולש עמו עוד מהרע שלהם וזה הוא בחינת הגרים שבאים להתגיר שהם בחינת הרע שנתלש מהם עם הטוב על ידי שחזר הטוב למקומו כי אי אפשר להטוב לחזר בעצמו מחמת גדל ההתקשרות שנתקשר ונתהדק שם מאד ובהכרח שיתלש עמו מהרע וזה הוא בחינת הגרים וזה בחינת: "זה יכתב ידו לה'" פרש רש"י: 'אלו בעלי תשובה' הינו בחינת הטוב ששב וחוזר למקומו וזה נעשה על ידי בחינת כתב כנ"ל בחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל "ובשם ישראל יכונה" אלו הגרים כי על ידי ששב וחוזר הטוב על ידי זה נעשה גרים כנ"ל וזהו: "בכתב ישראל לא יכתבו, ואל אדמת ישראל לא יבאו" הינו כשאין בחינת ... בחינת הכתב הנ"ל נשלם השכל וזהו: "לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך" זה בחינת תשובה שחוזר הטוב למקומו כנ"ל כי שדי הוא בחינת תשובה ששב בתשובה על פגם עבודה זרה כי שדי הוא בחינת שיש די ... ידי זה נעשה בחינות שדי הינו תשובה וגרים כי שדי הוא בחינת תשובה כנ"ל ז. ודע שלפעמים כשהרע רואה שהטוב משתוקק וממשיך עצמו ורוצה לחזר למקומו אזי הם מתגברים על הטוב ביותר ומביאים אותו לתוך העלמה יתרה דהינו שמביאים אותו לתוך פנימיות מחשבתם דהינו שמתחילים לחשב מחשבות על זה הטוב ועל ידי זה מכניסים את הטוב בתוך העלם והסתר יותר בפנימיות מחשבתם ואזי יוצא הטוב על ידי הולדה שמולידים כי הטוב הוא גנוז ונעלם בפנימיות מחשבתם ומחם כנ"ל ומשם ההולדה ועל כן יוצא הטוב בזרע הילודים ואזי אין כח בהרע של הילודים להתגבר על הטוב שבתוכם ואזי יוצא הטוב על ידי הילודים ונעשו גרים וזה בחינת: "ה' יספר בכתוב עמים, זה ילד שם סלה" "בכתוב" זה בחינות הטוב שיוצא על ידי בחינת הכתב כנ"ל וזהו: "זה ילד שם סלה" שנתלבש הטוב, בהילודים ויוצא על ידם כנ"ל וזה שפרש רש"י: "זה ילד שם" שהם ישראל שנטמעו בעכו"ם הינו בחינת הטוב הכבוש אצלם שהוא בחינת חלקי נשמות ישראל כנ"ל וזה בחינת: "לא ישכב עד יאכל טרף" זה בחינת שלמות המזבח כנ"ל "ודם חללים ישתה" ותרגומו: 'ונכסי עממיא יירת' הינו בחינת גרים הנ"ל וזה: 'ונכסי עממיא' הינו בחינת הטוב שנתכסה אצל העכו"ם שהביאו אותו בהעלם והסתר בפנימיות מחשבתם כנ"ל שיוצא על ידי זרע הילודים ונעשין גרים ועל ידי ... החלדה, בשחיטת חלין: דבחישא חופרת בים בקרניה לבקש אחר מזונותיה חזינא האי כורא דאפיק רישא ממיא וכו' זה בחינת הטוב שהם חלקי נשמות ישראל עם הגרים הנ"ל כי דגים, אסיפתן היא מטהרתן זה בחינת חלקי הנשמות בחינת: "רוחו ונשמתו אליו יאסף" ובחינת גרים בבחינת: "נדיבי עמים נאספו" ועל שם זה החכמים נקראים "בעלי אספות" שהם מאספים הטוב עם הגרים אפיק רישה ממיא הינו שמוציא את השכל משטיפת המים הזידונים שהוא הכסילות השוטף על השכל, כנ"ל והוי ... גנזתי למעלה' וחקיק עליהו הינו על ידי הצדקה נעשה חקיקה בחינת הכתב הנ"ל כנ"ל בבחינת "ושמעו הולך בכל המדינות" להטוב הכבוש בין העכו"ם ומעוררו בתשובה לשוב לשרשו כי הטוב זוכר את עצמו אנא בריה קלה שבים הינו, שאני למעלה מכל העולמות ים הינו המ"ם הוא ארבע עולמות יוד ... כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" וזהו בריה קלה שבים הינו שכמו שהדבר הקל הוא צף למעלה כן הנשמה שהוא הטוב הוא למעלה מכל העולמות והוינא שין פרסה דהינו שהנשמה נזכרת שהיתה בבחינת 'ישראל עלה במחשבה תחלה' והקדוש ברוך הוא ...

... איזה אדם נעשה איש כשר וירא ה' על ידי ספרי המחקרים אף על פי שנמצא בדבריהם איזה דברים ממדות טובות וכיוצא אף על פי כן הכל הבל כי הפסדם מרבה משכרם כי הם מבלבלים דעת האדם מאד ועין במקום אחר מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים רחמנא לצלן ואמר: אשרנו שמשה רבנו עליו השלום, בחר לנו חלק טוב מאד ונתן לנו את התורה ופתח בה: בראשית ברא אלהים את השמים וכו' בלי שום חקירות ומופתים שלהם רק ...

... אם בהתגלות לבו" וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע. כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר ... לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע'. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה ? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו ...

... קדם ביאת משיח שיתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים באמונה ומי שיזכה לעמד בנסיון וישאר קים באמונתו אשרי לו ויזכה לכל טוב המעתד לבוא לנו במהרה בימינו אשר נבאו עליהם כל נביאינו וחכמינו מקדם ואם כן היה ראוי שכל אחד ישכיל ...

שיחות הר"ן - אות ז טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי ... בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו ושמעתי מעשה מזקני רבי נחמן זכרונו לברכה כשהיה ...

ספר המידות - חלום חלק א' א. לחלום רע תאמר בבקר: החלומות שוא ידברו. ב. לחלום טוב תאמר בלשון תמיהה: וכי חלומות שוא ידברו והא כתיב: "בחלום אדבר בו". ג. הצנוע בבית הכסא חלומותיו מישבין עליו. ...

... האדם לתפסה בידו, ולהטותה כרצונו. ואפילו כשנוטה מחשבתו לדברים אחרים, או להרהורים חס ושלום, יכול לתפסה להחזירה למחשבה אחרת טובה כרצונו כמו סוס שיוצא מן הדרך שיכולין לתפסו באפסר להטותו כרצונו לדרך הטוב. ספר לי איש אחד מאנשי שלומנו שפעם אחת דבר רבנו זכרונו לברכה עמו מענין זה ואז באר קצת יותר. ... שאין בידו לבטל המחשבות רעות. אבל באמת בידו להטות המחשבה ממחשבה למחשבה אחרת, כרצונו לתפסה ולהוציאה ממחשבות רעות למחשבות טובות כנ"ל אות מה מענין מאמר בראשית לעיני כל ישראל. כבר מבאר קצת במקום אחר באור ענין זה איך שנראה ... עליו השלום והתחיל לדבר עם חתנו ואמר לו שמעתי שלמדת היום והתחיל להוכיחו באהבה שיחזיק בלמודו ואמר לו הלא טוב ויפה כשלומדים תחלה ואחר כך הולכים לשוק לסחר וכו'. ואחר כך ענה ואמר הלא גם אנכי לומד גם כן ...