... בית אבל כשנסתלק ונתעלם זה הראש שהוא הפאר, בחינת שם ה' כנ"ל אזי מתגברין, חס ושלום, שמות הטומאה של החיצונים שזה בחינת המפרסמים של שקר כנ"ל והם בחינת ראש של הסטרא אחרא, שהוא כנגד ראש הנ"ל דקדשה בחינת "ראש כל חוצות" שזהו בחינת ראש דסטרא אחרא בחינת מפרסמים של שקר בחינת שם הטומאה של החיצונים, חס ושלום ואזי אין בית, ומתגלגלים בחוצות, חס ושלום ועל כן נקרא ראש כל חוצות כי נתעלם, חס ושלום ... חוצות' כי נסתלק ונתעלם הראש בית, דהינו הצדיק האמתי ונתגבר, חס ושלום, ההפך שהוא בחינת שם של הטומאה של החיצונים, בחינת 'ראש כל חוצות' כנ"ל וירמיהו הנביא היה מקונן ומחבב דם ישראל שנשפך והיה משתתף בצרתן והיה רואה ישראל ...

... שהכותב נותן נפשו בתוך הכתב וגם פנימיות נפשו כי איתא בזוהר הקדוש 'אנ"י נוטריקון א'נא נ'פשי י'הבית דא שכינתא חיצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות וכן איתא ב"עץ חיים" לענין התלבשות העולמות שהכתר ...

... אפשר להשיג כלל בחינת חלל הפנוי, עד לעתיד לבוא. ב. ודע, שיש שני מיני אפיקורסית יש אפיקורסית, שבא מחכמות חיצוניות ועליו נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס' כי האפיקורסית הזאת יש עליה תשובה כי זאת האפיקורסית בא מחכמות חיצוניות שהם באים ממותרות מבחינות שבירת כלים כי מחמת רבוי האור נשתברו הכלים ומשם נתהוו הקליפות כידוע וחכמות חיצוניות באים משם, הינו משבירת כלים, ממותרות פסלת הקדשה כמו אצל האדם, יש כמה מיני מותרות ופסלת כגון צפרנים ושער ... אותיות שנשברו ונפלו לשם כידוע ועל כן יוכל למצא שם אלקות ושכל לישב הקשיות של האפיקורסית הזאת הבא מחכמות חיצוניות שהם באים ממותרות משבירת כלים כי יש שם חיות אלקות הינו שכל ואותיות שנשברו ונפלו לשם ועל כן האפיקורסית ...

... לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא . ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו: "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא משתעשע בה אף אם נעשית על ידי קטן ...

... רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות כי על ידי בחינת שמן של נר חנוכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין ...

... בכמה מקומות [ועיין בס' נגיד ומצוה להאריז"ל וכן במשנת חסידים שכתב להדיא שאע"פ שיאכל בשבת יותר מהצורך אינו הולך לחיצונים כמו בחול אלא נבלע באיברים]

... הפנוי, ההיפך הוא עוד יותר מסתבך עם שאלות. מבחינתו מת לו האלוקים (חס וחלילה). האם לא צריך איזשהו טריגר חיצוני שיבין היכן נמצא? ומה ההבדל בינו לבין אלה שכן יש להם הרבה ספקות, אבל הם חוזרים למציאות כי הם ...

... גלדי עינא, בהם בודקין את החמץ ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא ומים רבים שהם אהבות ויראות חיצוניות אי אפשר להם לכבות התלהבות הזאת בבחינת: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" והשכינה היא מכסה בכנפיה על ... לי מטעמים כאשר אהבתי" 'מפקודין דעשה', כמובא וכשנשפך דמו על ידי הבושה כנ"ל אזי צריך לשמר, שלא יינקו ממנו החיצונים הידועים שרוצים לינק מזה הדם הנשפך על כן צריך כסוי שהשכינה מכסה דמהון של ישראל, שנשפך באהבה הזאת בחינת: ...

... להם הדין תורה שנגזר על הדור והם מכסים זה הדין תורה וחותמין אותו בבחינת "מעין חתום" שלא יינקו ממנו החיצונים שלא יהיה נעשה ממנו, חס ושלום, דין אכזרי וזה בחינת: "חתום תורה בלמדי" הינו, בלמודי ה' נחתם הדין תורה שלא יינקו ממנו החיצונים והם, כשנגלה להם הדין תורה הולכים ומוכיחים הדור כדי להחזירם למוטב להמתיק הדין ואפילו בשעת מוסר נזהרין להחתים ולהסתיר שלא יינקו ממנו החיצונים בבחינת: "ובמסרם יחתם" ועל שם זה הן בחינת חותם ואלו הלמודי ה' מרבים שלום בעולם כמו שכתוב: "וכל בניך ...

... כשמקיצין ומעוררין אותו מהשנה כי לא יזיק לו האור פתאם כנ"ל והטעם השני, כי צריך להלביש, כדי שלא יתאחזו החיצונים בו. והטעם השלישי, כי החיצונים האוחזין בו, לא יניחו אותו לצאת על כן צריך להלביש את פניו, כדי לשנותו שלא יהיו מכירין בו בבחינת: ...