... חיצוניות אנכי דא שכינתא פנימיות' נמצא שהכ"ף מרמז על בחינת שכינתא פנימיות וכן איתא ב"עץ חיים" לענין התלבשות העולמות שהכתר היא פנימיות הנפש והכ"ף היא בחינת כתר כמובא לעיל ...

... רבנו זכרונו לברכה עין בעין וכו' השיב לו רבי שמעון בודאי אם יש איזה סברא שחייכם תלוי בזה בודאי טוב יותר לשרף הספר כדי שתשארו בחיים . השיב רבנו זכרונו לברכה על כל פנים יתארך הזמן בודאי הינו אם ...

... שאלות משום סוג... ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות? * יש אנשים למשל, שחיים בצורה שגרתית, כלומר עבודה משפחה, ואין להם שום שאלות קיומיות אם הגעתי לתכלית או לא.. או שאלות מהחלל הפנוי, אנשים שבעים... מה צריך לקרות מבחינתם כדי שהם יתחילו לשאול ולחקור? מדוע יש אנשים שלרוב חיים את חייהם באי שקט מחמת השאלות והחקירות לעומת כאלה שלא, מאיפה זה נובע? * מה שונים אנשים שלא ...

... רבנו, זכרונו לברכה, כשהיה באומאן שאל אותו אחד אם אפשר לידע חכמת הקבלה בלי תעניתים ומקואות כי אחד אמר שאי אפשר לידע הקבלה כי אם וכו' השיב: אפשר לידע החכמה בלא הנ"ל כי הוא חכמה וכו' ואמר אז שמה שקשה להבין ספר ה"עץ חיים וכו' הוא מחמת שלא נכתב כסדר ואמר שבמקום שחכמת הפילוסופיא מסתימת שם מתחיל [חכמת האמת ...

... כלם הם מן חסרונות כי כל אחד ואחד צועק על חסרונו ואפילו כל השמחות שבעולם כלם הם רק מחמת החסרון ששמח על החסרון שחסר לו ונתמלא ואצלי, כל העולם כלו אינו עולה לכלום, שיכנסו באזני החסרון שלהם כי אני חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון ***** לכאורה הדברים די דומים אז מה בעצם היה החסרון בכת שהתכלית שלה היא השמחה. **** באותו עניין ...

... ראוי להתקרב להשם יתברך לבלי להניחו לכנס לדרך החיים, להתקרב לצדיק האמת ולדרך האמת והשם יתברך הוא אוהב ... מכרח כביכול להסכים להזמין לו מניעות למונעו מדרך החיים כפי הראוי לו לפי מעשיו הרעים, על פי הדין והמשפט כי ...

... ובנו הגאון מורנו יוסף יוסקא זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש יאס, והרב החסיד מורנו זאב מטשארניאוסטרע, והרב הגאון מורנו משה זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש קראסנע בנו של הרב הקדוש מורנו רבי חיים דקהלת קדש קראסנע, והרב החסיד רבי יצחק זכרונו לברכה ...

... בחינת תפילין כנ"ל]. ותורה, היא בחינת ההסתפקות הנ"ל כי התורה היא בחינת עץ החיים דמזון לכלא ביה כ"ו הינו שיש לכל אחד די ספוקו ממנה נמצא שהיא בחינת הסתפקות וגם בלמוד התורה בעצמה, יש בחינת הסתפקות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... לברכה . "וראית את אחורי", זה קשר של תפילין "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים", הנאמר בדוד כי תפילין הם בחינת חיים כמאמר חכמינו זכרונם לברכה 'כל המניח תפילין זוכה לחיים', שנאמר: "ה' עליהם יחיו" ועל כן לא אמרו לו שעינו של אבשלום היתה עד שחזר לאחוריו כי אלו היה יודע מקדם מזה אפשר לא היה מסכן עצמו כל כך לכנס ...

... שמקבל על עצמו הכל בשביל התורה וכל חיותו וטובו הוא התורה שהוא טוב אמתי ואז בודאי חייו חיים אמתיים ואשרי לו גם בעולם הזה אבל הרוצה תענוגי עולם הזה, ולחיות בנחת בעולם הזה בודאי חייו מרים ומרורים מאד כי אפילו רוח קימעא עוכרתו ... עמל העולם הזה, לפטר מעליו עמל ויגיעות וטרדות ומרירות נפש של דאגות העולם הזה, ולחיות חיים אמתיים בתורה ועבודת ה', אשר הוא עקר החיים האמתיים בעולם הזה ובעולם הבא ובודאי צדקו ונאמנו דברי המשנה הקדושה אפילו על פי פשוטה שמי שבוחר לסבל בעולם הזה לאכל פת במלח ומים ...

חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח? שאלה: נתקלתי כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ... ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין הנ"ל עולה בקנה אחד עם העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב שחיים נצחיים וכל העניין של בילע המוות לנצח וכיו"ב שכל זה הולך על הגוף, שורש כל הטעות הזאת הוא בכך שהאדם תופס את עצמו שהוא זה הגוף במקום הנשמה... יחד עם זאת, מלמד אותנו רבי נחמן, שכל העניין של החיים הנצחיים הולך בכלל על הנשמה, והוא לחלוטין לא קשור בשום צורה לעניין של הגוף, אלא אך ורק לעניין של הנשמה בלבד. ובטרם נבהיר את העניין, נקשה על עצמנו את הקושיא הבאה: הרי אם העניין של חיים נצחיים הולך על הנשמה, אז מה שייך ובילע המוות לנצח אצל הנשמה, הרי הנשמה עצמה בכל מקרה חיים לנצח, אז מה בדיוק שייך לזכות לחיים נצחיים אצל הנשמה. אך ננסה להבהיר כאן מספר דברים בעניין הזה. בנוסף לטעות הנ"ל של עניין החיים הנצחיים שאנשים בטעות חושבים שהוא הולך על הגוף, בנוסף על כך יש גם טעות נוספת, והיא בעניין ההגדרה של חיים ומוות. פירוש: מה שנקרא אצל האדם חיים ומוות, המושג הזה שגוי לגמרי מיסודו. כי מצד האמת, המשמעות של חיים ומוות היא אחרת לגמרי. והעניין הוא, כי השי"ת הוא שורש החיים. ומי שדבוק בהשי"ת דהיינו נשמה שנכללת בהשי"ת, היא נחשבת לכזו שחייה, והיא גם נחשבת לכזו שחייה חיים נצחיים. אך כל מי שאינו כלול בהשי"ת, הרי שהוא בכלל נקרא חי רק על שם המושאל. כי באמת מצד האמת הוא בכלל מת. ואדם ... אכל מעץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע נגזרה עליו מיתה במקום לחיות לנצח עם עץ החיים. משום שחיים נצחיים הוא בחינת האחדות של האין סוף, שהוא בחינת אין סוף שאין בו טוב ורע. שזאת בחינת עץ החיים, שהיא החיים הנצחיים. אך המוות הוא בחינת עולם התמורות והשינויים, דהיינו כל מה שהוא מעורב טוב ורע, שהוא בחינת מת, משום שהוא נפרד כביכול מהבורא ... המציאות הוא בחינת מת בייס לבחינת מחוייב המציאות. כי מחוייב המציאות הוא חיים נצחיים. אך אפשרי המציאות, היום הוא כאן ומחר הוא איננו, ולכן הוא בחינת מת. והוא אפילו בבחינת שאינו קיים כלל. ... קיים כלל, משום שקיומו הוא רק בבחינת אפשרי ולא בבחינת מחוייב. וכל העניין של חיים ומוות מה שנקרא אצל בני האדם חיים ומוות, זה הכל רק צמצום ולבוש והשתלשלות של עניין החיים והמוות הנ"ל. כי בשורשו, רק השי"ת וכל מי שכלול בו נחשב לחיים, וגם לחיים נצחיים, וכל מי ומה שנפרד ממנו נחשב למת ממש. וכל זמן שהנשמה של האדם נפרדת מהשי"ת, הרי שהוא נחשב כמת ממש וכולי. ...