... של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי רמז מעט מזה בזוהר הקדוש והמובן היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג ...

... שבימי אברהם אבינו היתה השכינה נקראת בשם שרה ובימי יצחק בשם רבקה, ובימי יעקב בשם רחל ולאה וכן מובא בזוהר הקדוש מעין זה אות תקסד אמונה היא מדה אחרונה ואף על פי כן על ידה דיקא עולין על כל ...

... ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי. וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם". ...

... ואמר שבכל זמן שאומרים איזה קץ אז בודאי לא יבוא משיח בשום אפן באותו הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזוהר הקדוש שמקלל מאד כל המחשבי קצין כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת. והנה עכשו אומרים העולם שיבוא משיח בשנת ת"ר לפ"ק ונדמה להם שיש רמזים בזוהר הקדוש על זה. ובאמת אז בודאי לא יבוא בשום אפן ויכול להיות שיבוא קדם לשנת ת"ר או לאחריו אבל ...

... אליהו בא אלא לרחק המקרבין בזרוע, ולקרב המרחקין בזרוע' והינו לרחק השקר ולקרב האמת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה בזוהר 'דשאל האי מינא כתיב: "שפת אמת תכון" וכו' והשיב לו רבי אלעזר: כוננת לא כתיב אלא תכון כי האמת ...

... תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'" אות תכב ענה ואמר זה אין אתה יודע שבאשכנז אינם נמצאים ספרי הזוהר הקדוש. ואף על פי שנדפסו שם ספרי הזוהר הקדוש, עם כל זה אינם מצויים שם רק נמכרו למדינתנו. ומחמת שאין שם ספרי הזוהר הקדוש, על כן הם הולכים מלבשים במלבושי דייטש [גרמניה] כי הלבושים הם בחינת מקיפים. ומחמת זה צריכים לדקדק מאד ... המלבושים בנקיות ולכבדם כראוי. [ופסק באמצע ולא גלה כלל מה שיכות יש למלבושי דייטש למה שאין נמצאים שם ספרי הזוהר הקדוש] אות תכג לענין חקירת המחקרים שהזהיר מאד להתרחק מאד מהם בכל מיני הרחקות ואמר שהמחקרים חקרו בגדלת השם ...

... תקנא פעם אחת דבר מענין תפילת הצדיקים האמתיים שלפעמים אין פועלים בתפילתם כי זמנין דשמע וזמנין דלא שמע כמבאר בזוהר הקדוש אות תקנב לענין המרה שחורות שמבלבלין את האדם ובפרט בשעת התפילה ומכניסים ספקות ובלבולים במחשבתו באשר שזה הדבר ...

... סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. ... כי כשרוצה להכלל ברצון אין סוף צריך לבטל את הישות שלו וזהו שכתוב בזוהר שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה שאז התגלות רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף שכל הרצונות מקבלין חיותם ממנו ...

... בתשובה נעשה נקדות טובות הינו נפשות טובות ומתנועעים האותיות ונזדוגים לעשות פעלות טובות וזהו: "תורי זהב נעשה לך" כדאיתא בזוהר: 'אתערותא דזווגא מסטרא דצפון' "ומצפון זהב יאתה" וזהו: "תורי זהב נעשה לך" הינו אתערותא דזווגין והצטרפותן של אותיות התורה ... הדבר וכוסף אליו ומזה נתהוה גם כן נפש והנפשות מזדוגין ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה וזהו ענין הכתוב בזוהר הקדוש 'תאבותה דנוקבא עבד נפש נוקבא ותאבותה דדכר עבד נפש דכר' כי מה שהוא נכסף הוא בחינות תאבותה דנוקבא ... שהדבר חוזר ונכסף אליו הוא בחינות תאבותה דדכר ועבד נפש דכר ואחר כך באים לבחינות עבור ולדה כמו שכתוב בזוהר שם. וזה בחינות גלגולי הנפשות כי הדבור שמשם יוצאים הנפשות נעשה על ידי חתוך האותיות באויר כי המוצאות מכים ...

... נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב' ורעמים הוא בחינת קול שאדם מוציא בכח בתפילתו ומזה נעשה רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים' ועקר הרעמים הם מגבורות כמו שכתוב: "ורעם ... מוציא את הקול בכח גדול והקול הזה פוגע בעבי מטרא הינו בחינת מחין, שמשם יורדין טפין טפין כמו שכתוב בזוהר . "באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא' וכשפוגע בעבי מטרא אזי אשתמע קלא לבריתא, הינו בחינת ... תמן תליא שמיעה כמו שנאמר: "ה', שמעתי שמעך יראתי" וזה פרוש: "גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו" איתא בזוהר 'זכין למשמע קלין מלעילא' הינו על ידי הגבורות נעשה רעמים ועל ידי זה הלב שומע והינו: "והגות לבי תבונות" ... חיצונית נשאר הקול נעוץ באטימת השכל ולא ישתמע לבריתא ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ וזהו: "גער חית קנה", כדאיתא בזוהר קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה הינו שלא תחמיץ חכמתך וזהו לשון גער לשון מריבה ...