... רבנו, זכרונו לברכה] פוסעים בו פסיעה קטנה כי מתחלה המלכות היא אצל זעיר אנפין בבחינת 'אושיט פסיעה לבר', כמובא בזוהר הקדוש סועדים בו פרוש כשאנו רוצים לתקנה ולגדלה בבחינת סעד ועזר כנגדו, שיהא פנים בפנים ולברך שלש פעמים פרוש ...

... הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית קודם לתפילין בבחינת "שמאלו תחת לראשי", ואחר כך: "וימינו תחבקני" [כי שמאל הוא ... שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך ...

... בחינות יצחק ויעקב כי 'הושענא רבא', הוא בחינת דבור בלא דעה והוא בחינת ערבה, כי 'ערבה דומה לשפתים' כדאיתא בזוהר הקדוש 'אית מאן דלעי באוריתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעילא וקדשא בריך הוא חדי ... מאנון מלין אילנין רברבין, ואקרון ערבי נחל' ושמחת תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כמו שכתוב בזוהר: 'זכאין אנון דידעי אורחוי דאוריתא ומשתדלי בה בארח מישור דאנון נטעין אילנא דחיין לעלא דכלא אסותא' וכו' "שמש צדקה ... יצחק ויעקב כי 'הושענא רבא', הוא בחינת דבור בלא דעה שהוא בחינת ערבה כי ערבה דומה לשפתים כי איתא בזוהר הקדוש 'אית מאן דלעי באוריתא ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע כל מלה ומלה סלקא לעלא וקדשא בריך הוא חדי ... דקטנות ועל כן הדבור בלא דעת עדין אבל שמחת תורה, הוא בחינת דבור בדעה והוא החיות של הנפש כדאיתא בזוהר: 'זכאין אנון דידעין אורחוי דאוריתא, ומשתדלי בה בארח מישור, דאנון נטעין אילנא דחיי לעלא דכלא אסותא' וזה בחינת יעקב, ...

... וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר הקדוש כמו שכתוב שם זכאה מאן דאחד בידא דחיבא וכו' וקדשא בריך הוא משתבח בה בכל עלמין. והוא זכרונו ...

... להצדיק בחינת שני רוחות רוח לעלא, רוח לתתא "אלה תולדות נח נח", 'נח לעלא נח לתתא' [כמו שכתוב שם בזוהר וזה לשונו: 'למה נח תרי זמנא אלא כל צדיק וצדיק די בעלמא, אית לה תרין רוחין רוחא חד בעלמא ... ומוציאין הדבור בשלמות אזי יכולין להוציא מכח אל הפעל כי כל המחשבות שיש לאדם, כלם באים בתוך הדבור כדאיתא בזוהר 'רחושי מרחשן שפותה' ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול כי כל מחשבה שבעולם ...

... עקר העבודה זרה אין לה כח אלא על ידי שמקבל מהידים אלו בבחינת: "ויקח מידם ויצר אתו בחרט" [וכמבאר בזוהר על פסוק זה לענין מעשה העגל. במה אצלחו בעובדא דא ? בגין ד"ויקח מידם" וכו' אלו כד נטל מידיהון ...

... לא היה יכול להשתוות עמי אות שצד אמר יש בני אדם שאין מכירים אותי כלל וחולקין עלי. ואמר שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק "הבה נתחכמה לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה ...

... פעם אחת כל ימי חייו גם כן די לכם כי אלמלא לא באתם לעלמא אלא למשמע דא די כמובא בזוהר הקדוש [מכל שכן וכל שכן שאנו זוכין לשמע כמה וכמה פעמים בשנה חדושים נפלאים ונוראים אשר לא נשמעו מעולם]. ... על פי שתכף ומיד נפסק גם זה אינו נאבד ואפילו הצעקה מבטן שאול גם כן אינו נאבד. וכמו שאיתא בזוהר הקדוש בשוא גליו אתה תשבחם שמה שהאדם מנשא עצמו וממשיך עצמו לאיזה מדרגה אף על פי שאינו מגיע אליה ...

... סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. ... כי כשרוצה להכלל ברצון אין סוף צריך לבטל את הישות שלו וזהו שכתוב בזוהר שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה שאז התגלות רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף שכל הרצונות מקבלין חיותם ממנו ...

... נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו ...