... על לא דבר כי הוא בעצמו חשב ובדה זאת על חברו ובאמת חברו נקי מזה לגמרי אות תקנא פעם אחת דבר מענין תפילת הצדיקים האמתיים שלפעמים אין פועלים בתפילתם כי זמנין דשמע וזמנין דלא שמע כמבאר בזוהר הקדוש אות תקנב לענין המרה ...

... אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר וזה שכתוב בזוהר הקדוש "ברכו ה' מלאכיו גברי כח עשי דברו" אלין אנון דמתגברין על יצריהון, אנון דמין למלאכין ממש "עשי דברו" דעבדין להאי דבר "לשמע בקול דברו" אנון זכין למשמע קלין מלעלא כי התורה ... הימים שורה בהם אהבתו יתברך שמו כמו שכתוב בזוהר הקדוש, "יומם יצוה ה' חסדו" שהחסד הינו האהבה כמו שכתוב: "אהבת עולם אהבתיך" [על כן משכתיך חסד] וכו' הוא יומא דאזל עם כלהו יומין הינו המדות כי המדות הם צמצומים לאלקותו כדי שנוכל להשיג אותו על ידי מדותיו כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'בגין דישתמודעין לה' כי בלא מדותיו אי אפשר להשיג אותו ומחמת האהבה שאהב את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של ... יצרו אזי הוא דומה למלאך ה' צבאות כמו שכתוב בזוהר: "ברכו ה' מלאכיו גבורי כח" 'אלין אנון דמתגברין על יצריהון' וכו' כי על ידי זה שכופה את יצרו אזי אותיות התורה בולטין ומצטרפין נעשה ונשמע כי עושה ובונה אותיות התורה וזוכה למשמע ...

... באלו הדברים "כי אני ידעתי" אי אפשר לספר כלל והוא גבוה מאד מאד, גבוה מעל גבוה מה שאי אפשר לפה לספר, רק אני ידעתי דיקא כנ"ל וכמו שכתוב בזוהר : "נודע בשערים בעלה" 'כל חד לפום מה דמשער בלבה' כמבאר במקום אחר ...

... כמו שכתוב: "ליראה את השם הנכבד" ב. ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי תורת חסד "ותורת חסד" אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'זהו הלומד תורה על מנת ללמדה' כי זה עקר כבודו כמובא בזוהר 'בשעתא דשאר עכו"ם אתין ואודן לקדשא בריך הוא, כדין אסתלק ואתיקר שמא דקדשא בריך הוא עלא ותתא, כמו גבי יתרו: בשעתא דאמר יתרו: ... הבגדים הצואים כי זה עקר כבוד השם יתברך "אם תוציא יקר מזולל" להחזיר בני אדם בתשובה ולהמשיך נשמות הגרים וגרים שמתגירין הם באים תחת כנפי השכינה ובשביל זה נקרא גר צדק וזה שמובא בזוהר 'כסות נקי, דא כנפי מצוה' הינו שכינה הנקראת מצוה בבחינות: "כל מצותיך צדק" וזהו: 'וכבדתו' שזה עקר כבודו שיכניס גרים תחת כנפי ... ויש שני מיני שלום יש שלום בעצמיו כי תחלה צריך אדם לראות שיהיה שלום בעצמיו כי לפעמים אין שלום כמו שכתוב: "אין שלום בעצמי מפני חטאתי" ועל ידי היראה זוכה לשלום בעצמיו כמו שכתוב בזוהר באתרא דאית דחילא תמן תשתכח שלמתא כמו שכתוב: "כי אין מחסור ליראיו" כי עקר התפילה על ידי היראה בבחינת: "אשה יראת ה' היא תתהלל" ...

... הינו, כשמיחד הדבור עם ה' שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל אזי "ונגלה כבוד ה'" 'כבוד', זו שכינה כנודע הינו, שנתגלה ונתגדל הארת השכינה, שהוא בחינת מלכות כי עכשו נקטן אורה ונחלש כחה כמו שכתוב בזוהר הקדוש שהשכינה צווחת: "סמכוני באשישות וכו', כי חולת אהבה אני" הינו אהבת ישראל, שאני שוכן אתם אפילו בתוך טמאותם וזהו גלות השכינה אבל כמו שאמרנו [שעל ידי] שיתקן ...

... בגמרא ופוסקים וכשלומד בלא דעת נקרא לבן על שם ערמימיות שנכנס בו ושונא ורודף את הצדיקים צדיק עליון וצדיק תחתון כי שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא כמו שכתוב בזוהר : צדיקים ירשו ארץ צדיקים תרי משמע ושני צדיקים אלו הם זה הצדיק שחדש זאת התורה שבעל פה זה צדיק עליון וצדיק התחתון זה שלומד החדושין ותורה שבעל פה הינו ... חבוק ימין ועקר בנינה על ידי חכמה שאז ראויה לזווג כמו שכתוב: "וגם אמנה אחותי בת אבי אך לא בת אמי" וכו' ואז: "ותהי לי לאשה" שאז היא ראויה לזווג [כמובא בזוהר רבי אבא שלח לה לרבי שמעון, אמר: אימתי זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא ? שלח לה: וגם אמנה וכו' עין שם] ואיתא בפרוש ספרא דצניעותא שהנשיקין היא על ידי ...

... וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. ...

... הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר , שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית קודם לתפילין בבחינת "שמאלו תחת לראשי", ואחר כך: "וימינו תחבקני" [כי שמאל הוא בחינת דין, בחינת צמצום, ... ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא ...

... היה ברובו בבחינה הנ"ל. כי בוודאי שאף אחד מהם לא הניח תפילין כפשוטו שבו יהיה כתוב שבניו של יעקב ירדו למצריים וכולי, כי זה עוד לא קרה וכולי. ובזוהר מובא, כי יעקב קיים את מצוות תפילין כאשר הוא "פיצל ברהטים". כי האבות ידעו לקיים את התורה באמצעות הצורה הרוחנית שלה וכולי. ועוד יש להוסיף, כי גם אדם הראשון קיבל את כל התורה, כמובא בזוהר על "לעובדה ולשומרה" בפיקודין דעשה ושלא תעשה. ומצד שני לאדם הראשון היתה רק מצווה אחת, שהיא לא לאכול מעץ ...

... שליטת החיצונים וערב שבת קדש בין השמשות אין להם שליטה כלל כמו שמובא בזוהר הקדוש: 'כד אתקדש יומא כדין "יתפרדו כל פועלי און" ועקר שליטה שלהן בימי החל, הוא בבחינות רגלין שאין מניחין לאדם לילך בדרכי השם יתברך דאיתא בגמרא: 'הני ברכי ...