ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְּהִי לִי לִישׁוּעָה... יהיה רק ישועה מעטת מוטב שיתפלל הבעל הרחמים הראשון לבעל הרחמים השני ויפעל ברחמים של הראשון ישועה שלמה כך השם יתברך ברחמים הפשוטים שלו מתפלל ומרחם על ישראל ברחמים גדולים שהוא הדעת, והתפילה עזי, ואין עז אלא תורה זמרת יה, הינו התפילה והרחמים של השם יתברך, אז ויהי לי לישועה [גם זאת התורה היא מלשון החברים, ולא נכתבה בבאור היטב אך אחר כך שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ענין תפילת ה' המבאר כאן] והוא כי יש אצל השם יתברך רחמים פשוטים ורחמים גדולים והנה למשל, כשיש בעיר שני עשירים אחד יש לו עשירות פשוט והשני הוא עשיר גדול ... הפשוטים האלו, חס ושלום, אי אפשר להושיע לנו על כן אנו צריכין לבקש שהרחמים סתם שאנו מעוררין בתפילתנו אצל השם יתברך שאלו הרחמים בעצמם יתפללו ויעוררו הרחמים הגדולים, שיהיה נמשך עלינו רחמים רבים משם ועל ידי זה יהיה לנו ישועה ... רפא נא לה" דלכאורה תמוה מאד, כפל תבת נא אך עתה מבאר היטב, שמשה רבנו, עליו השלום, בקש זאת מהשם יתברך שהשם יתברך בעצמו כביכול יתפלל ויבקש מעצמו שירפא אותה ועתה מה מתוק מדבש התכת המקרא הזה וזהו, אל נא, הינו שמשה ... השלום התפלל לפניו יתברך ואמר לו אל, נא, ובקש והתפלל בעצמך מלפניך רפא נא לה הינו כנ"ל שמשה התפלל להשם יתברך ובקש אותו יתברך שהוא בעצמו יתפלל ויבקש רפא נא לה ועתה מדקדק ומבאר היטב כפל תבת נא וכלל הדברים ... ה' שמתפלל ברחמיו הפשוטים לעורר רחמיו הגדולים אז בודאי יקבל ישועה שלמה כנ"ל כי רחמיו הגדולים אינם נפסקים לעולם וכשהשם יתברך ירחם עלינו באלו הרחמים בודאי אין שום עוון ופגם שיהיה חוצץ בפני אלו הרחמים הגדולים ובודאי יהיה לנו ישועה ...