... רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כלו טוב כמאמר חז"ל: ... הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו וזהו: "אז ימלא שחוק פינו, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות ... אף על פי כן אז ימלא שחוק פינו הינו שנשחק ונלעיג מידיעתם והשגתם כי השגתנו יהיה לאין סוף וקץ והידיעה יש בה מקיף ומקיף למקיף כמובא לעיל על פסוק "בהעלתך את הנרות" וזהו: נחמו נחמו הינו מקיף, ומקיף למקיף שהידיעה היא עקר הנחמה של כל הצרות יאמר אלקיכם אמירה בחשאי בחינת שמן בחינות שבעת הנרות אלהים לארמא קלא בחינת ...

... בכתר להשיג את האין סוף. ועל ידי זה משיגים את האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי, שזו תכלית הידיעה שלא נדע. וזה עצמו קורה בבחינת רצוא ושוב ונשאר רשימו בבחינת ושוב, כדי שיהיה קיום למוחין וכולי. ונבאר: התבודדות ...

... בקבלה גם למעלה מאצילות ונדמה לי שאין גבוה יותר ושחק, ואמר אז גם כן הלא אצל המחקרים נדמה שמסתים הידיעה בגלגלים וכו' כנזכר לעיל וכונתו היה כמו כן אפילו בידיעת האמת למעלה למעלה יש עוד גבוה מעל גבוה בלי ...

... עוד את מ"ש שגם לעתיד לבוא שידעו את השי"ת, לא ידעו את מהותו בשלמות. וזה עניינים עמוקים של תכלית הידיעה, שהיא ברצא ושוב וכולי. ואם יש שאלות נוספות, אשמח להשיב.

תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=196 ... שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם. בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנ"ל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש ... ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש ... המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = ... אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = ... האדם. ידיעת השי"ת היא בחינת ביטול המוחין, היינו שהאדם נכלל כולו בא"ס מעל עולם האצילות. www.eip.co.il/?key=386 - אני. מהי הידיעה היחידה ש*אינה* נובעת מידיעת האני?! * עוד בעניין ידיעה שלמה שמאחדת את היודע הידיעה והידוע. www.eip.co.il/?key=112 - וודאות. מהי וודאות מוחלטת וידיעה שלמה?

... ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי ... רוצה שיגלו את זה... אז מדוע בעצם לקבל משהו שהוא נגד השכל? ובכלל לעצם השאלה, אם נניח שבאמת הבחירה והידיעה שניהם אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אז כיצד מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? מה המשמעות ... אחד מהם הוא אינו האמת. דבר נוסף. צריך לעשות הפרדה בין השאלות של החלל הפנוי לבין השאלה של הבחירה והידיעה. למרות שהדברים דומים, הם אינם זהים. העניין הוא כדלקמן: לגבי הבחירה והידיעה אכן יש רק אמת אחת בלבד. ז"א או בחירה או ידיעה. וכפי שרבי נחמן עצמו אמר שמי שיבין את השכל של הבחירה והידיעה, תתבטל אצלו הבחירה. כי אי אפשר שיהיה גם בחירה וגם ידיעה. הסיבה שיש בחירה חופשית, היא רק כי האדם ... בין גוף ללא גוף. וכשתזכה להגיע למה שרבי נחמן מברסלב הגיע 10 שנים אחרי שהוא כבר הבין את הבחירה והידיעה, אז תבין מה פשר מה שהוא אמר... וראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=113 לגבי "ולא יראני האדם וחי"

... והמשיח יגלה הקדמות מסויימות, שבאמצעות ההקדמות האלו אנשים יזכו אחרי תהליך אישי של עצמם מול עצמם, להגיע אל תכלית הידיעה, שכל שלם, שבו כולם ידעו שאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. ועל ידי הדעת ...

... גם בשאר חלקי העולם גם קדם מתן תורה כי בשעת מתן תורה כבר היו מדינות רחוקות משם שהגיע להם הידיעה ממתן תורה על ידי הבי דאר כגון מדינות זאקסין היתה מדינה מכבר מקדם ימי אברהם אבינו עליו השלום גם ...

... ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת הידיעה שהגיע בה אל התכלית שלא נדע וכו' גם הפליג מאד בגדל מעלת התשובה ואפילו כשנופלים מאד חס ושלום, וכל ...

... הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? ... בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז הוא יקבל תשובות לכל השאלות שלו, ובכללן לשאלת הבחירה והידיעה / שאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים, שאחרי שאדם עוזב את הגוף שלו, אז ... בלי גוף. כל מה שאפשר להבין בשכל בלי גוף, אפשר להבין עם גוף ולהפך. המגבלה להבין את עניין הבחירה והידיעה ו / או את השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הן מגבלה של השכל האנושי, ואין להן שום קשר לעניין של ... כל המצוות בלי גוף, ואז אפשר לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם שם... בכל מקרה, אם נחזור לעניין של הבחירה והידיעה, מי שלא עושה תשובה שלמה, לא זוכה לקבל תשובה לשאלות האלו. ואין לזה קשר בין גוף לאין גוף וכולי. ...