ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים... הרצון נעשה יראה הינו על ידי שנתגלה שהכל מתנהג ברצונו יתברך כי הוא יתברך ברא הכל ברצונו בלי שום חיוב כלל ומחיה ומקים הכל ברצונו יתברך ואין שום חיוב הטבעי כלל על ידי זה נעשה יראה כי אזי יש שכר וענש, ושיך להתירא מפניו יתברך כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'ויירא יעקב מאד אמר: שמא יגרם החטא' אבל כשאין נתגלה הרצון וסוברים שיש חיוב הטבע, חס ושלום וכאלו מתנהג הכל על פי הטבע, חס ושלום אין שיך יראה כלל כי אין שכר וענש כלל, חס ושלום מאחר שהכל מתנהג רק כפי חיוב הטבע, חס ושלום נמצא שעקר היראה על ידי התגלות הרצון. ו. והתגלות הרצון הוא על ידי ימים טובים כי כל אחד מהימים טובים מכריז וקורא ומגלה את הרצון שהכל מתנהג רק על פי רצונו בלבד בבחינת: "מקרא קדש" שהיום טוב קדש קורא ומכריז את הרצון כנ"ל כי בכל יום טוב ויום טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע שעל ידי זה נתגלה הרצון שהכל ברצונו, ואין שום חיוב הטבע כלל בפסח יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות בשבועות מתן תורה, שנתן לנו התורה באותות נוראות בסוכות הקף ענני כבוד ועל כן כל יום טוב ויום טוב מכריז וקורא את ... אזי יודעים שכל השעבודים והגלות וכל ההכבדות של העכו"ם, שהם מכבידים עלינו על כלם ינקם בהם הוא יתברך ויגאלינו מידם אבל כשסוברים, חס ושלום, שהכל על פי חיוב הטבע אין שיך נקמה בהם מאחר שהכל מתנהג רק על פי סדר הטבע, חס ושלום . "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע" פעמיו דיקא הינו על ידי "שלש פעמים בשנה", שהם הימים טובים שעל ידם נתגלה הרצון על ידי זה: 'ישמח צדיק כי חזה ... טוב על ידי קול הקריאה שהיום טוב מכריז וקורא את הרצון כנ"ל אך לא כל אחד ואחד שומע קול הקריאה הנ"ל של יום טוב כי יש חיות רעות דורסים וטורפים, והם חכמי הטבע שמראין בחכמתם המטעית שהכל על פי הטבע וכאלו אין שום רצון, חס ושלום ואפילו האותות נוראות שעשה עמנו השם יתברך משימים הכל בתוך דרך הטבע והחכמים הללו הם בחינת חיות רעות והם דורסים וטורפים רבים מבני עמנו שטועים גם כן אחריהם וסוברים כמותם כאלו הכל על פי חיוב הטבע, חס ושלום וכשהם מתגברים אזי קול שאגתם עולה ומתגבר על קול הקריאה של יום טוב שקורא את הרצון ואזי נשבת שמחת יום טוב, חס ושלום כי עקר שמחת יום טוב על ידי התגלות הרצון כנ"ל . שאגו צרריך בקרב מועדך, שמו אותתם אתות ששאגת הצוררים, דהינו קול החיות רעות, שהם חכמי הטבע נכנס בקרב המועדים ממש הינו בתוך קול הקריאה של יום טוב שמכריז וקורא את הרצון כנ"ל ושאגת הצוררים נכנס בתוכם ממש ושואגים בקולם, שהכל רק על פי חיוב הטבע, חס ושלום כפי סדר אותות השמים שמו אותתם אתות שמשימים אותות השמים לאותות שאומרים שהכל רק על פי אותות השמים כפי חיוב הטבע, חס ושלום ז. והכנעתם של אלו החיות רעות, חכמי הטבע הוא על ידי חכם גדול שבקדשה שיכול לקשר כל הרצונות בשרש הרצון ששם הוא בחינת הסתלקות משה, כידוע והוא בחינת מצח הרצון, בחינת "והיה על מצחו לרצון" וצריך לקשר כל הרצונות שיש בעולם לשרש הרצון ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כל דבר יש לו שרש ושרש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש בחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית הינו בחינת מצח הנחש הנ"ל כי גלית היה כופר והיה רוצה להראות, שכל הסיבות הכל על פי הטבע חס ושלום שזה בחינת מצח הנחש כנ"ל וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא הפרוש שם שיעקב אמר ללבן, שהשם יתברך היה מסבב אליו הברכה על ידו ובסיבתו נמצא שרגל הוא בחינת סיבות רק שיעקב תלה כל הסיבות בהשם יתברך כנ"ל וגלית היה תולה כל הסיבות שלו במצח הנחש, דהינו בחיוב הטבע וזהו: "ומצחת נחשת על רגליו" כנ"ל ולפעמים מתגבר בחינת מצח הנחש בפעל דהינו על ידי איש פרטי שיונק חכמתו ממצח הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע והוא מראה בחכמתו, שהכל על פי הטבע, חס ושלום ויש שנכנס בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע בתוך החכם שבקדשה וחכמה זו של מצח הנחש מתחלת לכנס עמו מעיון לעיון עד שנכנס בעיון דק מאד עד שרוצה להטיל פגם, חס ושלום, בשרש הרצון ולכפר שם, חס ושלום, כאלו אין רצון ... יום" שכל יום צריך שיאיר ביותר כנ"ל אבל כשהזקנים, המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש חכמת הטבע הנ"ל [כי מנפילת הימים של הזקנים, אשר אין דעתם מתישבת כנ"ל מפגם הדעת הזה של אלו הזקנים יונק מצח הנחש שהוא חכמת הטבע] ומתגבר, חס ושלום, דעת חכמת הטבע, שכופרים ברצון על ידי נפילת הדעת והימים שנופלים מהזקנים המאריכי ימים שאינם כראוי כנ"ל "קצר ימים שבע רגז" הינו שתי הבחינות הנ"ל 'קצר ימים' זה בחינת הזקנים שאינם כראוי ... הימים במאריכי ימים כנ"ל כי על ידי הצדקה מעלין פגם נפילת הדעת של המאריכי ימים שמזה הוא יניקת מצח הנחש כנ"ל ומוציאין כל היניקה והחיות של מצח הנחש, חכמת הטבע ומתגבר בחינת מצח הרצון כי עקר עבודת הצדקה היא בבחינת: ואת הערבים צויתי וכו' כנ"ל דהינו מה שצריכים בהתחלה לשבר האכזריות להפכו לרחמנות ומזה בעצמו מתגבר בחינת הרצון 'כי ... העליון שהוא נתגלה על ידי צדקה כנ"ל ומשם נשתלשל הרצון למטה ונעשה רצון גם בעשו] יא. וזה בחינת מלחמת דוד וגלית כי גלית היה רוצה להראות בחכמתו, שהכל על פי הטבע כי היה יונק ממצח הנחש, בבחינת: "ומצחת נחשת על רגליו" שתלה כל הסיבות בחיוב הטבע, שהוא בחינת מצח הנחש כנ"ל ועל כן "חרף מערכות אלהים חיים" כי היה רוצה להראות, שהכל על ידי מערכת השמים כפי חיוב