... כללות הרע של שבעים לשון אי אפשר להם לינק מאשה חכמה מלשון הקדש הנ"ל אלא על ידי בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' שעל ידו הוא מפתה את הלשון הקדש ומטיל בה זהמא ועץ הדעת שיש בו שני כחות, שהן טוב ורע הוא אמצעי בין לשון הקדש שהוא אשה חכמה שכלו טוב ובין לשון של שבעין עממין שכלו רע ועץ הדעת טוב ורע זה לשון תרגום שהוא אמצעי בין לשון הקדש ובין לשון של שבעין עממין. ולשון עממין כשרוצים לינק ... "חם לבי בקרבי וכו', דברתי בלשוני" שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש בבחינת: "זאת הפעם עצם מעצמי" 'מכאן שנתקררה דעתו בחוה' אבל מי שאין לו שלמות לשון הקדש אזי הרוח סערה מקרר אותו במקרה לילה בשנה בבחינת "אשר קרך ... לשון הקדש, על ידי התרגום כנ"ל וזה: על שגינות כי שגיונות הוא בחינת תרגום כי תרגום הוא בחינת עץ הדעת טוב ורע שמערב טוב ורע וכן הוא השוגג שיש בו גם כן טוב ורע שהמעשה הוא רע וכונתו טוב ... הקדש בא מלמעלה אף על פי כן אין לו שלמות כי אם על ידי לשון תרגום שהוא בחינת עץ הדעת טוב ורע דהינו על ידי שמבררין הטוב שבתרגום הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה דיקא נשלם הלשון הקדש וזהו בחינת מה שמבאר שם במדרש התרוץ על שאלת המינין הנ"ל בענין ... שהשם יתברך ברא כל הבריאה בשביל האדם הבעל בחירה שהוא דיקא יתקן כל הדברים על ידי ברור הטוב שבעץ הדעת שעל ידי זה משלים ומתקן כל הדברים שבעולם ועל כן צריכין לתקן תקון המילה בחינת תקון הברית בזה העולם ... הקדש' כי האשה הוא בחינת לשון הקדש שבה נברא העולם וזהו: "חוה" לשון דבור כמו שכתוב: "ולילה ללילה יחוה דעת" וזה בחינת: "לזאת יקרא אשה" כי הדבור נקרא 'זאת' כמו שכתוב: "וזאת אשר דבר להם אביהם" ועל ידי לשון ...

... אמר שבעזרת השם יתברך יהיה טובה מה שהיה שם שמעתה לא ימצא שם זנות עוד בבית זה ואז נתקררה דעתו. גם בטעפליק לא ידעו ממנו ונכנס אצל מלמד אחד, ושחר פנים לקבלו על שבת ולא רצה המלמד מחמת שנדמה ... והיקר עלי מאד מאד ויש לי ממנו שעשועים גדולים ותענוג גדול מבואו אלי מחמת זה אני אוכל עמו. ולא ידעתי מה לעשות מחמת שמחה וכו' וגם בבקר דברו יחד באהבה וחבה גדולה. כי כל ימיהם היתה ביניהם אהבה גדולה ... נמרצות ואמר בזו הלשון שישתרבב לשונם עד טבורם וכו'. וכששמע רבנו זכרונו לברכה דברים בדויים אשר לא עלו על דעתו. אמר רבנו זכרונו לברכה צר לי מאד שמסרו זאת אליו. ואחר כך אמר שזה פרוש מה שאמר דוד: "ואני ...

... שממנה נמשך באורי התורה, כי יש נשמה שסובלת מרירות כמו שמבאר שם עין שם. ומחמת זה נראה לפי עניות דעתי שהיתה שיכות שדיקא בעת שעסקנו בהתורה הנ"ל באה נשמת אמו הקדושה זכרונה לברכה כי אמו היתה צדקת גדולה ופעם ...

... הקץ שהם אומרים. וכבר מבאר בזוהר הקדוש שמקלל מאד כל המחשבי קצין כי אין בן דוד בא אלא בהסח הדעת. והנה עכשו אומרים העולם שיבוא משיח בשנת ת"ר לפ"ק ונדמה להם שיש רמזים בזוהר הקדוש על זה. ובאמת אז ... שיבוא באותו הזמן אז דיקא לא יבוא בשום אפן באותו הזמן. רק בוא יבוא לא יאחר במהרה בימינו בהסח הדעת לגמרי הינו שלא יחשבו כלל על אותו הקץ שיבוא ופתאום יבוא במהרה בימינו אמן אות תקכח פעם אחת דברו ...

... ונסיעותיו וטלטוליו אות קיא והיה רגיל לספר הרבה מענין מחשבותיו שהיו לו אז בימי נעוריו בעת שעסק בעבודתו. שציר בדעתו שאינו רוצה להיות מפרסם בשום אפן ולא היה רוצה להיות מקבל כלל והיו לו כמה וכמה מחשבות בענין זה ...

... בני אדם שיפריעו לו. אבל אז הוא מגיע לשאלות של החלל הפנוי, שהן שאלות מאוד דקות, שצריך המון ישוב הדעת כדי להבין את דקות ואת שורש השאלות האלו. ובהכרח שהאדם יגיע לשאלות האלו לפני שהוא יזכה להכלל בא"ס. כי ... ביתר שאת למעלה ממדרגתו ועל ידי זה יוכל למות וזה בחינת הציץ ומת בחינות עובד אלהים ויש מי שיוצא מדעתו מחמת שעולה למעלה ממדרגתו והוא בחינות הציץ ונפגע בחינות לא עבדו אך על כל פנים אפילו הציץ ומת הציץ ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות ... אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות ועל כן כשמקשר שמחה אל המח אזי מחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות כי על ידי גלות אין הדעת מישב כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על בני עמון ומואב דמיתבא דעתיהו מחמת שלא הלכו בגלות שנאמר: "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' ולבוא ... שבראנו לכבודו, והבדילנו וכו' ונתן לנו תורת אמת' וכו' מכל זה וכיוצא בזה ראוי לו לקח לו שמחה לשמח דעתו כנ"ל 'בדיחא דעתה', שהוא דבר גדול דהינו שמקשר השמחה למחו ודעתו ואזי המח משחרר ויש לו ישוב הדעת כנ"ל וגם למעלה נעשה מזה יחוד גדול על ידי 'בדיחא דעתה'

... ועל כן כיון שחשדוהו בגדלות, חבשוהו כי ענש הגדלות הוא תפיסה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ואם הגיס דעתו, הקדוש ברוך הוא משפילו שנאמר "ואם אסורים בזקים" נמצא שענש הגדלות תפיסה ועל כן חבשוהו אמר להו: בעו מנאי ...

... במקום עבודת הבטחון במקום זה יעשה עבודה אחרת. כלומר כי אם לא יהיה לו מעמד פרנסה ויהיה לו בלבול הדעת מהפרנסה ויצטרך בכל פעם לחזק עצמו במדת הבטחון במקום זה יעסק בעבודה אחרת והתחזקות אחר בשאר עניני עבודת ה', ... מאד, וכל מה שרוצים לדחותם באיזה דחיות הם מבלבלין יותר ויותר ועקר העצה לבלי להתחיל לחשב בהם כלל ולסלק דעתו מהם לגמרי, ולעשות את שלו במה שהוא עוסק אות תקז פעם אחת דבר מענין הפאות שיש בהם תלתלים שקורין ...

... מבקש הר של זהב ומבצר של מרגליות אמר לו: בודאי אינו בנמצא כלל ודחה אותו ואמר לו, שהשיאו את דעתו בדבר שטות כי בודאי אינו נמצא כלל והתחיל לבכות מאד [הינו השני למלכות בכה מאד ואמר] כי בודאי בהכרח ... שכל כ"כ גדול, דהיינו השכל הנקנה, שכדי להגיע אליו, לשם כך צריך את כל הזהב שבעולם, היינו צריך האדם לדעת את כל ההקדמות שיש בעולם, ולהוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות שאין שלמות אחריה, כדי להגיע אל השכל שיש מעל השכל. ודינים היינו קליפות, היינו הקדמות, היינו ההקדמות שצריך לדעת כדי להגיע אל מעל לשכל. וכיו"ב צריך בהכרח גם לעבור דרך היכלי התמורות, שגם זו בחינת דינים וזהב. מבצר ...