להכלל באין סוף. מה זה אומר?להכלל באין סוף. מה זה אומר? שאלה: אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: ... מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת. להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס. להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה ... את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי. להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד. זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה. מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא. ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי... שאלה: מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת? מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי? תשובה: בפשיטות, כן! האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה ... השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף. לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז ... וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר האדם הוא השכל ועל כן במקום שחושב השכל שם כל האדם וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך ... שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו'