... מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל ... דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו" הינו על ידי שרואים פני הצדיק נחבאים הקטנים כי הקטנות נתבטל לפני גדלות ועקר כח קדשת יום טוב הוא תלוי בצדיקים כמו שכתוב: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אל תקרי אתם אלא אתם' נמצא שהימים טובים תלויים בצדיקים ועל כן כשמקבל ומכבד את הימים טובים, ומקבל אור הגדול של יום טוב, שהוא בחינת צדיק כנ"ל נתבטל הגדלות שלו כי הקטנות בטל לגבי גדלות ועל כן 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כי עקר כח יום טוב תלוי בצדיקים. ובזה מישב שפיר מה שהקשו בגמרא: על רבי אליעזר שאמר משבח אני את העצלנים ברגל שנאמר: ... ויקבל אור הגדול של יום טוב, שהוא בחינת פני רבו וכו' כי עקר קדשת היום טוב תלוי בצדיקים כנ"ל וכשמקבל את היום טוב הוא מקבל פני רבו ממש ועל ידי זה נתבטל הגדלות, כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות כנ"ל וזה פרוש כי אקח מועד, כשאקבל את הימים טובים אני מישרים אשפט, הינו שאזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: מאי ... שאקבל את המועדים, על ידי זה אזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כנ"ל. וזהו גם כן ענין המבאר במקום אחר על פסוק: "ארץ אכלת יושביה" כי הקטנות בטל לגבי גדלות, ונאכל ונתהפך למהות הצדיק עוד שמענו בענין זה, אם הוא מקשר להצדיק יוכל להרגיש קדשת יום טוב כי הצדיק הוא בחינת קדשת יום טוב כנ"ל והסימן על זה אם הוא מקשר להצדיק, הוא אם יש לו שפלות כי טבע הקטנות שיתבטל לפני גדלות כנ"ל ועקר ההתקשרות הוא אהבה, שיאהב את הצדיק אהבה שלמה כמו שכתוב: "ונפשו קשורה בנפשו", ותרגומו: 'חביבא לה כנפשה' וכמו שכתוב: "ונפש יהונתן נקשרה בנפש ...

... בסבה קלה הוא מכניע את אויביו, והקדוש ברוך הוא מצילו מסבות גדולות של אויביו. ד. לסיע לתלמידי חכמים, בזה מבטל הוראת הכוכבים ומזלות. ה. על ידי מפרנסי עניים נצולין המון עם מן המגפה בזכותם. גם בזכותם מחין דגדלות קודמין למחין דקטנות. ו. על ידי צדקה ממתיק הדין של לעתיד לבא, הינו יום הדין שלעתיד לבא. ז. אלו גומלי חסדים העושים חסד, ולפעמים גורמים עם החסד ...

... השכחה הוא מחין דקטנות, בחינת אלהים וכשממתיק הדינים כנ"ל, אזי הוא במחין דגדלות, ואין לו שכחה ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות של"ו דהינו על ידי שממתיק ג' אלהים, בג' ... אין לו שכחה וזה דיקא בשעת התפילה כי אז יודע אם הוא במחין דקטנות, או דגדלות כי הדבור הוא התגלות המחין כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה" ...

... רברבין וזעירין נחתין בשקולא הינו בחינת ארץ ישראל שנחלקה לשבטים שהם בחינת 'חיות קטנות עם גדלות' באלין אשתכח גבר תקיף הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא ...

... איזה אנשים על איש אחד אפילו אם הוא אדם חשוב יותר מהם על כל זה יכולים להפילו כי נתקבצים חלקי הכבוד שיש לכל אחד מהם ועל ידי זה נתבטל חלק כבוד שלו ונופל על ידם בבחינת: "ראוני נערים ונחבאו" שהקטנות בטל לפני גדלות כי חלקי הכבוד שלהם כשנתקבץ ...

... הינו כשהיו קמים התלמידים מהישיבה של רבם רב הונא 'הוו נפצי גלימיהו', דהינו הלבושין בחינת גדלות כמו שכתוב: "ה' מלך גאות לבש" הינו שהיו מנפצין ומסלקין בחינת הגאוה כי על ידי הישיבה של הרב עם התלמידים ...

... עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות הבורא, 'שמלא כל הארץ כבודו' ורואה ויודע הכל ומתבישין לפני השם יתברך להראות איזהו צביעות וזהו 'אין מוציאין ...

... לברכה 'אלעזר זעירא וכו', שחשדוהו בגדלות ועל כן חבשוהו' וכו', עין שם ולכאורה אין קשר לענין פגם הגדלות להתורה הזאת שלא נזכר כאן לכאורה מענין גדלות כלל אך באמת על פי הנזכר לעיל מבאר לעינים שכל ענין זה לזכות לבחינת נעשה ונשמע הגבוה יותר שהוא בחינת כלליות באין סוף בתחלת הבריאה כל זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענווה באמת ... את לאתאבולי וכו' הינו שחשדוהו שיש לו גדלות ועל כן על ידך נתקלקלו הרגלין בבחינת: "אל תבואני רגל גאוה" כי על ידי גדלות נתקלקלו הרגלין בבחינת: 'כל המתגאה, כאלו דוחק רגלי השכינה' ועל כן כיון שחשדוהו בגדלות, חבשוהו כי ענש הגדלות הוא תפיסה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . ואם הגיס דעתו, הקדוש ברוך הוא משפילו שנאמר "ואם אסורים בזקים" נמצא שענש הגדלות תפיסה ועל כן חבשוהו אמר להו: בעו מנאי או אבעי מניכו כי זה יהיה נסיון אם יש לי גדלות אז ראוי שלא אוכל להשיב לכם כי 'כל המתגאה, חכמתו מסתלקת ממנו' בעי מניהו: האי מאן דקץ כופרא מאי משלם ? קץ כופרא הוא בחינת שפגם בעזות כופרא הוא בחינת עזות בחינות קולות כמו ...

... בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד ...

... התורה מאירים לו כי אם גם התורה עצמה נתגשם ונתחשך שם מפיו כמו שכתוב: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" בחינת "וימש חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו ...