... אהרון לבית לוי" הינו שהחסד בחינת אהרון צריך לקבלו על ידי הכלי שהוא בחינת יראה סטרא דלוי וזה בחינת: "בגבורות ישע ימינו" ה. ועקר היראה נעשה על ידי התגלות הרצון בבחינת: "רצון יראיו יעשה" שעל ידי התגלות הרצון נעשה ...

... התגלות התורה שלעתיד לבא כמובא בזוהר שלעתיד יתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה כי עיקר קבלת התורה ע"י השכל כ"ש עיר גבורים עלה חכם שהוא משה משיח ומי שהוא בבחי' משה משיח כנ"ל יוכל לקבל תורה גם מי שהוא במדריגה הזאת ... שהיא עץ החיים וזה בחי' פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם וכשעולה החכם עם אלו הנפשות בבחי' עיר גבורים עלה חכם ואז ויורד עוז מבטחה ונפש זה בחי' רצון שכל אלו בני אדם הבאים לחכם הדור כל אחד ... לגלא תלתא מאה פרסה תלתא מאה פרסה אלו חכמי הדור שהם בבחי' מה בשלש דברים כ"ש אל יתהלל בחכמתו ובגבורתו ובעשרו כי אם בזאת וכו' וכתיב אל תקרי מה אלא מאה ואלו החכמים הם בין גלא לגלא היינו מחברים ... באורחא היינו שהלכנו ונכנסנו לעורר זווג הנקרא אורח כ"ש ארחי ורבעי. ודלינן גלא. היינו שדלינן הנפשות למעלה בבחי' עיר גבורים עלה חכם כי עיקר עליית הנפשות ע"י החכם כנ"ל ורומא דגלא תלת מאה פרסה היינו התרוממות הנפשות למעלה אינה ... עליך ואין אתה יכול להתגבר עליה וניתי אנא וניחרביה היינו אכלה את הדבר הזה ממך והשיב לו פוק חזי גבורתיה דמרך שהוא החכם הנ"ל ראה כמה כחו גדול דאפילו כמלא חוטא דחלא לית דעבר פי' ר"ש אפי' כמלא רוחב ... החול אל הקודש אפי' כמלא רוחב החוט כ"ש שאין אני ראוי לבא אל הקודש בבחי' עיבור אבל פוק חזי גבורתיה דמרך היינו כוח החכם שכל כך כוחו חזק שאפילו נפש שלי העלה בעיבור וזה ונגלה כבוד ה' זה בחי' ...

... המלאכים עולים מדרגה לדרגה כל הזמן. בכל עולם יש בחינת נעשה ונשמע וכן במלאכים יש נעשה ונשמע כמו שכתוב: "גבורי כח עשי דברו לשמע בקול דברו" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: מי גלה רז זה לבני, רז שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: "גבורי כח" וכו' ואם כן, למרות שהצדיק ממשיך לעלות מדרגה לדרגה, אך כיצד השכל שלו גדול יותר משל מלאכי השרת, ...

... להם כל החולאת עם כל הסימנים ועוד דבר מענין זה אות תס בהעברה בעלמא ראיתי בכתביו מי שאין לו גבורת אנשים יאמר שיר השירים משלי קהלת כי הם בחינת תלת טפין כמובא בתקונים [תקון י"ג כ"ט:] עין שם. אות ...

... רעמים כי איתא בזוהר 'כד קלא נפיק ואערא בעבי מטרא אשתמע קלא לבריתא ודא אינון רעמים' ועקר הרעמים הם מגבורות כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו מי יתבונן" ובשביל זה אנו מברכין: שכחו וגבורתו וכו' והגבורות הם בחינת כח וגבורה שאדם מוציא את הקול בכח גדול והקול הזה פוגע בעבי מטרא הינו בחינת מחין, שמשם יורדין טפין טפין כמו ... יראת שמים, דבריו נשמעין' כי מי שיש בו יראה, קולו נעשה רעמים כי רעם מסטרא דיצחק כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" ועל ידי זה דבריו נשמעין הינו משתמע קלא לבריתא כי תמן תליא שמיעה כמו שנאמר: "ה', שמעתי שמעך יראתי" וזה פרוש: "גבורי כח עושי דברו לשמע בקול דברו" איתא בזוהר 'זכין למשמע קלין מלעילא' הינו על ידי הגבורות נעשה רעמים ועל ידי זה הלב שומע והינו: "והגות לבי תבונות" וכמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" וגם דבריו נשמעין לבריתא וזהו: "לשמע בקול דברו" וזה בחינת קול השופר דא שופר של איל, אילו של יצחק בחינת: "ורעם גבורותיו" וזהו "אשרי העם יודעי תרועה" 'יודעי' דיקא שיפגע הקול במח, בחינות עבי מטרא ויהיה בבחינת רעמים ומי ששומע תקיעת ... אטום בטמאה כמו שכתוב: "ונטמתם בם" אזי אין קולו נשמע גם ישמר יראתו, שממנו תוצאות הקול כמו שכתוב: "ורעם גבורותיו" שלא יהיה לו יראה חיצונית וזה: 'אם אין חכמה אין יראה' אם אין יראה אין חכמה וזהו: 'ירד גבריאל ונעץ קנה בים' פרוש: מהשתלשלות הגבורות הינו יראה חיצונית נעץ קנה בים החכמה קנה דא בחינת קול היוצא מהקנה הינו על ידי השתלשלות הגבורות שהיא בחינת סוספיתא דדהבא, יראה חיצונית נשאר הקול נעוץ באטימת השכל ולא ישתמע לבריתא ועקר לשמר מחו שלא יחמיץ ... מי מריבה סלה" 'מי מריבה' זה בחינת מצה בחינת מחין על ידי זה נעשה רעמים ה. ותדע, שצריך לשתף הגבורות בחסדים שמאלא בימינא כמו שכתוב: "בגבורות ישע ימינו" כי עקר התגלות על ידי החסדים כמו שכתוב: "שב לימיני" וכן צריך לשתף האהבה עם היראה כדי ... מחא חורא ככספא וזה "וישב הים", הינו ים החכמה "לפנות בקר" דא בקר דאברהם בחינת: "אברהם אוהבי" "לאיתנו" דא גבורות הינו בחינת: "קול רעמך בגלגל" וזהו: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" כי עקר התגברות על ידי האהבה ... פרוש: "אל הכבוד" 'אל' דא חסד 'כבוד' דא חכמה כמו שכתוב: "כבוד חכמים ינחלו" 'הרעים' דא בחינת רעמים הינו הגבורות בחינת רעמים צריך לשתף עמהם אהבה כדי שיפגעו בכבוד בבחינת חכמה שיתעבד מהם רעמים ותתגבר על אויביך כמו שכתוב: ... אדם יורה בחץ ובקשת על שפת הים לארץ, הוי חזינן דקדמה לה ספינתא לחץ ספינתא לשון חשיבות דא בחינת גבורה יראה כמו שכתוב: "יראת ה' היא אוצרו", שהיא עקר החשיבות שיצא לשון צרה כמו שכתוב "ואכלה אתם כרגע", ותרגומו: ... במעשיו, ישמח ישראל בעושיו" כמיחם קמקומא דמיא, דא מחא כמו שכתוב: "ונוזלים מן לבנון" מסגא שתין פרסי דא בחינת גבורות, ששים גבורים, ורעם גבורותיו וכי שדי פרשא גירא 'פרשא': דא בחינת חסד שהוא מוציא לאור תעלומות, דברים המצמצמין הוא מפרש אותם גירא דא: ... רעם וזהו: כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קמקומא דמיא וכו' הינו בחינת: קול רעמך בגלגל שיתין זה בחינת גבורות הפוגעין בגלגלתא ונעשה ממנו רעמים ואשתמע קלא. זה בחינת הקול מעורר הכונה בחינת: לא נבראו רעמים וכו' והדר אמר שעקר התגברות הגבורות אינו אלא על ידי חסדים וצריך לאכללא שמאלא בימינא, כנ"ל ואף על פי כן צריך לאקדמא את היראה כי ... וכי שדא פרשא גירא וכו' ואמר רב אשי: האי גלדנא דימא וכו' ג'י'ל'דנ'א הוא בחינת שם אג"לא שהוא בחינת גבורות כי הוא ראשי תבות: א'תה ג'בור ל'עולם א'דני, כמובא כי גלדנא הוא אותיות אג"ל, ושם אדנ"י בשלמות הינו שם אגל"א, כנ"ל וזה פרוש: בחצצרות וקול ...

... שעשה דברי אל ככזב' כי על ידי התפילה מבטלין גזרותיו יתברך ואזי ישראל נקראין אל ומשם מאיר הדבור, בבחינת: "וגבורתך ידברו" דהינו על ידי הכח וגבורה שזה בחינת אל על שם הכח מאיר הדבור על ידי האמת כי התפילה היא רק על ידי אמת, כמו ... 'בת קול יוכיח' כי אלו ארבעה דברים הם בחינת רבוע הדבור דהינו ארבעה חלקי הדבור הנ"ל כי הצדיקים הם גבורי כח עושי דברו, כמובא בזוהר הקדוש שהם עושים ומנהיגים עם הדבור כרצונם ועל כן רצה רבי אליעזר להראות, שיש ...

... שכתוב: בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי וכו' כן זה שחולק על הצדיק ואומר אני אעשה לו ואראה לו גבורתי ונקמתי ממנו על ידי זה הוא משתיק ממנו שאר הדינים כנ"ל וגם עושה לו טובה כי כשהצדיק צריך לילך ...

... הובא במעשה ממלך עניו כאן breslev.eip.co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו כי שם מובא: והנה גבור אני יודע שהוא גבור מחמת שסביב מדינתו הולך הים ועל הים עומדים חיל על ספינות עם תותחים, ואינם מניחים להתקרב ולפנים מן הים ...

... ושצי כלא וזה בחינת . 'רוח צפון היתה מנשבת בכנור של דוד, והיה מנגן' 'רוח צפון', זה בחינת דינים גבורות, בחינת תכלת "מכנף הארץ זמרת שמענו" 'מכנף' דיקא, שהוא בחינת תכלת, ושם בחינת נעים זמירות ישראל וזה בחינת ה ... 'יצחק תקן תפילת מנחה' סלת, לשון "סלית כל שוגים מחקיך" שביתא עלאה ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים ... הצדיק מהשגתו, ונתחפה ונתכסה השגתו אזי והוא כחתן יצא מחפתו הצדיק יוצא מהחפה והמכסה שהיה לו עד עכשו ישיש כגבור לרוץ ארח, כי הצדיקים הם "גברי כח עשי דברו לשמוע בקול דברו" כי צריך התגברות כדי לרוץ ארח הזה ... 'משיבת נפש' זה בחינת שבת, כי בו שבת וינפש וזה טעם למה שולחת הכלה להחתן טלית כי הצדיק מקבל גבורתו על ידי ישראל, כמו שכתוב: לשמש שם אהל בהם וזה שאומרים עלה על החתנה על שם היא העולה כנ"ל ... כי אין צריך למעות, כי בעולם הבא לית אכילה ושתיה וזה פרוש: מלכי צבאות ידדון הינו הצדיקים שהם מלאכיו גבורי כח שהם מדדין במרוצה ובמהירות כדי לרוץ ארח וזה רקודין ונות בית תחלק שלל וישראל הם מחלקים המעות להורות ... על גבי השיתין שמנקבין ומחללין עד התהום כנ"ל. [כאן חסר קצת דברים, כי לא נכתב בזמנו] שיך לעיל "ישיש כגבור לרוץ ארח" וכו' כי צריך התגברות גדול וכו' לרוץ ארח הזה שהיו יכולים לילך בזמן שהיו ישראל נזופים. ועכשו ...

... ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין ... בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה עליהם הכתוב אומר: "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות ... חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי בחינת נגה נכללת בקדשה בגבורתו זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל שעל ידי זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]