... כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה והעניין הוא כי לפני הבריאה בשורש של כל הדברים, הכל אחד ממש. ושם הוא עולם שכולו טוב, שבו אין שום מחלוקת וכולי, כי שם ...

... עיין שם. **** כמו כן שורש העניין יתבאר ע"פ מ"ש שהתורה היא בחינת בריאת העולם. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. והעניין של לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו אזהרה לקשר את בחינת הבריאה לבחינת לפני הבריאה. כי פיך היינו המלכות שהיא העולם הזה עולם העשייה וכולי. והתורה היא בחינת העולם כנ"ל. ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך, היינו שלא תפגום במלכות של השי"ת ולא תהפוך את בחינת הבריאה לישות ממשית, אלא תקשר אותה לבחינת לפני הבריאה.

... לומד רק את ההקדמות ואת הקליפות של תורת ה ממש. והנה, כל המחלוקות בעולם בכלל, כולן נמשכות מבחינת אחרי הבריאה. כי לפני הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד ללא שום מחלוקת כלל. ומי שזוכה לתורת ה ממש, ממילא כל המחלוקות בעולם מתבטלות ... החכמים שחולקים ביניהם, דהיינו כל תורה שאינה התורה של עתיקא סתימא, כל תורה כזאת שורשה הוא מבחינת המחלוקת של הבריאה. כי התפילה היא בחינת לפני הבריאה והתורה היא בחינת אחרי הבריאה. ושורש התורה הוא התפילה. כי שורש הבריאה הוא לפני הבריאה. וכדי לזכות לתורת ה ממש, לשם כך על האדם להיות בבחינת שונא בצע, דהיינו ביטול תאוות ממון לגמרי בשלמות ... עדיין לא ביטל את תאוות הממון לגמרי. וכאשר האדם זוכה לאמונה שלמה, על ידי זה הוא נכלל בבחינת לפני הבריאה, כמובא בתורה נא. וכאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, רק אז הוא זוכה להשיג את שורשי התורה, ורק אצלו אין בחינת מחלוקות כלל. וזו בחינת משה רבנו, שאצלו ...

... עם [גדי] [כבש] וזה בחי' מי יתן טהור מטמא [הלא] [*לא] אחד כי יומתק הטומאה בשורשה שהיא הטהרה וקודם הבריאה כשהיו ישראל בכח אצל הקב"ה באחדות עם הקב"ה כביכול כמו הבן שהוא בכח אצל האב קודם ההזרעה והוא באחדות ...

... בחינת העלאת מיין נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף ... אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה [על ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין ... ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו עקר תקון הבריאה כנ"ל על כן צריכין לדבר רק דבורים קדושים, ולא דברים אחרים כדי להעלות הניצוצות הנ"ל, לתקן כל העולמות כי עקר הבריאה היתה על ידי הדבור, כמו שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו" ועל ידי השבירה נפלו ניצוצות בכל הדברים במאכל ובמשתה ...

... כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור וגם בעוד מקומות, מבאר רבי נחמן מברסלב כי צריכים דייקא לכלול את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לכלול את בחינת בפועל בבחינת בכוח, דהיינו להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהיה לפני הבריאה... והקבצן שהיה ללא ידיים, הוא דייקא היה יכול להחזיר ולמשוך את החצים גם אחרי שהם כבר פגעו, משום שהוא ... ולכלול את בחינת הבפועל בבחינת הבכוח. פירוש: אלו הם השלבים: 1 - על האדם לחזור בתשובה שלמה ולקשר את הבריאה אל לפני הבריאה, על ידי אמת / קדושת המחשבה / תקון הכללי וכולי. 2 - על ידי זה דעתו של האדם נשלמת והוא נכלל בבחינת לפני הבריאה, ששם הבכוח והבפועל הם בחינה אחת לגמרי. 3 - על האדם להוציא מכוח אל הפועל. כי קודם שאדם חוזר ... בשום מקום, לא בפועל ולא בכוח כלל. ורק אחרי שחוזר בתשובה, רק אז יש לו הוויה שהיא בבחינת לפני הבריאה. ורק אח"כ צריך להוציא מכוח אל הפועל. תוספת: וההשתלשלות של כל זה, היא בחינת להוציא מכוח אל הפועל אצל ... הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ימין לשמאל כנ"ל ואז עדין בחינת קדם הבריאה דהינו קדם שמוציאין מכח אל הפעל, שאז הן נקשרים יחד כנ"ל ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, אז הוא גמר הבריאה ואז נפתחין הידים ונכר בין ימין לשמאל בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" כי אז יש הפרש ...

... ומאמר של העשרה מאמרות שבהם נברא העולם אשר בשביל אותו הכבוד היה זה המאמר שעל ידו נברא חלק פלוני מהבריאה נמצא שכל מאמר ומאמר יש לו כבוד מיחד שבשביל זה הכבוד היה אותו המאמר כי זה המאמר, שבו נברא חלק פלוני מהבריאה היה בשביל כבוד זה כדי שיגיע כבוד זה להשם יתברך וכן מאמר אחר, שבו נברא חלק אחר מהבריאה היה בשביל כבוד אחר, שיגיע אותו הכבוד להשם יתברך וכן כל המאמרות, כלם היו רק בשביל כבוד השם יתברך ... הוא צריך לידע מאיזה מאמר נתהוה זה הכבוד אשר בשביל זה הכבוד היה אותו המאמר שעל ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל ובודאי לאו כל אדם זוכה לזה להרגיש בעצמו התגלות כבוד השם יתברך אבל אלו שהם בהיכלא דמלכא כשיש ... והם מבינים בהכבוד מאיזה מאמר נתהוה זה הכבוד אשר בשביל זה הכבוד היה אותו המאמר שעל ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל "ובהיכלו כלו אומר כבוד" הינו שאצל אלו שהם בהיכלא דמלכא הכבוד הוא כלו אומר, הינו כלו מאמר כי הכבוד שיש להם הוא כלו רק בשביל המאמר שנתהוה בשביל זה הכבוד אשר על ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל וזה בחינת: "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" 'כח זה בחינת כ"ח אתון דמעשה בראשית' בחינת עשרה מאמרות ... כנ"ל ועקר הכבוד של השם יתברך נתגלה רק על ידי האדם כי האדם הוא תכלית כל הנבראים כי עקר הבריאה היתה בשביל האדם כי עקר התגלות כבודו יתברך הוא על ידי האדם ועל כן על ידי ההולדה, כשנולדין ונתרבין ...

... של השי"ת לעם ישראל כפי שהיא היתה לפני בריאת העולם. ובפשיטות הרעיון הוא כי כאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הזאת שהיא אינה תלויה בדבר. והאהבה הזאת שבדעת היא בחינת מחוייב המציאות, והיא ... לא לפחד לחקור, עד שהוא יגיע אל האהבה שאינה תלויה בדבר. והעניין הוא כדלעיל, כי האהבה שבדעת שורשה מלפני הבריאה, דהיינו מלפני כל הסיבות, דהיינו אהבה ללא סיבה, ולכן היא נצחית ואמיתית וכולי... ועוד בעניין אהבה שאינה תלויה בדבר ... ענווה אמיתית, על ידי זה הוא זוכה לאהבה אמיתית ואהבת אמת תלויה במידת האמת. ואהבת אמת היא בבחינת לפני הבריאה. וכדי לזכות לבחינת לפני הבריאה, לשם כך צריך את מידת האמת כמבואר.

... לזכות לכבוד הזה, לשם כך צריך אמת, דהיינו שעל האדם לחפש את האמת. ועל ידי אמת, זוכה לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, ונכלל באין סוף, וזוכה לכבוד אלוהים שהוא מחוייב המציאות וכולי. לגבי הכבוד אלוהים / מלכים. ראה גם כאן - ...

... חילוק בין דעתו של האדם לבין דעתו של השי"ת, דהיינו כל זמן שהאדם אינו יודע לדוגמא מה היה לפני הבריאה (כי הרי השי"ת עצמו בוודאי יודע זאת), הרי שהאדם הזה עדיין לא מקורב לצדיק. כי הצדיק זוכה לדעת של ... ולנסות להבין את השורש והסיבה והעומק והפנימיות של כל דיבור ודיבור של הצדיק, וכיו"ב של כל דבר ודבר שיש בבריאה. ועל ידי זה ורק על ידי זה שהאדם משלים את דעתו, על ידי זה בסופו של דבר הוא זוכה ...