... מקרבין את עצמן לפנים מהקדשה הן גרים שמגירין הן בעלי תשובה שגם הם היו מבחוץ וכשמקרבין ומכניסים אותם לפנים זהו כבודו ועכשו הכבוד בגלות כי עקר הכבוד אצל העכו"ם ואנחנו בני ישראל שפלים ונבזים ולעתיד לבוא שיתגלה כבודו מבין החשך כמו שכתוב: ... חדש הינו התעלות כבודו על ידי התקרבות הגרים או בעלי תשובה בכסא זה בחינת יראה שהוא שרש הכבוד וכסא לשון התכסיא שזה בחינת: 'דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך' שזה הדבר מכסה מעין כל 'ליום' זה בחינת שלום בית כי יום הוא בחינת אור כמו ... עולה הכבוד ? כשמחזירין בני אדם בתשובה ועושין בעלי תשובה וגרים שזה עקר כבודו כנ"ל וזהו שזמן הדלקת נר חנוכה שהוא הארת הכבוד הוא 'משעת יציאת הכוכבים, עד שתכלה רגל מן השוק' 'יציאת הכוכבים' זה בחינת: "מצדיקי הרבים ככוכבים" דהינו שהם מצדיקי הרבים ועושין בעלי תשובה וגרים שעל ידי זה מאיר הכבוד וחוזר לשרשו שהוא היראה כנ"ל ועל ידי זה זוכין לשלום ונתבטל המחלקת כנ"ל וזהו: 'עד שתכלה רגל מן השוק' [השוק הוא מקומות החיצונים] 'רגל' זה בחינת "נרגן ... כמבאר לעיל שעקר התעלות הכבוד הוא על ידי גרים ובעלי תשובה שעושין וזה זוכין על ידי תורת חסד וכו' ולתורה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענווה וכו', כמבאר לעיל נמצא שאי אפשר לזכות לכבוד דקדשה כי אם על ידי ענווה וזהו: "ולפני כבוד ענווה", כנ"ל ...

... [נוקבא דתהומא רבה] אציגה סכה תשובה תסכני בבטן אמי הולדה וישב יעקב בארץ לקים כבוד אב לבטל כח כבוד של עשו אלה תולדות פוסל זרעו של עשו יוסף תשובה תוספות על צדיקים במקום שבעלי תשובה עומדים בית עשו לקש בית יוסף להבה מקץ שנתים ...

... על ידי שחזר הטוב למקומו כי אי אפשר להטוב לחזר בעצמו מחמת גדל ההתקשרות שנתקשר ונתהדק שם מאד ובהכרח שיתלש עמו מהרע וזה הוא בחינת הגרים וזה בחינת: "זה יכתב ידו לה'" פרש רש"י: 'אלו בעלי תשובה' הינו בחינת הטוב ששב וחוזר למקומו וזה נעשה על ידי בחינת כתב כנ"ל בחינת "וימצא כתוב ... עצתך הינו שהנשמה נזכרת שהיתה תחלה במחשבה ובה נמלך ונתיעץ בבריאת עולמו והשתא אזלינא לפמא דלויתן הינו לכליון והפסד, חס ושלום ועל ידי זה מרחמת על עצמה ונתעוררת לשוב לשרשה כנ"ל ונעשין בעלי תשובה וגרים כנ"ל אמר רב אשי: האי עזא דימא דבחישא ואית לה קרני עזא זה בחינת עז, הינו יראה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כי אני יי רפאך "כי אני יי רפאך" ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]

...- תורה פב - הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו...

שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'

...ונפסד יש זריז ונשכר, זריז ונפסד כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה בחינה בין המצוות מה שהוא בין מצוה למצוה שהוא מקשר מצוה אחת לחברתה אשר על ידי זה המצוות נגררים אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל זאת הבחינה היא גם כן יקרה מאד ועל כן מי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו מדרגא לדרגא כמו שכתוב באברהם: "ואברהם זקן בא בימים" שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר כי 'בן שלש...

...מוהר"ן ח"ב - תורה קיח - לענין חדושי תורה לענין חדושי תורה שיש גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אבל טוב יותר כשחושבין תורה שהשם יתברך כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרה ארבע פעמים קדם שאומרה ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרה" וכו' שהשם יתברך, כביכול...

...באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול...

...שמעתי מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה...