... הון רב, ולא תחסר כל בה כי צריך כל הון דעלמא, להתבוננות הזאת ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות בבחינת: "ומבני יששכר יודעי בינה" לא זכו לזה, כי אם על ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד כדי לבוא על ... פה ועבר דרך ידם התורה, על כן היו גם כן עשירים כנ"ל כי צריך עשירות גדול להתבוננות הנ"ל וזה בחינת: "פסל לך" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'הפסלת יהיו שלך וכו' כי כמו שבפשטי התורה קדם שמחדשין איזה פשט, צריך לומר מקדם הקדמות ואחר כך משליכין ההקדמות, ובאים אל המכון כי העקר הוא המכון וכל הדברים וההקדמות שמקדם, הם בחינת פסלת שננסרין ונפסלין סביב המכון כמו כן בהתבוננות התורה צריך לילך מקדם, ולסבב בכמה סיבובים, עד שבאים אל המכון והעקר הוא המכון וכל אלו הסיבובים, הם בחינת פסלת והם בחינת עשירות שעל ידו באים אל ההתבוננות וזה בחינת: "פסל לך" 'הפסלת יהיה שלך', משם נתעשר משה כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסיבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות והם בחינת עשירות כנ"ל, שעל ידו באים אל ההתבוננות כנ"ל וזה אותיות ממון ראשי תבות משם נתעשר משה וי"ו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה כי הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל ב. ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תקוני עתיק בחינת אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ... כשבא יום השני, יהיה הולך ומתרחב בתוספות קדשה יתרה וכן בכל פעם ופעם יהיו ימיו מתרחבין בתוספות קדשה וזה בחינת אריכות ימים ואברהם שזכה לבחינת זקן בחינת אריכות ימים על ידי זה זכה לעשירות בחינת: ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל וזה בחינת: מזקנים אתבונן שעל ידי בחינת זקן הנ"ל בא להתבוננות שהוא בא על ידי עשירות שנמשך לתוך אריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם כנ"ל הוא על ידי יראה שהיראה מביאה תוספות קדשה בכל יום ויום שעל ידי זה נתארכין ונתרחבין הימים, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" "יראת ה' היא אוצרו", בחינת: 'עשאה כאוצר' שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה כי התחלת הימים הם קצרים ואחר כך מתרחבין והולכין, בתוספות קדשה על ידי היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה, ובאכילה ובדבורו עם אנשים, וכן בשאר דברים ולכל דבר יש חן אחר מיחד וכל אלו החנות של שקר, הם באים על ידי הבל היפי בבחינת "שקר החן והבל היפי" דהינו, מי שאינו נשמר מיפי הנשים על ידי זה יש לו תאוות של אלו החנות ... במקום הזה" וכו' ואחר כך תקן אברהם זאת והמשיך אריכות ימים כמו שכתוב: "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים" בחינת: "יראת ה' תוסיף ימים" כנ"ל ואחר כך קלקלו הפלשתים כל התקונים שתקן אברהם בחינת: "וכל הבארות וכו' סתמום פלשתים" ועל כן כשבא יצחק לשם, הצרך גם כן לאסר זווגו כאחותו כנ"ל עד אשר המשיך שם אריכות ימים שהיא בחינת יראה, שמצלת מזה כנ"ל ואז התרה לו כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ... שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו נשמר מבחינת: "הבל היפי" על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר ... עכירות בתוך ההבל אזי נתעכר הטפה גם כן וזהו "אדם להבל דמה" כי כפי ההבל, כן התהוות הולד וזה בחינת: "אך הבל בני אדם" כי ההבל הוא מלבן ומזרז הולד כנ"ל וזה בחינת: "הבל היפי", כי היפי הוא כפי ההבל כנ"ל ועל כן מי שחומד יפי הנשים נמצא שמקבל בחינת הפסק הנשימה ועל כן הוא בהפך מעשירות שהוא בחינת אריכות הנשימה כי כל מיני עשירות דהינו כל מיני דגן, וכל האילנות ועשבים, וכל מיני מתכות הם רק על ... האוצרות הם על ידי גשמים כמו שכתוב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך" וכו' והגשמים הם מבחינת הנשימה שמכניסין ומקבלין אויר מן החוץ כמו שכתוב: "מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק" וזה בחינת: "הון עשיר קרית עזו" הינו שהעשירות הוא על ידי בחינת הנשימה שהוא אויר הקר שמקבלין בכל רגע מן החוץ כנ"ל וזהו 'קרית עזו', בחינת: "גשם מטרות עזו" וזה שכתוב: "היש בהבלי הגוים מגשמים" כי 'בהבלי הגוים' שהם בחינת הפסק הנשימה, בחינת 'הבל היפי' הנ"ל אין שם בחינת גשמים כי גשמים הם רק על ידי הנשימה כנ"ל וזה בחינת: "הון מהבל ...

... אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו כי אשה כשרה היא בחינת: "אשת חיל עטרת בעלה" וכשמתה חס ושלום הוא בחינת: "נ'פלה ע'טרת ר'אשנו" ראשי תבות נער

... תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: "פארך חבוש" ועקר עשירות בא מאמת כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשטא קאי' . ... תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" בשביל זה, נקראת ארץ החיים כי תפילין נקראים חיים, כמו שכתוב: "ה' עליהם ... שבח ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, ... עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ע"ב שין, דא כלליות הגונין "בשדך לבהמתך", כשתשדד את הבהמיות אז יתגלה כלליות ... ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו אותיות הארה שקבלה מתפילין וזה פרוש,: "ראה חיים עם אשה" הנותן אמרי שפר ראשי ... עצמן מכזית ועד כביצה וזהו רמז נפלא אם ישראל מדקדקין לבלי לאכל הרבה רק מכזית ועד כביצה אזי הם בבחינת: "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות ... והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ועל זה יש לרמז גם כן,: "ראה חיים עם אשה" כי אש"ה ראשי תבות ... שהיא מדת אמת, "תמיד עיני ה' בה" וכו'. והנה כשהצדיק אוכל לשבע נפשו ולא מחמת תאוה הגשמיות אזי הוא בבחינת נשיאות פנים, ונזון ממדת אמת וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן בחינת ארץ ישראל, שהשפעתה גם כן ממדת יעקב כנ"ל ועל כן בכח זה, נעשה שתף להקדוש ברוך הוא לברא שמים וארץ שהם בבחינת אמת בדבוריו הקדושים שנובעים ויוצאים ממנו גם כן בבחינת אמת כנ"ל וזהו שאמרנו למעלה, כי ארץ ישראל היא "אילה שלוחה" והינו "הנותן אמרי שפר" כי הנזון מבחינות ארץ ... וכו' במלולא כנ"ל כי בדברים האמתיים, יוכל לברא שמים וארץ. וזה, "ולאמר לציון" הינו על ידי אמרי אמת, שהוא בחינת אמרי ציון אמרי ארץ ישראל, שהוא בחינת אמת על ידי זה "עמי אתה" אל תקרי עמי וכו' כנ"ל וכיון שיכול לברא שמים וארץ חדשים יוכל לעשות ... וזה ואכלתם אכול ושבוע כלומר מה שתאכלו, הן מעט והן הרבה תשבעו ולא תהיו משקעים בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת והללתם את שם ה' אלהיכם כנ"ל אזי תהיו שתפין להקדוש ברוך הוא לברא שמים ... אנא וכו' וכיון שתוכלו לברא שמים וארץ אזי להפליא, שתוכלו לעשות נפלאות ומופתים בשמים ובארץ ולא יבשו וכו', כי בחינת הבושה הוא גם כן כלליות הגונין כי 'אזל סמקא ואתי חורא', ופניו משתנה לכמה גונין והוא מדת תפארת, ממדות ... תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה נדרש כמין חמר "ואכלתם אכול ושבוע", בבחינת אמת כנ"ל ואז תוכלו לעשות נפלאות, אשר עשה עמכם להפליא כנ"ל אזי: "ולא יבשו עמי לעולם" כי מאחר שאתם ...

שיחות הר"ן - אות עג יש צדיקים שמגלין ואומרים תכף מה שהם רואים ואלו הצדיקים נשמתם היא מבחינת אותיות מנצפ"ך וזהו: "מנצפ"ך צופים אמרום" אלו שהם מבחינת מנצפ"ך, שהוא בחינת צמצום כידוע מה שרואים וצופים, הם אומרים ואינם יכולים להחזיק אצלם אבל יש צדיקים ששרשם מבחינה גבוה יותר שהוא בחינת הרחבה הם יכולים להחזיק אצלם כל מה שרואין

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פה - אגוזים הנקראים לוזים אגוזים הנקראים לוזים הם רומזים לבחינת לאה שהיא בערף שהיא נקבא ראשונה ואחר כך נכנסין לבית המקדש שהוא בחינת: יעקב קראו בית אל וזהו שפרש רש"י, שדרך לוז, נכנסין לבית אל וזהו:"נחמו נחמו" נחמו גימטריא קדקד שהוא בחינת ערף, שעל ידה נכנסין לבית אל וזהו שלשה שבועות שהם עשרים ואחד יום שבין המצרים וכנגדו באילן לוז בשביל ... העצם לוז שיש בערף אדם, שישאר אחר כליון הגוף וממנו יתחדש בנין הגוף בשעת תחית המתים וזהו עקר נחמותינו בחינת 'נחמו נחמו' כנ"ל כי על הגוף נאמר: "שכבי עד הבקר", שהוא עת התחיה והנה בבקר והנה היא לאה הינו ... היה בשביל רחל נאמר בבני רחל, דהינו יוסף "ולקדקד נזיר אחיו" ובבנימין כתיב "ובין כתפיו שכן" רמז, שעל ידי בחינת לאה שהיא ראשונה יכול לבוא לבחינת רחל קדקד וכתפיו זה בחינת לוז הנ"ל ערף גימטריא ש"נ ראשי תבות: שבת נחמו רמז להנ"ל

... בני דורו, זוכה לגלוי שכינה. ד. על ידי שירות ותשבחות ממשיכין שכינתו למטה. ה. תפילת שליח צבור יש בה בחינת מלחמה. ו. מי שמקים "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך", על ידי זה זוכה להתפלל בכונת הלב. ז. אמירת ... בתפילה. יד. צריך אדם להזהר, בשעה שמזכיר את השם, שיהיה בקדשה ובטהרה, הינו שיקדש רוח פיו כל כך שיהא בבחינת רוח נבואה, ואז הרוח הזה הולך ומפיל אותם, הבוטחים בשוא ובהבל, וזהו: ב'שם י'הוה א'לקינו נ'זכיר המה כרעו ונפלו.

... אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל ... פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד ... ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את עצמו בו יודע שהוא בבחינת אנפין חשוכין, שהוא בחינת המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל ... יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר וזה שכתוב: פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו ...

... חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר ... היה יכול לפשר חלמין כי עקר החלום הוא בשנה הינו בתרדמה ושלמות לשון הקדש הוא על ידי תרדמה שהוא בחינת תרגום כנ"ל. ועל כן יוסף שזכה לשלמות לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרדמה כנ"ל. על כן היה יודע לפשר חלמין שבתרדמה [כי זכה לברר את בחינת לשון התרגום את בחינת התרדמה דהינו להעלות הטוב שבו ללשון הקדש ולהפיל הרע שבו שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל ועל כן היה יודע לפתר החלום שבשנה ותרדמה שהוא בחינת תרגום כי היה יודע לברר הטוב והאמת שיש בהחלום שהוא בחינת תרדמה, בחינת תרגום כי הוא זכה לברר את לשון תרגום שזהו עקר בחינת שלמות לשון הקדש על ידי התרגום שזכה לזה כנ"ל] ... והבן היטב איך עתה מבאר היטב ענין פתרון חלומות ... ההתנוצצות האותיות שיש בכל דבר כי על ידי התנוצצות האותיות שיש בכל המאכלים שמהם החלומות על ידי זה הצדיק בחינת יוסף יודע לפשר חלמין שבתרדמה כנ"ל

... הזה שיהיו אתרוגים במדינתנו וכו' מבאר גם כן בזה המאמר בסופו. מענין הדור האתרוגים שנמשך גם כן מהראש בית בבחינת קורא הדורות מראש וכו' עין שם אות מו קדם שגלה ענין הנדפס בלקוטי תנינא סימן ס"ח. מענין הצדיק שצריך ...

... 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה בוכה ומיללת, כביכול על ישראל בחינת: "רחל מבכה על בניה, מאנה להנחם על בניה כי איננו" שהיא בוכה על צרת ישראל, המפזרים בגויים ואינם על מקומם ועל כן שקיעת האור במערב כי על ידי הבכיה מסתלק מאור עינים שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל וזה בחינת 'כתל המערבי' ששם השכינה בוכה ומיללת על חרבן בית המקדש כי ב"מערב" שם רחל מבכה על בניה, כנ"ל ויש ... אזי נכנעין 'מאורי אש' וכן להפך, חס ושלום שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור, חס ושלום אזי מתגברין 'מאורי אש' וזה בחינת חרבן בית המקדש, בחינת: "ממרום שלח אש בעצמתי" כי נתגברו מאורי אש על ידי שנסתלקו מאורי אור בבחינת "רחל מבכה על בניה" כי הבכיה הוא בחינת הסתלקות מאורי אור כנ"ל ואזי מתגברין, חס ושלום, מאורי אש בחינת: "ממרום שלח אש" וכו' כנ"ל וזה בחינת ההעלמה, שנתעלם היפי והפאר של כל העולם כי יש צדיק, שהוא היפי והפאר והחן של כל העולם כלו בבחינת: "ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה" בחינת: "יפה נוף משוש כל הארץ" כי זה הצדיק האמתי שהוא בחינת יוסף הוא ההדור והיפי של כל העולם וכשזה היפי והפאר נתגלה בעולם דהינו כשזה הצדיק שהוא היפי של כל ... אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעקר להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם" בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות בבחינת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" 'נהר יוצא מעדן' זה בחינת: 'צדיק יסוד עולם' שהוא בחינת יסוד הפשוט אשר "משם יפרד והיה לארבעה ראשים" הינו בחינת הארבעה יסודות, שנמשכין מן הצדיק כנ"ל וכשמתקרב אליו על ידי זה ראוי לו להסתכל בעצמו על כל המדות, איך ... על ידי שנפתחו עיניו על ידי התגלות הפאר של הצדיק האמת כנ"ל כי כשזה הצדיק נתגלה ונתפרסם בעולם, זה בחינת 'שם' דהינו שנתפרסם ויש לו שם בעולם ובתוך זה השם של הצדיק האמת מלבש ומשתף שמו יתברך כי 'שמו ... שמו משתף בשמנו כנ"ל "ה' אחד ושמו אחד" כי שמו יתברך הוא אחדות פשוט אך למטה משתלשל משמו יתברך בחינת הארבעה יסודות כי 'שמו אחד' יתברך, הוא בחינת ארבע אותיות השם ועל כן למטה נשתלשל משמו יתברך בחינת הארבעה יסודות ומתחלה משתלשל מארבע אותיות השם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך משתלשל לארבעה יסודות ומקדם משתלשל לבחינת: 'צדיק יסוד עולם', שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות 'ראו' דיקא כי על ידי שנתגלה ונתגדל שם בצלאל על ידי ... ה' הוא בשם בצלאל, כי שמו משתף בשמנו ועל ידי זה ראו כנ"ל כי כח הראות נמשך גם כן מבחינת השם שהוא בחינת ארבע אותיות שמשם נמשך תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל וזה בחינת שבת שין בת שין תלת גונין דעינא, ב"ת עין כי 'שבת שמא דקדשא בריך הוא' גם הצדיק הוא בחינת שבת, כמו שכתוב 'אנת הוא שבת דכלהי יומי' וזה: "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" 'ראו' דיקא, כי שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא הוא בחינת כח הראות בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את ... מקום שהזהיר על מלאכת המשכן, הזהיר מקדם על שבת כי שבת מאיר להבית המקדש כי המקדש הוא גם כן בחינת עינים, כמו שכתוב: "גאון עזכם, מחמד עיניכם" ושבת הוא בחינת הגונין המאירין במקדש כי שבת הוא בחינת כח הראות שהם תלת גונין דעינא ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים וזה בחינת מחין כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ארבעה מחין בחינת: "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" 'חכמה, תבונה ודעת וכל מלאכה' זה בחינת ארבעה מחין שהם ...