ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
... מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" אכלת יושביה, כי כשנכנס לארץ, שהיא בחינת אמונה, נאכל אצלה, הינו שנתהפך למהותה הינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחינת ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש וכן ארץ ישראל בעצמה, יש לה גם כן הכח הזה ועל כן ... המחין הקדושים שצריכים שהמח והדעת הקדוש יאכל את הגוף דהינו שהגוף יתהפך למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל להאמונה כנ"ל, בחינת המזון שנתהפך לנזון אך אף על פי כן העקר תלוי ברצון אם רצונו חזק מאד להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון שאינו נתהפך לנזון כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובלת אותו אזי אינו מתעכל ואינו מתהפך לנזון, רק ... בחינה זו ממש כי אינו נאכל כלל להצדיק, אף שמקרב אצלו כי הצדיק אינו יכול לסבלו, ומקיא אותו והוא בחינת הכתוב בארץ ישראל: "כאשר קאה את הגוי" דהינו שאינה יכולה לסבלו להיות נאכל אצלה שיתהפך למהותה רק היא מקיאה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
... חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש ... והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דבריו הצריכים אליו וזה פרוש: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" 'וקם' זה בחינת עמידה, בחינת תפילה כששבט מישראל עומד להתפלל על ידי זה מעורר כוכב והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו כמו שאמרו חכמינו, ... תפילתו ממטה שלו וזה לשון מטה, כי מטה לשון זווג כמאמר הסמוך: על מטתי שתהא נתונה וכו' ומטה הוא בחינת זווג גם מטה היא בחינת פרנסה כמו שכתוב: "בשברי לכם מטה לחם" כי שנים עשר מטות גורמין זווג ומפרנסין כנ"ל 'קשה זווגן וקשין מזונותיו' ... עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו בשביל זה כתיב בה: "ויאסף יעקב רגליו אל המטה" 'רגליו' זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "צדק לפניו יהלך" הינו, שהיה מאסף כל התפילות, כל אחת לשרשה גם היה כח בידו לתן ... את תפילתו לצדיק הדור והצדיק יודע לכון השערים ולהעלות כל תפילה ותפילה לשער השיך כי כל צדיק וצדיק הוא בחינת משה משיח כמו שאמרו: 'משה, שפיר קאמרת' וכתיב: "עד כי יבא שילה" 'דא משה' ומשיח הוא כלול כל התפילות ובשביל זה יהיה משיח 'מורח ודאין' כי התפילות הם בחינת חטם כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: זמנא חדא הוי קאזלינן במדברא, ואתלוי ... האי עפרא בהאי עפרא, לנסותו אם יהיה בקי כל כך. זמנא חדא אתלוין בהדן ההוא טיעא, סוחר ישמעאל זה בחינת צדיק הדור, שהוא כלול כל התפילות כמשיח ותפילות זה בחינת סוחר ישמעאל כמו שכתוב: "כי שמע ה' אל עניך" ותרגומו: 'קביל ה' צלותיך' וזה סוחר, כי סביב, תרגומו סחור וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" ואתלוין בהדן ההוא טיעא שקשרנו את עצמנו עם צדיק הדור שהוא בחינת משיח, כלליות התפילה ושקיל עפרא ומורח ואמר: הא לדוכתא פלן והא לדוכתא פלן עפרא זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "יתן כעפר חרבו" וחרב זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ומורח כי יש לו כח הזה להריח על ידי שהוא כלול כל התפילות וכתיב: ... לה. אמר לן: תמניא פרסי תנינן ויהבינן לה, אמר לן: תלתא פרסי הינו אמרינן לה כמה אנן מרחקינן ממיא מבחינת: "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" אמר לן, תמניא בחינות הינו למוד התורה, שהוא חמשה חמשי תורה ושלשה תפילות ... עד שנשפך לבנו לפניו כמים אפכית כמו שכתוב: "אף תשיב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה" כי כל התפילות הם בחינת חרב אצל משיח ואם היו התפילות בבחינה הנ"ל בודאי לא היה משיב צור חרבו וזה סימן שעדין לא הגענו למדרגת "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" ה. ותפילה הוא בחינת נסים שהוא אין דרך הטבע כי לפעמים הטבע מחיב איזו דבר והתפילה מהפכת את הטבע ועקר הנסים, הינו עקר ... מכל הארצות על שם שעקר הנסים שם הם וכתיב: "הרימי נס" ובשביל זה נקראת ארץ כנען כנען לשון סוחר, בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ארץ ישראל שותה תחלה והגשמים באים מתהומות כמו שכתוב: ... הוא על ירשת ארץ אמר: "במה אדע" על ידי זה ירדו אבותינו למצרים כי פגם באמונה, הינו ארץ ישראל, בחינת נסים וירד יעקב ובניו למצרים ששם הפך הנסים שזה לעמת זה וירדו דוקא יעקב ובניו כי הוא פגם בארץ ישראל, בחינת תפילה וירדו יעקב ובניו, שהם בחינת תפילה שהם בחינת שנים עשר שערי תפילה ועל ידי שעקר התפילה הם יעקב ובניו כנ"ל על ידי זה לא זכה לארץ ישראל, לבחינת תפילה, אלא יעקב ובניו כמו שכתוב: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא כל יצחק וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמנה' הינו בחינת ארץ ישראל, שהוא בחינת תפילה, בחינת אמונה והיא שותה תחלה ששם התהומות בחינת נסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" וזהו: 'בשעה שהגשמים יורדין, אפילו פרוטה שבכיס מתברכת' 'פרוטה' זה בחינת קול התור וכמ"ש: 'האי רודיא דמיא לתור, ופריטא שפותה' והוא עומד בין תהומא לתהומא שהוא כלול משני התהומות, שהוא ... ומראה לכל דבר שהוא דרך הטבע ירדו במצולת כמו אבן "משם רעה אבן ישראל" תרגומו: 'אב ובנן' מצולת, זה בחינת מצרים שנאמר: "וינצלו את מצרים" כמו 'אב ובנן' הינו יעקב ובניו שהם בחינת תפילה, בחינת נסים, בחינת ארץ ישראל לפי ירידתם ולפי הפגם שפגם בתפילה ובאמונה ובארץ ישראל כן צריך לירד לעמק הגלות של מצרים כמו ...
שיחות הר"ן - אות נב
... זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפילתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול בחינת "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהוא יתברך הוא בעצמו התהלה והתפילה ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום, מן האדם הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך בחינת: "השלך על ה' יהבך" שצריך לזרק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם וזה בחינת: 'זכאה מאן דידע לזרקא חצין' וכו' המובא בתקונים שצריך לזרק אחריו יתברך תפילות כנזכר לעיל
חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות
... אז בעת שזכיתי לשמע כל זה. גם דבר אחר שבת מהתורה הנ"ל שמדברת שם ממשה ויהושע ואהל מועד שהם בחינת נקדה העליונה ונקדה התחתונה וואו. ואז אמר לי בזו הלשון שבכל מקום שמתועדין יחד רבי ותלמיד נעשה בחינה זאת בחינת משה ויהושע ואהל מועד. והנה כל זה היה בהתחלת התקרבותי אליו ואז לא זכיתי עדין לכתב לפניו התורות הגדולות ... ישראל בכניסתן לארץ ששיך לזה כנדפס במקומו שם עין שם. וסים אז ואמר כי כל שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה כנדפס שם. ואז שאלתי אותו איך שלש מצוות אלו הם בחינת תשובה ענה ואמר זה תאמר אתה ובזה הלכתי אז מלפניו זכרונו לברכה ותכף התחלתי לחשב בזה ותכף בדרך הליכתי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
... זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלוחית הוא על ידי הראה כמובא: 'אלמלא כנפי ראה דמנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' וזה בחינת: "והיו הכרובים פורשי כנפים על הכפרת" 'כפרתא דלבא' נמצא שעל ידי הראה נתקים הלחלוחית, שלא יתיבש על ידי הלב ועל ידי זה קיום השכל שהוא בחינת נר דולק על ידי הלחלוחית כנ"ל ועל ידי השכל, על ידי זה נעשה הבטחון כנ"ל נמצא ששלמות הבטחון הוא ... שמחתכים הדבור כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי הוא על ידי חתוך הדבור שהוא גדר האדם שהוא מדבר בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור דהינו שהאדם עושה מהצפצוף, והקול חתוך האותיות והדבור כי גם ... ועופות יש להם קול וצפצוף רק שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת "נעשה אדם" וכתיב: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" וכו' מה התם צדקה אף כאן צדקה כמו שכתוב בזוהר הינו שעל ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל וזהו: "בפיך" 'זו צדקה' כי על ידי צדקה נעשה הפה דהינו הדבור שהוא בחינת גדר האדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר הצדקה הוא על ידי הבטחון, בבחינת: "בטח בה' ועשה טוב" כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי כי מתירא שיחסר לו מה ... שעל ידי הבטחון שהוא על ידי השכל על ידי זה עושין צדקה ועל ידי זה נעשה הדבור כנ"ל וזה בחינת "נחר גרוני כלו עיני" הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת "כלו עיני" דהינו השכל ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה ... השיר" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'שכל השירות דומות עליו כשיחה' הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה שומע דבורים מקול הכנור כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
... שנקראת 'ראשית ברא עולמים' כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב: "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין ... המדות רעות וזהו: 'כל הפורק ממנו על תורה נותנין עליו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו שעבוד בגשמיות, שזהו בחינת על מלכות וגם דרך ארציות, דהינו המדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על דרך ארץ כי על ידי שפרק ממנו על תורה, שהיא בחינת ע' אנפין נהירין על ידי זה מתגברין עליו בחינת ע' אנפין חשוכין שהם השעבוד והמדות רעות של העכו"ם שזהו בחינת על מלכות ועל דרך ארץ כנ"ל אבל, 'כל המקבל עליו על תורה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ' הינו מי שלומד בעיון, שמעין ומבין חכמות התורה שזהו בחינת אנפין נהירין, בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" על ידי זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם שהם בחינת אנפין חשוכין על ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל כי כל מה שאדם משיג בשכלו, הוא בחינת אנפין נהירין ומה שאינו משיג, הוא בחינת אנפין חשוכין ועל כן כשזוכה לעין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל וזהו בחינת: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 'למספר', הוא לשון ספיר ונהיר בחינת: "לבנת הספיר" הינו אחר אנפין נהירין, שהם בחינת מספר בני ישראל אחריהם יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין כמו שכתוב: "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" שהינו שמערב במדות רעות שבו, שנמשכין מן הגוים ... על עצמותיו, כמו שכתוב: "ותהי עונותם על עצמותם" ואי אפשר לו לצאת מזה, כי אם על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות שהם בחינת אנפין חשוכין שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה כמו שאמרו רבותינו, ... על פסוק: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא מבחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת חשכות והסתרת הידיעה לבחינת אנפין נהירין, שהם בחינת ידיעת והשגת התורה כנ"ל ואז נקרא אדם, בחינת זאת התורה אדם הינו על ידי התורה נקרא אדם, בחינת 'אתם קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם' כי עקר שם אדם זוכין על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות שעל שם זה נקראים אדם, בחינת 'זאת התורה אדם' אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג דהינו חכמות התורה הקדושה כי יש שלש שכליות דהינו שכל פשוט, שהוא בחינת חכמה, בחינת: "כלם בחכמה עשית" וכשלומד ומבין, זה נקרא בינה ואחר כך כשיודע התורה, זה נקרא דעת כידוע ושלש שכליות אלו, הם בחינת ידים לתורה בחינת יד הגדולה ויד החזקה ויד הרמה, שבהם מתקבלת התורה ואלו השלשה שכליים, הם בחינת שלש פעמים ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריז - זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה
... לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז כנ"ל כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו כי הלוחות הם בחינת ואו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וגם כאן חסר ואו מחמת שאז נשתברו הלוחות שהם בחינת ואו כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
... שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה תענו את נפשתיכם" 'שמעלת ... האחרים שלו מפני רצון הקדוש ברוך הוא לאדבקא רעותא דלבא וכו' ועל כן על ידי זה נתבטל המחלקת שהוא בחינת רצונות אחרים שלא כרצונו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני ... לברכה: 'כשיש שלום ששון ושמחה' כי כשיש שלום הינו על ידי התענית כנ"ל על ידי זה ששון ושמחה כנ"ל, בחינת: "שמחנו כימות עניתנו" כפי ימי התענית כן השמחה "גלמי ראו עיניך וכו' ימים יצרו", כל יום הוא יצירה בפני ... בזוהר הנ"ל 'לאכללא כלא גופא ונפשא ולאתכנעא בהאי יומא. ויהא רעותא דילהון בקדשא בריך הוא' וכו' כי נפש הוא בחינת רצון, והעקר להכניע הרצון וזה: "בעצם היום הזה" על ידי פנימיות העצמיות של היום, שהוא כלול מכל הימים, תענו ...
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?
... נבל ראשי תבות לב נתיבות, שהוא כלליות התורה והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה [ובוא וראה שעתה מבאר ומישב התרגום הזה שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו ...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
... ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח ... תלויה בשתי צפרים חיות טהורות? יבוא קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע. = היינו בחינת פגם הדיבור, פגם המלכות, גלות השכינה, פגם הגאווה וכולי, שאלו בחינות לשום הרע. ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין = כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של בירור המדמה. ומי שזוכה לברר את המדמה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי. לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין = וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי. וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה ... לשמע נגינה מכל אדם = היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם בענייני העולם הזה שזו בחינת העולם הבא. וגם שיוכל לעלות מדרגה לדרגה בכל דבר. ושיוכל ללמוד תורה ולהתקרב להשי"ת דרך כל הדברים שבעולם. הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה הינו גמרא שהיא בחינת לילה = היינו על ידי שיתקן את בחינת התורה שבעל פה, שהיא סודות התורה כנ"ל. שהם גם בחינת לילה כנ"ל. כדאיתא במדרש, 'כשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לא היה יודע מתי יום ומתי לילה, רק ... תורה שבכתב, היה יודע שהוא יום, וכשלמד תורה שבעל פה, היה יודע שהוא לילה' נמצא, שהתורה שבעל פה היא בחינת לילה וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני" 'זה תלמוד בבלי' וזהו: "ולחשך קרא לילה" הינו על ידי שילמד ... בנין המלכות דקדשה = היינו כי בניין המלכות, היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה שנעשה על ידי סודות התורה כנ"ל, הוא בחינת ה 2 ציפורים חיות טהורות. המשך התורה ראה בפנים... * וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - ... הגנוז מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ... וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה ... ובחינת סיני הוא בחינת שפלות ... ועל ידי תפילה שהיא במסירת נפש שמבטל כל גשמיותו ואין גבול וכשאין גבול אזי יכול להשיג התורה שלעתיד שהיא אינה גבול ואין נתפסת בגבול ... אקרוקתא פרש רבנו שמואל: צפרדע וזה בחינת עלית היראה לשרשה הינו דעת ... שתין בתי זה בחינת תפילה ... ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש ... לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג ... הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה ... היינו כי כל אחד ואחד מהמושגים הנ"ל, כגון: עולם הבא, עולם הזה, לפני ואחרי הבריאה, סודות התורה, תורה דעתיקא, בחינת "אין", תפילה, תפילה במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 04_09_2025 השעה 19:58:06 - wesi2