... ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד ...

... אך אם היה גשמה עב וחשוך בלתי מלטשת לא היתה יכולה לקבל אור השמש כלל וכן התלמיד והרב, הם בחינת חמה ולבנה כמבאר במקום אחר ואם התלמיד יש לו פנים, הינו בחינת אנפין נהירין, בחינת מראה מלטשת אזי יכול לקבל פנים, לקבל אור פני הרב ואזי ראוי שהרב, יתראה עצמו בתוך פני התלמיד המקבל ... פני הרב קבלת פנים, הינו קבלת פנים ממש כנ"ל וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, הינו אנפין נהירין, שהם בחינת מראה מלטשת כנ"ל אך אם אין לו פנים, הינו שהוא בחינת אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים, כנ"ל לענין חמה ולבנה ובודאי אין מתראה בתוכו פני הרב כמו העומד ... ועל ידי זה אפשר לדעת, אם הוא משקע בתאוות ממון כי אם אין רואה את עצמו בו יודע שהוא בבחינת אנפין חשוכין, שהוא בחינת המשקע בתאוות ממון כמבאר במקום אחר וכן כל אחד נגד חברו, אפשר לו לדעת על ידי זה כי כל ... יותר מחברו, נקרא כנגדו צדיק, כמבאר במקום אחר וזה שכתוב: פנים בפנים וכו' הינו בשעת מתן תורה היו ישראל בבחינת אנפין נהירין והיו יכולים לקבל פנים דקדשה הינו שיתראה בתוכם פנים דקדשה כנ"ל וזהו פנים בפנים, שפנים דקדשה היה בתוך פניהם, בחינת קבלת פנים כנ"ל דבר ה' עמכם שהדבור היה מדבר עם כל אחד ויוצא מכל אחד מישראל מאחר שנכלל בתוכו ...

... ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי: הלא רואין ...

שיחות הר"ן - אות סא ענין הדרי בי הנאמר בגמרא, זה היה בחינת תשובה ששב בתשובה על שפגם בתורה לומר שלא כענין וכראוי ותכף ומיד שהקשה אותו חברו הבין מיד שפגם ושב ... אדם משיג לפעמים למעלה ממדרגתו מה שאינו ראוי לזה הוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפעל כנזכר לעיל וזה בחינת הדרי בי הינו שהתשובה היתה בי מתחלה רק שהיה בכח כנ"ל ועתה יצאה לפעל [כי על ידי שהשיג למעלה ...

... והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת X זוכה לבחינת Y. או על ידי X נעשה Y. באפשרותו של האדם להאמין בדברי רבי נחמן מברסלב, אך יחד עם זאת ... את פנימיות כוונתו בפירוש. כי השכל של רבי נחמן מברסלב אין שם דיבור ומילים לבאר אותו, כי הוא כולו בחינת שתיקה. וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב, הם רק רמזים בעלמא ורק משל ונמשל על פנימיות וכוונה אחרת שהיא ...

... "ויהי באשמרת הבקר". [פרוש סימן זה שמעתי מפיו הקדוש, כי "ויהי ביום השלישי בהיות הבקר" נאמר במתן תורה, שזהו בחינת מה שמבאר לעיל, מי שלמודו במחין זכים. "ובבקר היתה שכבת הטל" נאמר במן, שהוא מזון שהמלאכים נזונין ממנו, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. "ויהי באשמרת הבקר" נאמר בקריעת ים סוף, שנטבעו המצרים בים, שזהו בחינת חנק כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. ולמד בקר מבקר, על ידי זה מצא [השגה] הנ"ל בתוך התורה]. ו. מי ... יג. ל'כו ל'חמו ב'לחמי ו'שתו ראשי תבות לולב, "ביין" עם האותיות גימטריא ראשי תבות של א'תרוג ה'דס ע'רבה "מסכתי" בחינת סוכות. על ידי מצות נטילת ארבעה מינים ועל ידי סכה אדם זוכה לאכילה ושתיה ומלבושים, וגם לחיות הנשמה, על ידי סכה זוכה למלבושים, בחינת "בשומי ענן לבושו". על ידי ערבי נחל זוכה לשתיה, על ידי הדס זוכה לחיות הנשמה ועל ידי לולב ואתרוג ...

... חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש ... והמזל מאיר למטה ומגדל הצמח ושאר דבריו הצריכים אליו וזה פרוש: "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" 'וקם' זה בחינת עמידה, בחינת תפילה כששבט מישראל עומד להתפלל על ידי זה מעורר כוכב והכוכב הוא דורך ומכה הדברים שיגדלו כמו שאמרו חכמינו, ... תפילתו ממטה שלו וזה לשון מטה, כי מטה לשון זווג כמאמר הסמוך: על מטתי שתהא נתונה וכו' ומטה הוא בחינת זווג גם מטה היא בחינת פרנסה כמו שכתוב: "בשברי לכם מטה לחם" כי שנים עשר מטות גורמין זווג ומפרנסין כנ"ל 'קשה זווגן וקשין מזונותיו' ... עשר שבטים והיה יודע כל מטה ומטה בשרשו בשביל זה כתיב בה: "ויאסף יעקב רגליו אל המטה" 'רגליו' זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "צדק לפניו יהלך" הינו, שהיה מאסף כל התפילות, כל אחת לשרשה גם היה כח בידו לתן ... את תפילתו לצדיק הדור והצדיק יודע לכון השערים ולהעלות כל תפילה ותפילה לשער השיך כי כל צדיק וצדיק הוא בחינת משה משיח כמו שאמרו: 'משה, שפיר קאמרת' וכתיב: "עד כי יבא שילה" 'דא משה' ומשיח הוא כלול כל התפילות ובשביל זה יהיה משיח 'מורח ודאין' כי התפילות הם בחינת חטם כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: זמנא חדא הוי קאזלינן במדברא, ואתלוי ... האי עפרא בהאי עפרא, לנסותו אם יהיה בקי כל כך. זמנא חדא אתלוין בהדן ההוא טיעא, סוחר ישמעאל זה בחינת צדיק הדור, שהוא כלול כל התפילות כמשיח ותפילות זה בחינת סוחר ישמעאל כמו שכתוב: "כי שמע ה' אל עניך" ותרגומו: 'קביל ה' צלותיך' וזה סוחר, כי סביב, תרגומו סחור וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" ואתלוין בהדן ההוא טיעא שקשרנו את עצמנו עם צדיק הדור שהוא בחינת משיח, כלליות התפילה ושקיל עפרא ומורח ואמר: הא לדוכתא פלן והא לדוכתא פלן עפרא זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "יתן כעפר חרבו" וחרב זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ומורח כי יש לו כח הזה להריח על ידי שהוא כלול כל התפילות וכתיב: ... לה. אמר לן: תמניא פרסי תנינן ויהבינן לה, אמר לן: תלתא פרסי הינו אמרינן לה כמה אנן מרחקינן ממיא מבחינת: "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" אמר לן, תמניא בחינות הינו למוד התורה, שהוא חמשה חמשי תורה ושלשה תפילות ... עד שנשפך לבנו לפניו כמים אפכית כמו שכתוב: "אף תשיב צור חרבו ולא הקמותו במלחמה" כי כל התפילות הם בחינת חרב אצל משיח ואם היו התפילות בבחינה הנ"ל בודאי לא היה משיב צור חרבו וזה סימן שעדין לא הגענו למדרגת "שפכי לבך כמים נכח פני ה'" ה. ותפילה הוא בחינת נסים שהוא אין דרך הטבע כי לפעמים הטבע מחיב איזו דבר והתפילה מהפכת את הטבע ועקר הנסים, הינו עקר ... מכל הארצות על שם שעקר הנסים שם הם וכתיב: "הרימי נס" ובשביל זה נקראת ארץ כנען כנען לשון סוחר, בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך סביבותיך" וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ארץ ישראל שותה תחלה והגשמים באים מתהומות כמו שכתוב: ... הוא על ירשת ארץ אמר: "במה אדע" על ידי זה ירדו אבותינו למצרים כי פגם באמונה, הינו ארץ ישראל, בחינת נסים וירד יעקב ובניו למצרים ששם הפך הנסים שזה לעמת זה וירדו דוקא יעקב ובניו כי הוא פגם בארץ ישראל, בחינת תפילה וירדו יעקב ובניו, שהם בחינת תפילה שהם בחינת שנים עשר שערי תפילה ועל ידי שעקר התפילה הם יעקב ובניו כנ"ל על ידי זה לא זכה לארץ ישראל, לבחינת תפילה, אלא יעקב ובניו כמו שכתוב: "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא כל יצחק וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'אין הגשמים יורדין אלא בשביל אמנה' הינו בחינת ארץ ישראל, שהוא בחינת תפילה, בחינת אמונה והיא שותה תחלה ששם התהומות בחינת נסים כמו שכתוב: "ותהם כל העיר" וזהו: 'בשעה שהגשמים יורדין, אפילו פרוטה שבכיס מתברכת' 'פרוטה' זה בחינת קול התור וכמ"ש: 'האי רודיא דמיא לתור, ופריטא שפותה' והוא עומד בין תהומא לתהומא שהוא כלול משני התהומות, שהוא ... ומראה לכל דבר שהוא דרך הטבע ירדו במצולת כמו אבן "משם רעה אבן ישראל" תרגומו: 'אב ובנן' מצולת, זה בחינת מצרים שנאמר: "וינצלו את מצרים" כמו 'אב ובנן' הינו יעקב ובניו שהם בחינת תפילה, בחינת נסים, בחינת ארץ ישראל לפי ירידתם ולפי הפגם שפגם בתפילה ובאמונה ובארץ ישראל כן צריך לירד לעמק הגלות של מצרים כמו ...

... כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו שכתוב: "שאו זמרה ותנו תף" 'חדוה' זה ששמח בחלקו וזה בחינת קטרת שמקשר חמום הלב עם הרוח וזה: "קטרת ישמח לב" וזה בחינת: "ישימו קטרה באפך" שעל ידי בחינת קטרת הנ"ל נתבטל בחינת: "בזעת אפך תאכל" וזה בחינת התגלות משיח שאזי יתבטל חמדת הממון כמו שכתוב: "ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואלילי זהבו" וזהו: "רוח ... עבודה זרה זאת של ממון בעולם חרון אף בעולם' וכפי הביטול של עבודה זרה זאת כן נתבטל החרון אף בבחינת "רוח אפינו משיח ה'" ונתמשך חסד בעולם בבחינת: "ועושה חסד למשיחו" וכשיתגלה חסד הזה יתמשך הדעת שהיא בנין הבית בבחינת: "ואני ברב חסדך אבוא ביתך" כמו שכתוב בזוהר: 'וימינא דא זמין למבנא בי מקדשא' כי הדעת הוא בחינת בית כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש' וכו' ב. וזה בחינות התגלות התורה ... כי עקר קבלת התורה על ידי השכל שהוא משה משיח כמו שכתוב: "עיר גברים עלה חכם" ומי שיש לו בחינת משה משיח יוכל לקבל תורה ויכול להמשיך הארת התורה ללמד שאר בני אדם כי התגלות התורה בא מיחודא דקדשא ... בני מוסר אביך" וכו' 'אביך' דא קדשא בריך הוא 'ואמך' דא כנסת ישראל ויחודם על ידי העלאת נפשות ישראל בבחינת מיין נוקבין והחכם יכול לקח הנפשות ולהעלותם בבחינת מיין נוקבין בבחינת: "ולקח נפשות חכם" ועל ידי היחוד הזה נולד התורה וכשעולה החכם עם הנפשות בבחינת עיר גברים עלה חכם על ידי זה "וירד עז מבטחה" ג. ונפש זה בחינת רצון שכל אלו בני אדם הבאים לחכם הדור כל אחד ואחד יש לו איזהו רצון והצדיק לוקח כל הרצונות ועולה עמהם ואחר כך "וירד עז מבטחה" בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" 'רצוא' בעליות הנפשות 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל ... שמביט משמים עלינו ישוב על ידי ההכאה ישוב הראות לעיניו ואז: 'וראה' כי הראיה על ידי השבת ההבטה וזה בחינת: "והחיות רצוא ושוב" והחיות הינו התורה שהיא החיים 'רצוא' בבחינת הבטה מעלא לתתא 'ושוב' בבחינת הכאת הראות בדבר הנראה ונחזר לעינים ונצטיר בעינים כי העינים הם כמראה לטושה שנתראה בהם כל דבר שעומד כנגדו ... העכו"ם מחמת שהם רחוקים מהתורה הם רחוקים מהשגחתו והשגחתו אין מגיע עליהם בהכאה נמצא השגחתו על העכו"ם בחצי הראות בבחינת רצוא ועלינו השגחתו בשלמות ה. וזהו בחינת תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה שעל ידי החכם שלוקח הנפשות ועולה עמהם וירד עז מבטחה נתתקנו שני המרכבות כי יש ארבע חיות בבחינת נפש וכסא, ויושב על הכסא אריה שבבחינת נפש זה בחינת: "אריתי מורי עם בשמי" 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ועכשו ... לוקח כל הרצונות ולוקט אותם אחד לאחד כדי להעלות אותם כנ"ל ואז מלקט גם כל הרצונות והנפשות שנפלו וזהו בחינת: 'אריה' לשון לקט שמלקט מרת הנפש הינו פגם הנפש "עם בשמי" עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש רעבה כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" ... נתמלא נפשו הינו רצונו כי "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכשמצחצח נפשו בצחצחות האור אזי "ונפש רעבה מלא טוב" בבחינת: "והשביע בצחצחות נפשך" וזה בחינת שור, לשון הסתכלות בחינת מראה עינים מהלך נפש ונשר שבבחינת נפש זה החדוש שנתחדש הנפש בעליתה בבחינת עבור וזה בחינת נשר "תתחדש כנשר נעוריכי" ואדם שבנפש זה בחינת: "ויהי האדם לנפש חיה" כי האדם בחינות מסכני ועתירי כמו שכתוב . "נעשה אדם בצלמנו" עתירי "כדמותנו" מסכני וכשנתלקטו הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ...

... שאינה מאירה לנבואת משה רבנו עליו השלום, שהיה באספקלריא המאירה ועל כן שאר הנביאים התנבאו ב"כה אמר ה'" שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה אבל משה אמר "זה הדבר" שהוא דבר ברור בחינת אספקלריא המאירה כמובא בפרוש רש"י פרשת מטות ואמר הוא זכרונו לברכה שכמו כן יש בחינת חלוק הזה בין החדושי תורה של הצדיקים כי יש צדיקים שאומרים חדושי תורה אמתיים ומכניסים אותם באיזה פסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה אבל אין מכונים ונכנסים היטב בתוך דברי המקרא וכו' רק באיזה רמז וסמיכות בעלמא וזה בחינת נביא באספקלריא שאינה מאירה שאינו מתנבא רק בבחינת "כה אמר ה'" וכו' אבל יש צדיקים נוראים שהם בבחינת משה שחדושי תורתם הם ברורים וזכים כשמש ומבארים ומפרשים היטב בהפסוק או מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שהם מכניסים אותם בהם וזה בחינת אספקלריא המאירה בחינת "זה הדבר" כי דבריהם מבארים ומפרשים היטב בהמקרא וכו' שהם מפרשים כפי דרכם שזהו בחינת "זה הדבר"

... הנפש, בגלות של שבעים לשון, הינו בתאוותיהן וכשהיא באה במדותיהן בגלות אזי היא ראמת שבעין קלין כי התגלות היא בחינת לדה כי קדם התגלות של תורה אזי היא בבחינת עבור שהתורה היא נעלם ממנו, כעצמים בבטן המלאה "ואנכי הסתר אסתיר" הינו בגלות במדות הרעות של שבעים לשון כי ... התאוה הזאת, אזי בקל יכול לשבר כל התאוות ובשביל זה, משה רבנו לפי שהוא כלל של התגלות התורה שהוא בחינת דעת, כי התורה נקרא ראשית דעת משה רבינו עולה בגימטריא תרי"ג, שהוא כללות כל התורה ובשביל זה היה צריך ... רעה של מדות רעות של השבעים לשון ג. לפיכך כשקורין פסוק ראשון של קריאת שמע צריך להעצים את עיניו, בבחינת: 'עולימתא שפירתא דלית לה עינין' כי תקון של הרהורי זנות שבא לאדם, שיאמר 'שמע' ו'ברוך שם' כי תאוות ניאוף ... לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הק' התקונים ובתי' ג' מתקונים אחרונים) שהיא מלכות הרשעה ומלכותא דשמיא, הוא בבחינת גבירתא, "אשה יראת ה'" שהיא בבחינת ים של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר שהם שנים עשר שבטי יה וכשאדם מקבל עליו על מלכות שמים ... את נשמתו בשנים עשר שבטי יה ומפריש את נשמתו מנשמת ערב רב הבאים מאשה זונה, שהיא שפחה בישא שהיא בבחינת: "מפני שרי גברתי אנכי בורחת" שהתאוה בורחת ונפרדת ממנה ואם אינו משתדל לגרש את האשה זונה, אזי הוא בבחינת "שפחה תירש גברתה" כי בשני פסוקים אלו, יש שתים עשרה תבות, נגד שנים עשר שבטי יה וארבעים ותשע אותיות, כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות שבטי יה ובקבלת על מלכות שמים, הוא בחינת ים של שלמה הוא נפרד מנשמותיהן דערב רב שהיא שפחה בישא, אשה זונה ונכלל בנשמות שבטי יה, בחינת אשה יראת ה' אזי הוא בחינת סגירת עינים בשעת קבלת על מלכות שמים להורות שעל ידי קבלת על מלכות שמים הוא בבחינת עולימתא שפירתא, דלית לה עינין שהיא התאוה שכוללת המדות רעות של שבעים לשונות ד. וכל זה כשיש לו לאדם ... צריך גם כן להוריד דמעות בשעת קבלת מלכות שמים שהדמעות הם ממותרות המרה שחורה ומרה שחורה היא טחול שהיא בחינת מלכות הרשעה, אשה זונה, שמשם נשמותיהן דערב רב וכשמוריד דמעות, אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות הינו התאוות ניאוף הבאים ... שלשים ושנים נתיבות החכמה נמצא כשהצדיק מגלה איזה דבר תורה אזי מוריד נשמתין חדתין, לכל אחד מהשומעין התורה לפי בחינתו ותפיסתו כי התורה יש לה שני כחות: להמית ולהחיות כמו שאמרו "ושמתם" זכה נעשית לו סם חיים וכו', וכתיב: ... אות ברית קדש כראוי ואזי יכול להבין ולתפס דבורו של הצדיק דאיתא בזוהר: 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא' שהם בחינת חכמה ובינה, שהם י"ה, שהם מחין נמצא כשתקן אות ברית קדש כראוי אזי המחין שלו בשלמות, ויכול להבין דבורו ... כך הוא השגתו ו. וזה הוא כלל גדול "כי מפי עליון לא תצא" כי אם אור פשוט אך לפי בחינת כלי המקבל את האור, כך נצטיר האור בתוכו אם הכלי הוא בשלמות, אזי הוא מקבל בבחינת מאורות מלא ואם חס ושלום, הכלי אינו בשלמות, אזי הוא מקבל בבחינת מארת חסר ואו כמו שכתוב "מארת ה' בבית רשע" וזה הוא "צדיקים ילכו בם" [וכו'] כי אור הפשוט הבא מלעיל, הוא בחינת 'קמיץ וסתים' אך לפי בחינת הכלי המקבלים, הוא בחינת צירי שנצטיר האור לפי בחינת הכלי ועל כן כתיב בבלעם "הנה ברך לקחתי, בקמץ וברך ולא אשיבנו", בצירי כי אפילו הלקיחה שהיא אז בבחינת קמיץ וסתים, היא בבחינת ברך ראיה לזה כי הוא היה רוצה להצטיר לפי בחינת הכלי שלו, שהיא בחינת קללה ולא היה יכול להשיב ולצרף ולהצטיר כלל לפי בחינתו וזה: "וברך ולא אשיבנו" ומפני שהיה בשעת לקיחה, הוא בחינת ברך ומפני מה ? לפי שהעיד עליהם הכתוב שישראל נקראו שבטי יה כמו [שפרש רש"י] זכרונו לברכה: על החנוכי: "שמי מעיד עליהם" שם יה שהוא בחינת מחין, כמו שמובא שהעכו"ם היו אומרים אם בגופם היו מושלים וכו' לפיכך העיד הכתוב עליהם וזה שכתוב: "ראה אנכי נותן לפניכם" דיקא כי למעלה [הוא] בבחינת קמץ, שקמץ וסתים אבל לפניכם למטה, נצטיר האור לפי בחינת הכלי ובשביל זה יעץ בלעם לבלק להכשילם בדבר ערוה כדי לקלקל כליהם וזה שכתבו חכמי הרפואות, שהסרוס רפואה למשגע וזה הוא 'סלוקא דיסודא עד אבא ואמא', הינו בחינת שמי מעיד עליהם וזה בקרב עלי מרעים, 'תרין רעין דלא מתפרשין', הינו המחין "אכלו רעים", הינו התחזקותם הוא בשר קדש, הינו לאכל את בשרי, שהוא בחינת סלוקא דיסודא הינו תקונו מגיע עד המחין, שהם אבא ואמא צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו, שהם בחינת שבעים לשונות וכשישבר התאוה הזאת, ממילא נופלים כל התאוות רעות. [זאת התורה היא לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואמר: שהיא ...