... שהצדיק מגיע לגן עדן, לפני כן הוא עובר בגהנום. והעניין הוא: כי ארץ ישראל נקנית ביסורים, וארץ ישראל היא בחינת גן עדן, שבה יש את התגלות הבורא, והיא כולה טוב, וכולה ניסים וכולי. והייסורים האלו, הם בעצם הירידות שיש לפני העלייה. ז"א כי לפני ארץ ישראל חייבת להיות ירידה, שזו בחינת הקטנות שרבי נחמן מברסלב היה בה בדרך לארץ ישראל. כפי שרבי נחמן מברסלב אמר על עצמו שהוא היה מוכרח ... ארץ ישראל, ששם יש שכל כ"כ גדול וכולי... וזו העניין שהצדיק עובר בגהנום לפני גן עדן, כי גהנום הוא בחינת הירידה של הצדיק לפני שהוא זוכה להגיע לגן עדן, שהיא העלייה וכולי... וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן ...

... לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין מן הגלות ועל כן כשמקשר שמחה אל המח אזי מחו ודעתו בן חורין, ואינו בבחינת גלות ואזי יוכל להנהיג את מחו כרצונו ולישב דעתו מאחר שמחו בחרות ואינו בגלות כי על ידי גלות אין ...

... יעקב', הינו הראה 'לישב בשלוה קפץ עליו רגזו של יוסף', הינו החמימות שבלב נמצא שעל ידי מה שאדם, שהוא בחינת תורה, כמו שכתוב "זאת התורה אדם" נע ונד אפילו בתוך ביתו יכול לשכך את האש שהוא בחינות דינים ויכול ...

... על פסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להביא הדעת בהלב והבן היטב אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנזכר לעיל כי עקר ...

... צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו ... תשובה אבל לפי דברינו מכון היטב כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ויש לו ניחא זהו בחינות שבת, ובחינת שדי, ובחינת מט"ט כי 'מה הוא שדי, שאמר לעולמו די' ובחינות שבת גם כן כך כמו שכתוב: "וישבת ביום השביעי מכל ... פעם טמא ופעם טהור וכו' כי אין לו ניחא אבל כשעושה תשובה שלמה, זהו בחינות שבת, כמו שפרשנו וזהו בחינת משה משיח שהיה בידו להפך מרע לטוב, ונדחה הרע לגמרי וזהו בחינות שדי, ויש לו ניחא מכל וכל ובחינת מט"ט גם כן בחינות שדי אף על פי שאמרנו שבחינות מט"ט הוא משנה זהו בששת ימי החל אבל כשבא שבת בא מנוחה, "וישבת מכל מלאכתו" וזהו בחינת שדי [אזי נכלל מט"ט בבחינת שד"י] היוצא לנו מזה שכשעושה תשובה שלמה שהוא בחינת שבת כמו שאמרנו על ידי זה יכול לראות שפלותו כנ"ל וזה הוא בטח בה' לשון השקט ובטח, שיש לו ... אין שום אדם יכול להוציאו ולדחותו ממקומו דהינו לקפח פרנסתו, חס ושלום כי מאחר שהוא ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ... בא על אשת איש' וכו' כי מאחר שיורד לאמנות חברו ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל בחינת: "שבו איש תחתיו" וכו' כנ"ל ועל כן הוא 'כאלו בא על אשת איש' כי אשת ראשי תבות שבו איש תחתיו הינו שפוגם בבחינת ענווה ושפלות שהוא בחינת 'שבו איש תחתיו' שעל ידי זה 'אל יצא איש ממקומו' כנ"ל

... זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר החלום ולידע העתידות מהם ויוסף היה לו זה החן בחינת "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" לשון חן כמו שפרש רש"י על ידי זה היה חלומותיו צודקים כי ...

... ואצלו אין יצר הרע כלל, רק כולו טוב לגמרי, ללא שום רע כלל. ואדרבה, אצל צדיק כזה אין שום בחינת מלחמה, כי הוא כולו שלום לגמרי. והוא אינו נצרך לבחינת עזות, כי הוא כבר ניצח את המלחמה לגמרי וכולי. והצדיק הזה דייקא שתיקן את הכעס בשורשו והמתיק אותו ברחמים, ... והנה, רק צדיק אמת יכול לנקום ולנטור. כי אדם רגיל שנוקם ונוטר, מתרחק בכך מהבורא. כי נוקם ונוטר זו בחינת כעס גאווה וכולי. אך הצדיק האמת שתיקן את עצמו לגמרי, הוא דייקא יכול לנקום ולנטור כפשוטו ממש, משום שהוא ... ידי זה להשיג את שעשוע העולם הבא, שהוא כפי ערך הפרת הכעס ברחמים כמובא. ועניין של הנקימה והנטירה, הוא בחינת המתקמת הדינים שעושה הצדיק. כי הצדיק יכול לנקום ולנטור ולא להפגע מכך כלל, כי הוא בבחינת אין, ששום דבר לא יכול לפגוע בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף ... והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו. דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף. והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים. וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף. והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו ... למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס. שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר את מידת הדין ששורשה ברחמים. ורק הצדיק האמת ... הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי. ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני הבריאה. והצדיק ... החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם. וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת בריאת העולם שהצדיק בורא בדיבורו וכולי. והנ"ל הוא עניין מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו לגבי קבלת הממון. כי ממון הוא כולו דינים. וקבל הממון היינו בחינת נוקם ונוטר שהוא כולו בחינת כעס ודינים. אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע ...

שיחות הר"ן - אות קכה בחג הסוכות תק"ע, אז אמר מענין האתרוג שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה כמובא לעיל ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים והיה העולם סבורים שלא ...

... בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו? תשובה: לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר ... לילך באותו הדרך ומחמת יגיעות כאלו הוא בדאגה על פי רב. ואמר אז שגם רבי שמעון שיך לזה הינו לבחינת פנוי הדרך וגם אם דבריו הנ"ל של רבי נחמן לא הובנו, הרי שכן ניתן להבין שהוא אכן היה מודע ... שבעולם. ראה גם כאן - מהו עניין נוקם ונוטר? וזה ממש כמו השי"ת. כי גם בריאת העולם היא כאילו בחינת עצבות כביכול של השי"ת. כי כדי לברוא את העולם לשם כך צריך רצון, ורצון הוא חסרון ועצבות. ובכל זאת ...

... נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות הרשעה ... על ישראל גאותו" כד הגאוה, הינו מלכות הרשעה גוברת על ישראל התקון לזה שתתפללו בכח ותחזקו את אלהים, הינו בחינת אני וזה: וזכרת את ה' אלקיך, כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל פרוש, שעל ידי הכח, תתקן את אשת חיל, בחינת מלכות וזה פרוש: 'למקני נכסין' [הינו תרגום של לעשות חיל למקני נכסין] פרוש, כי המלכות כד איהי בגלותא אזי ... הקמת הברית רמז לזווג כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא, הינו תקון השכינה וכשהשכינה מתלבשת בלבושין נהירין. 'חור סמק ירק' בחינת אבות והיא בחינת שבועה, בחינת שבעה ונעשה כאלו עכשו נשבע לאבות וזה: אשר נשבע לאבותיך כיום הזה כיום הזה דיקא נמצא על ידי תפילה ...