... דאיתא בתקונים תקון עשרין ותרין ובהאי כח ישראל מתתקפין על אדום. ועוד,: צריך לסלקא להאי כח לגבי חכמה וזה בחינת: 'כל הקובע מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו' כי אברהם הוא ימין, 'הרוצה להחכים ידרים' ועוד, 'אלקי אברהם בעזרו' כי ...

... ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ... המתחלת יש דבר שפורח במחשבה זאת השיחה שמעתי ממנו על העגלה קדם שאמר התורה של דיו לעבד להיות כרבו, בחינת דיו על הספר עין שם [בלקוטי א' בסימן קצ"ב]. ומעשה שהיה כך היה שנסעתי עמו על העגלה ללוותו כשנסע ... שיך לשיחות שאחר ספורי מעשיות [שיחות הר"ו ע"ד] מה שכתוב שם שצריכין בתפילה לעשות לעצמו רגז וכו' ואמר שזה בחינת לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ירגיז דיקא לשון רגז שצריכין לעשות לעצמו רגז בקדשה כנ"ל לענין ...

... שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי ... לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד

... ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם "כי לא יראני האדם וחי", זה בחינת ההשגה של מה, בחינת: מה חמית וכו' ... הינו ההשגה של מה, בחינת: מה חמית מה פשפשת בחינת: 'איה מקום כבודו', בחינת: "כי לא יראני האדם" זה בחינת השגת הבן, השגת דרי מעלה היינו כי באמת לא יראני האדם וחי. ובאמת מה שאמר התם אני ראיתי את ... קיום כלל. ובאמת אז האדם אינו קיים כלל, והוא כולו נכלל בא"ס לגמרי. אך לאחר מכן המוחין חוזרים לעצמם בבחינת ושוב. ואז נשאר רשימו שבו האדם יודע שהוא ראה את המלך... ***** בעניין ביטול המוחין והרשימו וכולי... ראה: כאן ... במותו אבל בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ובשביל זה ... כן אלא עד עת שיבוא הקדוש ברוך הוא בעצמו ויטל נשמתו ... ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו אינו יודע מעצמו אבל זאת הבחינה צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז הוא יודע אחדות האין סוף וטובו ... ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ואחר כך נעשה בבחינת ושוב אזי הרשימו מראה לדעת שידע שכלו טוב וכלו אחד. וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - ... הוא טובה להמחין כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום שגם משה בחייו לא השיג זאת הינו גם כשהמח בשלמות ואינו נסתלק, שזה בחינת משה בחייו כי הסתלקות המחין בחינת שנה זה בחינת הסתלקות משה כנ"ל וקיום המחין, בעת שהמחין קימים ואינם נסתלקין זה בחינת משה בחייו וגם אז אין יכולין להשיג השגה הנ"ל דהינו להשיג מפני מה יש צדיק ורע לו וכו' ... אזי זוכה להשיג גם מה שבחינת משה בחייו דהינו בעת קיום המחין אין יכולין להשיג דהינו 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' ... אזי הוא ... עצמו לעבדות כנ"ל על ידי זה אביו מרחם עליו ומגלה לו מה שאינו נמסר אפילו לבן הינו שנתגלה לו בחינת 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו' שגם משה בחייו לא השיג זאת ויש בזה המון מה לבאר. אך בפשיטות ... בשעת ביטול האדם מת לגמרי, דהיינו הנשמה נכללת בא"ס לגמרי... ואח"כ המוחין חוזרים לעצמם ונשאר רשימו מהביטול וכולי... שזו בחינת מטי ולא מטי וכולי... * עוד באותו עניין של כי לא יראני האדם וחי: אמר רבי נחמן מברסלב כי ... כמו כן יותר מפעם אחת אמר רבי נחמן מברסלב שהוא לא רוצה לבטל את הבחירה לאנשים. וביטול הבחירה נמשך מבחינת העתיד לבוא, שאז כולם יראו באצבע וכולי... נמצא שביטול הבחירה ובחינת לא יראני האדם וחי הם אחד. ולעתיד לבוא יהיה השלום המופלא... ויראו כולם את הבורא וישארו בחיים על ידי האחדות כנ"ל. * והנ"ל הוא גם בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב במ"א כי על ידי... אפשר להשיג את מה שמשה בחייו לא השיג... דהיינו לעקוף את ...

... ומבין כל זאת ונתגלה פניו וראה אותו החכם והביא התמונת דיוקן שלו אל המלך דרכי ציון אבלות ציון היא בחינת הציונים של כל המדינות, שכלם נתועדים לשם כמו שכתוב: וראה אדם ובנה אצלו ציון וזהו: "חזה" ציון "קרית" מועדינו ...

... ונשכח הרב וזהו היוצא משם, מה שאנו זוכרים עדין] כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן והם בחינת חכמה עלאה וחכמה תתאה כי עקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות הינו חכמה עלאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל אך לזכות לזה אי אפשר כי אם על ידי השערים כי יש שערים, הינו בחינת שערי גן עדן שעל ידי זה זוכין לכנס לגן עדן דהינו להשגת חכמה עלאה וחכמה תתאה אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת: "טבעו בארץ שעריה" וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיהיה מושל בארץ שיוכל להוציא ולהקים ולהעמיד השערים שנטבעו בארץ ... ראשי תבות ט'בעו ב'ארץ ש'עריה [הינו השערים שנטבעו בארץ] וזהו: שפטים ושטרים תתן לך וכו' כי השופטים ושוטרים שהם בחינת המנהיגים והמושלים בארץ וזהו שופטים דיקא, כי העקר על ידי משפטי התורה, בחינת פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" על ידי זה נתגלין השערים שנטבעו בארץ וזהו תתן לך בכל שעריך לשבטיך כי השופטים ושוטרים מקימין השערים שנטבעו בארץ "שבטיך", כי הם מקימין ומגלין השערים שנתעלמו בחינת טבעו בארץ שעריה, הם מקימין אותם על ידי המשפט שלהם דהינו למוד פוסקים, בחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ", כנ"ל ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים, אשר עד כה עזרנו ברחמיו העצומים להתחיל ולגמר ...

... דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים כי בכל מקום שיש קבוץ של ישראל אשר הם נקראים בחינת אבני קדש בבחינת: "תשתפכנה אבני קדש" וכו' והנה שתי אבנים בונות שתי בתים שלש אבנים בונות ששה בתים, ארבע בונות עשרים וארבעה בתים וכו' כדאיתא בספר יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים מבתים אחרים חדשים לגמרי. וכן נתוספים ונתחדשים ... ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי העוסק לקבץ נפשות ישראל להכניסם ולקרבם אל הקדשה]. ודע שיש אבנים בחינת נפשות שהם משלכים בחוצות בחינת תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות אבל כשנתוספין אבנים ונעשין בתים חדשים כנ"ל אזי מכניסין בתוך אלו הבתים את ... שנהרגו שם, על פי זה יכולין להבין מעט מזער קצת ענין הנ"ל כי הריגת ישראל חס ושלום זה בעצמו בחינת תשתפכנה אבני קדש וכו'. אבל עדין הדברים סתומים וחתומים מאד ואין אתנו יודע עד מה אשרי הזוכה להשיג באחרית ... שהאדם כשנפטר, נעשה תכף מליץ כמו שכתוב: "אם יש עליו מלאך מליץ אחד". כי באמת מליץ הוא גם כן בחינת לשון ומליצה ממש. כי גם המליץ שרוצה להמליץ וללמד זכות על אחד הוא צריך לומר מליצתו בדרך מליצה. כי ... ובדרכי המליצה יש בזה כח לעוררו לבכות כנראה בחוש כי הדבור יש לו כח גדול. אך יש מליצים פושעים בחינת: "ומליציך פשעו בי". [כנהוג עכשו על פי רב שרב המליצים הם אפיקורסים גדולים] אות רז אמר בבית רנ"נ שישב ...

... הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה ... נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח וכשיש חסרון באיזה דבר עקר החסרון הוא בבחינת החיות של אותו הדבר שהוא בחינת הרוח חיים של אותו הדבר לאשר הרוח הוא המקים הדבר והאנחה הוא אריכת הנשימה והוא בבחינת "ארך אפים" דהינו מאריך רוחה ועל כן כשמתאנח על החסרון ומאריך רוחה הוא ממשיך רוח החיים להחסרון כי עקר ... להלך נגד רוחו של כל אחד ואחד' כי הצדיק ממשיך ומשלים הרוח חיים של כל אחד ואחד כנ"ל וזה בחינת: 'רוח צפונית המנשבת בכנור של דוד' כי כנור של דוד היה של חמש נימין כנגד חמשה חמשי תורה ורוח צפון שהיתה מנשבת בו הוא בחינת "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הנ"ל כי רוח צפון הוא בחינת הרוח הצפון בלבו של אדם שהוא בחינת הרוח חיים כי צפון חסר והחסרון הוא בלב כמו שכתוב: "ויתן לך משאלת לבך" "ימלא ה' כל משאלותיך" ועקר ... הרוח הוא בלב והחסרון הוא הסתלקות הרוח שמקומו בלב ועל כן נרגש החסרון בלב ועל כן כשנתמלא החסרון שהוא בבחינת הרוח כנ"ל נאמר: "ויתן לך משאלת לבך, ימלא ה'" וכו', הינו כנ"ל ועל כן ישראל שהם מקבלין הרוח חיים ... הדוברים על צדיק עתק בגאוה ובוז מאין מקבלין הם הרוח להשלים החסרון ? אך דע שיש רב דקלפה והוא בחינת עשו כמו שכתוב בעשו: "יש לי רב" והוא בחינת "אלופי עשו" וכמו שתרגם אונקלוס: "רברבי עשו" בחינת הרב דקלפה ומהם מקבלין הרשעים הרוח והוא בחינת רוח הטומאה בחינת רוח סערה כמו שכתוב: "הן עשו אחי איש שעיר" ועל כן הרוח שלהם גדול ותקיף לפי שעה כמו רוח סערה שהוא גדול בשעתו ועל כן "כל צורריו יפיח בהם" "יפיח" דיקא שמתגבר עליהם על ידי בחינת רוח פיו שהוא גדול בשעתו אך שאין לו קיום כלל ולסוף כלה ונאבד ומסער גופה ונשמתה וכמו שכתוב: "ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו" 'ומשלם' לשון שלמות החסרון שנמשך לו דהינו בחינת אריכת הרוח וזהו: 'אל פניו' כי פניו הוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "הכרת פניהם ענתה בם" זה החטם שהוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" אך הוא להאבידו כי אף שהוא גדול לפי שעה לסוף נאבד כנ"ל וזהו בחינת: ארך אפים לרשעים כי הרוח הנשימה הוא בבחינת ארך אפים והינו מאריך אפה וגבי דילה כי אף שלפי שעה הרוח גדול ותקיף בחינת מאריך אפה אך לסוף גבי דילה כנ"ל ועל כן נקראים ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם ... חיים אצל הצדיקים דהינו שהם יקבלו הרוח חיים מהתורה והם ממשיכין רוח החיים אל החסרונות ובזה מכפרין העוונות וזהו בחינת שלש עשרה מדות . "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים" 'ארך אפים' הוא בחינת הרוח, שהוא מאריך רוחה בחינת אנחה על החסרון והינו "ורב חסד ואמת" כמו שאמרנו שמקבלין הרוח חיים מהצדיק רב דקדשה שהוא "רב חסד" הפך ... והינו "ואמת" כי הצדיק מקבל הרוח חיים מהתורה שנקראת: "תורת אמת היתה בפיהו" והינו "נצר חסד לאלפים" 'לאלפים' זה בחינת אלופי עשו רברבי עשו שהם רב דקלפה וזהו: "נצר חסד" שחסד, בחינת הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו רברבי עשו ועל כן "נשא עון ופשע" כי על ידי רוח החיים שלמות החסרון שממשיכין מהצדיק על ידי אנחה על ידי זה נתכפרין העוונות שזהו בחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל ה. והנה, כשמתאנח ממשיך רוח החיים אל החסרון שמתאנח עליו ומשלים אותו אך להתגרות ברשעים ... ושלום ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים אם לא מי שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול ... [וגם מהמדה רעה בעצמה שיורד להכניעה אין לו שום תפיסה, חס ושלום רק מה שיורד לתוכה הוא להכניעה ולהשפילה בבחינת: "ויעל אברם ממצרים"] וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם ... ברשעים כי יש מקום להרע לאחז בו ויוכל להזיק לו, חס ושלום האריכת רוח של הרשע שהוא גדול בשעתו בבחינת רוח סערה כנ"ל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . והכתיב: "אל תתחר במרעים" ? 'מי שלבו נוקפו אומר כן' ... לו שום עברה רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות כי הרע עדין בכח כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום ועל כן אסור לו ... תורה ותפילה ולמוד התורה יהיה ללון לעמקה של הלכה הינו ללמד פוסקים כי יש בהתורה אחיזת הטוב והרע שנאחזין מבחינת אסור והתר, טמא וטהור, כשר ופסול, שיש בהתורה וכל זמן שאינו מברר ההלכה הוא מערב טוב ורע ועל כן אינו יכול להפריש ולבטל הרע מהטוב והוא בבחינת: "ודרש רעה תבואנו" עד אשר הוא מעין ומברר הפסק הלכה ומברר האסור והמתר וכו' דהינו על ידי למוד פוסקים ... ז. והענין כמו שכתוב בתקוני זוהר: 'גן דא אוריתא' כי התורה נקראת גן ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה הם בחינת עשבין ודשאין דאתרביאו בגן ומאין הם גדלים ? הוא ממעין, דא חכמה כמו שכתוב: "מעין גנים" ומהיכן מקבלין החכמה והשכל שהוא בחינת המעין ? הוא מהתפילה כמו שכתוב: "ומעין מבית ה' יצא" הוא התפילה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה" והוא בחינת מביא מכח אל הפעל כי תפילה הוא בחינת חדוש העולם כי תפילה הוא שמאמין שיש מחדש אשר בידו לעשות כרצונו לשנות הטבע והוא בחינות בריאה בכח כמו ...

... בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת: "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד שיש בחל כי על ידי השעבוד אין הדעת שלם וכמו שכתוב ... הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמב - יש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' דע שיש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' . ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקלפה', שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ... ירבה אבל מה שהוא מכרח אין מזיק לו וזה נעשה על ידי הצדקה שהיא מצלת מהרהורים של ניאוף שהם בחינת אבי אבות הטומאה, בחינות מת וצדקה מצלת מהם בבחינת: "וצדקה תציל ממות" השם יצילנו