... הנאמר שם מענין בן ותלמיד מה שדרי מעלה שואלים דיקא איה מקום כבודו, ולהפך דרי מטה אומרים מלא כל הארץ כבודו, עין שם והבן היטב. אשרי השעה והרגע שזכינו לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו. אלמלא לא אתינא לעלמא אלא ... מה אשיב לה כל תגמולוהי עלי אות מז התורה הנדפסת בלקוטי תנינא בסימן ע"א המתחלת דע שיש מחין של ארץ ישראל, נאמרה בליל שבת שירה לענין השיחה שהיתה בשעת הסעדה לענין המחלקת הגדולה שהיה אז בין המפרסמים אודות המעות של ארץ ישראל שזה אמר להתנהג כך בהצדקה של ארץ ישראל, וזה אמר כך. וקצתם היו בהם פניות של כבוד, שזה רצה שיהיה המשלח אצלו, וזה רצה שיהיה אצלו. וגם בארץ ישראל יש מחלקת גדול בענין זה, כידוע לבקיאים בזה ובפרט הוא זכרונו לברכה שהיה שם בעצמו. ובענין זה היו ... בכל הסעדה של ליל שבת קדש הנ"ל. אחר כך פתח פיו ואמר כל התורה הנוראה הנ"ל, שיש מחין של ארץ ישראל, ויש מחין של חוץ לארץ ושעקר המחלקת אין שיך רק בחוץ לארץ וכו'. פוק עין ותשכח שם בהתורה הנ"ל כל ענין השיחה הנ"ל שמדבר שם מענין כבוד הנ"ל להעלות כל הכבוד להשם יתברך ומענין צדקה של ארץ ישראל ומענין מחלקת של ארץ ישראל עין שם ותראה נפלאות

... התורה ויאמר ה' סלחתי וכו' ראשי תבות כוסי. ואחר כך בערב התפאר שלא השתמש עדין בזכות אבות ומה שהיה בארץ ישראל היה אדרבא טובה להם אות קיח בשנת תקס"ז נסע לנאווריטש ואוסטרהא וזאסלאב ודובנא ושאר קהלות. והיה אז גם ...

... על אחת" וכו' וחוט השני זה בחינת זריחת אור הפנים כמו שכתוב: "ויקרא שמו זרח" וכו' "כי החשך יכסה ארץ ועליך יזרח ה'" כי חשך הוא בחינות בעצבון דאגת ותאוות הפרנסה צער כפלים כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך ... ממות שהוא תאוות ממון כנ"ל] שם מבאר שהממון הוא בחינת פנים וכו' עין שם ועל כן אמרו רז"ל: 'פני הארץ הם העשירים' כמו שפרש רש"י על פסוק: "והרעב היה על כל פני הארץ" 'מי הם פני הארץ ? אלו העשירים' כי הממון והעשירות הוא בחינת פנים כנ"ל. שם תאוות ממון הוא בחינת חשך, אנפין חשוכין וכו' ...

... לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר ... וזה בחינת עלית היראה לשרשה הינו דעת כי צפרדע היא מלה מרכבת: צפר דעה וצפור הוא בחינת יראה בחינת ארץ כמו שכתוב: "מכנף הארץ זמירות" וכו' וכמו שכתוב: "מי אלה" אותיות 'אלהים' כעב תעופינה וכו' ודעה היא שרש היראה ודמיא לאקרא דהגרוניא לשון: ... ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת 'ארץ' זה בחינת יראה כנ"ל 'ושמים' זה בחינת דעת כי דעת הוא חבור כמו שכתוב: "והאדם ידע" וזה בחינת 'שמים' ... אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב: "אז נדברו יראי ה'" ח. זאת התורה שיך על פסוק: "עיני בנאמני ארץ" וכו' עיני זה בחינות דעת כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" גם דעת הם עשר שמות [הוי"ה] גימטריא שני פעמים ... זה בחינת אהרון כמובא במדרש שוחר טוב ואהרון הוא בחינת משפט כמו שכתוב: "ונשא אהרון את משפט בני ישראל" ארץ זה בחינות יראה כנ"ל לשבת עמדי זה בחינות סיני, שפלות, "אשכן את דכא" כנ"ל הלך בדרך תמים זה בחינות ...

... לי בנים". טו. על ידי צדקה זוכה לבנים. טז. מי שהוא מפרנס את הרבים, על ידי זה ממשיך הברכה מארץ ישראל לחוץ לארץ. יז. על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקים בידו. יח. כשאדם בא לעיר לדור, ישלח בשר לעניי העיר, ועל ידי זה ...

... כנ"ל שבשביל זה נקראת התפילה שיחה כנ"ל ועל כן בקללה נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי כל יבול הארץ צריכין לתן כח וסיוע בתוך התפילה וכשיש פגם ועכוב על זה, אזי נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי אפילו כשאינו מתפלל בשדה, נותנים גם כן יבול הארץ סיוע בתפילתו דהינו כל מה שסמוך אל האדם, כגון אכילתו ושתיתו וכיוצא רק כשהוא בשדה, שאזי סמוך להם ביותר ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת ... לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד אך עקר מעלת קדשת ארץ ישראל הוא רק על ידי השגחת השם יתברך ומחמת שהשם יתברך מסתכל בארץ ישראל תמיד כמו שכתוב: "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" על ידי זה ארץ ישראל מקדשת ואוירה מחכים כי עינים על שם החכמה כי התפתחות החכמה נקרא בחינת עינים כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ומחמת שעיני ה' בארץ ישראל, שמסתכל בה תמיד על ידי זה 'אוירא דארץ ישראל מחכים' אך מהיכן נמשך ונתעורר זאת אצל השם יתברך דהינו בחינת עינים להשגיח כנ"ל זה נעשה על ידי ... והתפילין הם בחינת מחין, ונכנסין לפנים ובוקעין בעינים ומזה נעשה השגחת השם יתברך כביכול שעל ידי זה נעשה קדשת ארץ ישראל בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל ועל שם זה נקרא ארץ ישראל שמקבלת קדשתה, מבחינת "ישראל אשר בך אתפאר", כנ"ל אך בודאי לא כל העתים שוות בהתקרבות ישראל להשם יתברך ... התפארותו יתברך שהוא יתברך מתפאר בעמו ישראל המתקרבים אליו ועל ידי זה ההתפארות נעשין תפילין מחין ומזה נעשה קדשת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' על ידי עיני השגחתו כנ"ל אך מי שיכול לראות זאת ההתפארות שמתפאר השם יתברך בעמו ישראל אזי ... נעשין עיניו גם כן בבחינת עיני ה' ואזי בכל מקום שהוא מסתכל ורואה נעשה שם גם כן בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כי עקר קדשת ארץ ישראל הוא רק מבחינת עינים הנ"ל אבל מי הוא זה שיוכל לראות את השם יתברך שיוכל לראות התפארותו יתברך ... ואזי נעשין עיניו גם כן כנ"ל בבחינת עיני ה' ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל, נעשה גם כן בחינת ארץ ישראל בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי הוא מחכים האויר על ידי הסתכלותו בעיניו הנ"ל שנעשין מן ההתפארות כנ"ל וזה פרוש: "מלך ביפיו ... מלך ביפיו, דהינו הצדיק ביפיו ותפארתו דהינו בעת הקבוץ, שאזי הוא יפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה "עיניך תראינה ארץ מרחקים" בחינת ארץ ישראל, בחינת 'אוירא דארץ ישראל מחכים' כי החכמה נקרא מרחקים, כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" הינו שעל ידי זה שתראה את הצדיק ביפיו ותפארתו כנ"ל על ידי זה בכל מקום שתראה בעיניך יהיה נעשה בחינת אוירא דארץ ישראל מחכים כנ"ל וזהו: 'עיניך תראינה ארץ מרחקים' כנ"ל נמצא, מי שיש לו תאוה והשתוקקות לארץ ישראל בפרט מי שטעם טעם האמת של ארץ ישראל כשפוגע ומתועד יחד עם אדם שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה הוא מחיב להרגיש אז טעם ארץ ישראל כי על ידי זה האיש נעשה גם זה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל וראוי שיתעורר לו עתה השתוקקות וגעגועין לארץ ישראל כל אחד לפי בחינתו ועקר הדבר שיהיה באמת ובתמימות. ויש בזה עוד ענינים, כי 'אין אדם מת וחצי ...

מי רוצה להיות יהודי? מה הקשר לארץ ישראל? רבי נחמן מברסלב אמר כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי קדם שמנצחין המלחמה אז אל יתהלל חוגר כמפתח רק כשמנצחין המלחמה ... איש מלחמה וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=68 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כ - תשעה תקונין יקירין הינו כשבא לבחינת ארץ ישראל אזי נקרא גבר תקיף. כי קדם שבא לבחינת ארץ ישראל אזי "אל יתהלל חגר כמפתח" אבל אחר כך כשנוצח אז נקרא איש מלחמה והשאלה, מדוע ומה הקשר בין להיות יהודי לבין ארץ ישראל? וגם, מאחר שרבי נחמן מברסלב כבר הגיע לארץ ישראל, אז מדוע גם לאחר מכן הוא שאל מספר פעמים, "איך זוכים להיות יהודי". הרי הוא כבר יהודי? רמז: הכל טמון בעניין של "הטעם של ארץ ישראל" והקשר של הטעם הזה לחלל הפנוי. תשובה: העניין הוא כדלקמן: ארץ ישראל היא בחינת שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ארץ ישראל היא בחינת תשובה שלמה. בחינת להכלל באין סוף לגמרי, בחינת לזכות לשכל הנקנה שהוא מעל השכל האנושי, בחינת ביטול הבחירה וכולי. וכל זמן שהאדם לא זוכה לבחינת ארץ ישראל בשלמות, הרי שהאמונה שלו אינה שלמה, והרי שהוא עדיין נמצא בעמקי הקליפות והצמצומים. וקודם שאדם הגיע לארץ ישראל, אל יתהלל חוגר כמפתח, כי כדי להגיע לארץ ישראל צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, שהם השאלות שבאות מהחלל הפנוי, שהאדם צריך להשיג את השכל הנקנה שהוא אמונה בשלמות, שבו אין את השאלות של החלל הפנוי. והנה לא כל אחד זוכה להגיע לארץ ישראל בשלמות, כי ארץ ישראל נקנית על ידי יסורים, שהם הקליפות שסובבים את הפרי. ולא כל אחד זוכה לנצח את המלחמה. כי נצחון ... לו בכלל הוויה כלשהי. ולכן כדי לעלות מדרגה לדרגה, וכדי לחיות חיים טובים באמת, לשם כך יש צורך להגיע לארץ ישראל, דהיינו שלמות האמונה. **** ומהו יהודי? יהודי הוא מי שנכלל באין סוף לגמרי, דהיינו שזוכה להכלל בבחינת לפני ...

... ידי זה שהוא זוכה להתנוצצות האותיות שיש בכל דבר וכולי. ** כי באמת, משה רבנו לא זכה בחייו להגיע לארץ ישראל, אלא רק במותו שרק אז הוא נכלל בבחינת ארץ ישראל ובחינת רעווא דרעווין. אך יש עובדות כאלו בזה העולם, שעל ידן ניתן כאן בזה העולם להשיג את מה ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של ... ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל ... התפללו תפילת שחרית ואחר כך הלכו כלם לעיר הקדש חיפה אנשים ונשים וטף ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות ... וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה כי תכף ומיד השיג מה שהשיג כי אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג ואחר חצות היום הלכו למקוה ואחר כך לבית הכנסת, ונתמהמהו עד הלילה וכשבא ...