... יצא מחפתו וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא
אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את האור
אין סוף לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל הפנוי, ברא העולמות והן הן מדותיו והלב הוא הציר של המדות הינו החכמה שבלב כמו שכתוב: "ובלב כל חכם לב" וכו' "כלם בחכמה עשית" נמצא שהלב הוא ... כי הלב הוא צור העולמים, הינו צור המדות כי לפי אור להביות הלב של איש הישראלי אי אפשר להתגלות מהמדות כי אור להביותו, הוא עד
אין סוף הינו
אין סוף ואין תכלית לתשוקתו וצריך לצמצם ההתלהבות כדי שישאר בלב חלל, כמו שכתוב: "ולבי חלל בקרבי" ועל ידי הצמצום של ההתלהבות, יוכל לבוא להתגלות מהמדות הינו לעבד את השם יתברך ... לחזר ולבאר ענין התורה הזאת וכלל התורה היא כי מבאר ב"עץ חיים" בתחלתו שכשהשם יתברך רצה לברא את העולם היה אור הקדוש ברוך הוא
אין סוף ולא היה מקום לבריאת העולמות והצרך כביכול לצמצם אור
האין סוף לצדדין ונעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה, ברא כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו ... ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות בלב והאלקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת
אין סוף כי אור להביותו הוא עד
אין סוף הינו
אין סוף ואין תכלית לתשוקתו ולפי גדל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד
אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ולא היה יכול לגלות שום מדה טובה כי מגדל התלהבותו עד
אין סוף , אינו יכול לעשות שום דבר שזהו בחינת מה שבתחלת הבריאה לא היה מקום לבריאה מחמת שהיה הכל
אין סוף כנ"ל כי בריאת העולמות הן הן המדות כנ"ל ועל כן בהכרח צריך האדם לצמצם אור התלהבות לבו שהוא עד
אין סוף כדי שיוכל לעבד את השם בהדרגה ובמדה כי השם יתברך רוצה בעבודתנו שנעבד אותו בעבדות ובמדות טובות שזה אי אפשר כי אם על ידי הצמצום כנ"ל וכשמצמצם את אור להביות לבו אזי נשאר ... "ואין צור כאלקינו", 'אין ציר כאלקינו' כי הלב הוא הציר של המדות הינו החכמה שבלב וכו' כנ"ל כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא
אין סוף וכו', כנ"ל עין שם היטב נמצא כשהלב בבחינת: "ולבי חלל בקרבי", בבחינות צור לבבי כנ"ל הוא בחינות בריאת העולם ולהפך כשהלב אטום, בבחינת ערלת לב הוא מקלקל את הבריאה, כמבאר ...