הוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאד לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת הַרְבֵּה

וְהַנִּרְאֶה מִכַּוָּנָתוֹ הָיָה שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁנִּהְיֶה עוֹסְקִים בְּמִצְווֹת גַּם כֵּן

דְּהַיְנוּ לְקַבֵּץ נְדָבוֹת וְלַעֲסֹק בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְאָמַר לָנוּ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: [כְּלוּם אֵינְכֶם עוֹשִׂים מִצְווֹת כְּלָל ? ]

וְכַוָּנָתוֹ הָיָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל