... כן דבר גדול מאד הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא גם כן דבר גדול מאד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שהתלמיד חכם הוא גדול מן התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כמה טפשאי שאר אנשי, דקימו מקמי ספר תורה ולא קימי מקמי גברא רבה' נמצא שהתלמיד חכם הוא גדול יותר מן התורה ואצל התורה מצינו, שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כי המאור שבה מחזירו למוטב מכל שכן ...

... שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחילת ההולדה הנ"ל בתורה ואז יהיה גם בנו תלמיד חכם וכנזכר לעיל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנג - ענין קבלת פני תלמיד חכם ענין קבלת פני תלמיד חכם כי הלבנה אין לה אור מעצמה כלל רק היא מקבלת אור מהשמש הינו על ידי שהלבנה היא כמראה מלטשת ...

... והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות הוא מפרש כמו שכתוב: "ושנה בדבר מפריד אלוף" ופרש רש"י דהינו נוקם ונוטר ששונה בדבר שעשה לו חברו על ידי זה הוא מפריד אלופו של עולם כך פרש רש"י אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר וכו'" אך פרוש הפסוק הוא כנ"ל שתלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות וזהו ושנה בדבר הינו נוקם ונוטר מפריד אלוף הינו שהוא מפריד ומחלק אלפים למאות כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו" כי על ידי שהוא נוקם ונוטר על ידי זה ... ואלו הצדיקים שהם נוקמין ונוטרים שיכולים לעשות מאלפים מאות הם חגורה למשיח כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה "אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך" הינו בחינת חגורה למשיח, שנאמר בו: "והיה צדק אזור מתניו" כתרגומו 'ויהון ...

... לברכה 'מפני מה תלמידי חכמים אין בניהם תלמידי חכמים ? מפני שלא ברכו בתורה תחלה' שצריך כל אדם ובפרט תלמיד חכם לברך ולהאיר בלמוד תורתו בשרש הנשמות הינו במחשבה תחלה כי שם שרשנו נמצא, כשמביא הארה וברכה לתוך תחלת המחשבה ... מתנוצצין ומתברכין הנשמות נמצא כשממשיך נשמה לבנו בודאי הוא ממשיך נשמה בהירה וזכה ועל ידי זה גם בנו יהיה תלמיד חכם אבל כשאין מאיר ומברך את התחלה על ידי למודו אז כשממשיך נשמה לבנו הנשמה היא בבחינת: "אני ישנה" ואינה מאירה מפני זה לא יהיה בנו תלמיד חכם וזה מפני שלא ברכו בתורה תחלה הינו שרש הנשמות בבחינת ישראל עלה במחשבה תחלה ה. ואין אדם זוכה לתורה ... יראי השם שהוא בחינת החזרת הכבוד לשרשו דהינו ליראה על ידי זה זוכין לשלום כמבאר לעיל היטב וזהו: 'המבזה תלמיד חכם, אין רפואה למכתו' כי המבזה תלמיד חכם ומזלזל יראי השם נמצא שפוגם בכבוד ואינו מחזירו לשרש היראה ואזי אין זוכה לשלום ועל כן אין רפואה למכתו ... והיסודות מתגברין זה על זה ואין מתנהגים בשלום במזג השוה ועל ידי זה בא חולאת כידוע ועל כן כשמבזה תלמיד חכם ופוגם בשלום על כן אין רפואה למכתו כנ"ל כי עקר הרפואה על ידי השלום כנ"ל בבחינת: "שלום שלום לרחוק ...