... שום חסרון בשום ישראלי שהוא אות מהתורה נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום אזי הוא משיבת נפש כי אז דיקא זוכין לאהבת התורה ומרגישין טעם מתיקות התורה שמשיבה את הנפש מאחר שאין בה שום חסרון כנ"ל ואז זוכין להתמדה כנזכר לעיל ...

... נא לה" דלכאורה תמוה מאד, כפל תבת נא אך עתה מבאר היטב, שמשה רבנו, עליו השלום, בקש זאת מהשם יתברך שהשם יתברך בעצמו כביכול יתפלל ויבקש מעצמו שירפא אותה ועתה מה מתוק מדבש התכת המקרא הזה וזהו, אל נא, הינו שמשה רבנו, עליו השלום התפלל לפניו יתברך ואמר לו אל, נא, ובקש והתפלל בעצמך מלפניך רפא נא לה הינו כנ"ל שמשה התפלל להשם יתברך ובקש אותו יתברך שהוא בעצמו יתפלל ויבקש רפא נא לה ועתה מדקדק ומבאר היטב כפל ...

... בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו איזהו עכו"ם מצר לנו וזהו: "באר היטב", בשבעים לשון שפרושים ודרושי התורה שמשם תוצאות הקול על ידם היטיב ...

... לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ...

... והלך מהמלך עם הסוס להשקותו והיה שם פלומפ [משאבה] שמשם משקין וקפץ הסוס לתוך הפלומפ, ונתעלם ואיננו ... שמחתו מאד והיא שמחה שאין עליה עצבות כי בשלמא כשמשמח עצמו בדבר שעשהו הוא עצמו על זה אפשר למצא עצבות ...

... עוד שנה אחת ופתאם נתעורר ואמר לאנשי סטנבול. תדעו שנתגלה לי שאני מכרח מיד לנסע לירושלים כי אני רואה שהימים ממשמשין ובאין להסתלק מן העולם ואתם אל תיראו את עם הפרנצויז ואין לכם לדאג עבור ישראל שילכו להתם כי בודאי לא יאנה להם ...

... כי פקיחת עינים מכנים על שם החכמה כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם" וכשעוסק בחכמתו אזי עיניו בבחינת שמש וכשמסלק את עצמו מחכמה עליונה הוה זה כמו ביאת שמש וכשבא השמש אזי נשתארים עיניו בבחינת סהרי כי סהרא אין מאירה אלא כד נסתלק השמש וזה בחינת: 'ועינינו מאירות כשמש וכירח' לפעמים מאירות כשמש כד אנחנו דבקים בחכמה ולפעמים מאירות כירח כד מסלקין את עצמנו מלשוטט בחכמה ונפיץ מיא מתרי ... ללמד דבר ה' ותרין אמין עשו וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, ... חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה. ולכן כאשר הוא צריך לעסוק בענייני הגוף, אז זה כמו בחינת ביאת השמש וכולי. אך כל זה רלוונטי רק לצדיק שאינו אמיתי אלא רק על שם המושאל בלבד. אך יש גם צדיק ...

... כל פנים ובחינת מעט מחזיק את המרבה שיש לי, [הינו לבעל החטוטרות] היא בחינת סוף המקום לגמרי, שמשם ולמעלה אין מקום כלל על כן אני ... המקום לגמרי כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מעט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל כי ...

... - תמימות בעניין זה שככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא צריך פחות מאמץ. ומי שמשלים את שכלו ואמונתו, הוא תמיד נמצא בתכלית ואינו מתאמץ כלל ובעניין שעל העבודות הקשות שורשן בטיפשות ובפגם האמונה ובעניין להסתכל ...

... מתפאר מאד ואמר שהחלוק בין תורת חוץ לארץ לתורת ארץ ישראל כרחוק מזרח ממערב ובכל יום ויום הלכו אליו הגדולים עם הקטנים לשמשו כדי לשמע חכמת תורתו הקדושה והנוראה מאד מאד ...