... מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין ...

... לו תכף? breslev.eip.co.il/?key=188 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע ...

... אכילה / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של ...

... מוהר"ן - תנט - עבודת השם אות תנט מכבר אמר לפעמים יוצא חולאת חס ושלום בעולם ואזי הולכת ומתפשטת מאחד לחברו שקורין אונטר גאנג. ויש חלוק בענין זה כי יש אחד שמגיע לו החולאת מן השמים אליו בעצמו ויש אחד שאין מגיע לו החולאת בעצמו רק שהוא מקבל חס ושלום החולאת מחברו. ויש חלוק ביניהם כי זה ששולחין לו בעצמו החולאת יש לו זאת החולאת עם כל הסימנים והדקדוקים של ...

... שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי יש שני דלתות לאשה . "כי לא סגר דלתי בטני" ונעשה משני דלתין צורת מ"ם סתומה ששם מנח הולד והוא בחינת מ"ם יום של יצירת הולד וכן יש למעלה דלתי שמים שמשם נולד השפעות כמו שכתוב: 'דלתי שמים פתח וימטר עליהם כעפר שאר' וכו' וזה שהשיב להם בשליא דכדניתא ...

... רבותינו, זכרונם לברכה עוגה שהוציאו ממצרים, הינו המצות טעמו בהם טעם מן כי השלום תלוי בדעת וכנ"ל ומחלקת הוא הפך הדעת אך יש מחלקת שהוא לשם שמים שהוא באמת דעת גדול מאד, יותר מהדעת של שלום כי באמת זה המחלקת, היא אהבה ושלום גדול כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "את והב בסופה" 'לא זזו משם עד שנעשו אוהבים זה לזה' וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מחלקת שהיא לשם שמים סופה להתקים' הינו שבאמת היא אהבה כנ"ל וזה 'סופה להתקים', בחינת אהבה כמו שכתוב: "את והב בסופה" כנ"ל וזה בחינת משה כי משה הוא בחינת הדעת שהוא בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן משה הוא ראשי תבות מחלוקת שמאי הלל שהם בחינת מחלקת לשם שמים ועל כן היה גאלת מצרים על ידי משה כי עקר הגאלה על ידי הדעת כמו שכתוב "וידעתם כי ה' הוציא אתכם" וכו',: ... בחינת מחלקת, כמו שכתוב: "אנשי מצתך יהיו כאין" וזהו: 'שהוציאו ממצרים', 'שהוציאו' דיקא כי במצרים שהיה הדעת בגלות בודאי לא היה מחלקת לשם שמים, כי זה תלוי בדעת כנ"ל וזה: 'עוגה שהוציאו ממצרים' הינו שהמצה, שהיא בחינת מחלקת שהוציאו ממצרים, ששם היה הדעת בגלות טעמו בהם טעם מן כי לאחר שהוציאו בחינת המחלקת מן הגלות מצרים היה בהם טעם מן, שהיא בחינת דעת גדול שהיא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל וזה בחינת: "לחם מן השמים" הנאמר במן "לחם את לחמי" בחינת מחלקת הינו שהמן, שהוא הדעת, הוא בחינת מחלקת לשם שמים כנ"ל ועל כן דתן ואבירם שחלקו על משה שהוא הדעת פגמו גם כן בהמן, והותירו ממנו כי המן הוא בחינת הדעת, בחינת משה כנ"ל וזה שכתוב בזוהר הקדוש כי 'מצה היא אסותא' כי מצה שהיא בחינת מחלקת לשם שמים בחינת דעת, בחינת שלום כנ"ל הוא רפואה כי שלום הוא רפואה, כמו שכתוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ... וזה בחינת חולה כמו שכתוב: "מדוע אתה ככה דל בן המלך" 'ומצה היא אסותא' כנ"ל וזה: "לחם עני", שהוא רפואה להעני כנ"ל. ט. ולבוא למחלקת לשם שמים, צריך לזכך ולטהר את השמים שלא יהיה בבחינת: "אלביש שמים קדרות" ולזכך ולטהר את השמים, היא על ידי אנחה באמת כי יש בלב רוח הדופק, שהיא מתחלת התולדה והוא נושא עליו כל הלחות, וכל הדמים, וכל ... ועל ידי האנחה, הוא מחיה ומבריא את הרוח הדופק ונצול מהעצבות רוח וחוזר הרוח הדופק ומנשב כסדר בכל האיברים ובפרט בהידים ועל ידי זה מזכך את השמים כי הידים הם בחינת שמים אש ומים שהם בחינת יד ימין ויד שמאל וזה: "נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים" שצריך לשא את הלב, הינו הרוח הדופק שבלב אל הידים כנ"ל וזה "אל אל בשמים", כי מזה נזדכך השמים כנ"ל וזה בחינת: "כי אשא אל שמים ידי" שצריך לשא את הידים, שיהיה נעשה מהם בחינת שמים כנ"ל וכשמזכך את הידים, בחינת שמים על ידי אנחה שעל ידה נושא הרוח שבלב אל הידים ועל ידי זה נזדככין הידים והשמים כנ"ל אזי הוא בחינת מחלקת לשם שמים כי כל הדבורים מקבלין מן השמים כי שם כל הדבורים כמו שכתוב: "לעולם ה' דברך נצב בשמים" והדבורים שמקבלין מן השמים מקבלין מן הרעמים בחינת: "ירעם בשמים ה'" בחינת: "ירעם אל בקולו נפלאות" נמצא שמקבלין הדבורים מהידים כי הן הן בחינת שמים ששם כל הדבורים ועקר הקבלה על ידי בחינת רעמים הינו בחינת רוח הדופק שנתתקן על ידי אנחה שעל ידו נתנשאים הידים לשמים כי הרוח הדופק שהולך ומנשב ומנפץ הכל ועקר בהידים זה בחינת רעמים, בחינת: "ירעם בשמים ה'" כנ"ל כי הידים הן בבחינת

... עם" הינו, על ידי ראשי עם, שהם המחין והחכמה על ידם תכון בחינת המלכות ועל ידי אהבת החכמים, תכון המלכות וכשבא למלך איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את ... את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא שתקפה יד המינות על האמונה עד שמפיל את האמונה ואז יכול לקבל מלכותנו, חס ושלום בבחינת "וזרק חלא ונחת" כנ"ל ו. אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ברת קלא: מה אית לכו בהדי קרטליתא. דאתתא דרבי חנינא בן דוסא, דעתידא למשדי בה ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קיד - המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' כי טוב מאד מעלת הצדיקים הגנוזים שהן יכולין לקבל שפע ורב טובה ... יכול להמשיך שפע להעולם ולא ימחו ויקטרגו עליו המכסה שמים בעבים שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים, הינו אהבה ויראה ועל שם זה נקרא הצדיק שמים וזה המכסה שמים בעבים מלשון עביות וגשמיות שמכסה את הצדיק בעביות וקשיות שמקשין וחולקין עליו ועל ידי כסוי ...

... עמו ושאלתי ממנו שיגלה לי עשרה קפיטל הנ"ל כי ידעתי שכבר הם נרשמים אצלו כנ"ל ולא רצה ואמר שיהיה עת ... להאדם בשנה בחלום כאלו הוא נופל ואחר כך מתעורר משנתו, גם זה מן השמים שמצילין אותו מזה רק מי שיקרה לו ...

... על טעות אחר בעניניו כנ"ל. באור הדבר כי כל אדם מטעה את עצמו כי אין מי שיהיה כונתו בכל עניניו לשם שמים בשלמות בלי שום פניה רק כל אחד מטעה את עצמו. ומי שעושה כל עניניו לשם שמים בלבד בלי שום פניה וכונה להנאת עצמו ואינו טועה את עצמו כלל כלל אזי כל עניניו הם פליאות גדולות מאד בעיני בני אדם. וכל אחד טועה את ...