... לישוב עד שבאו לאיזה דרך והלכו על אותו הדרך עד שבאו לאיזה כפר ונכנסו אלו הבנים באיזה בית והיו מרחמים עליהם ונתנו להם לחם וחזרו ונכנסו באיזה בית ונתנו להם גם כן והיו מחזירים על הפתחים וראו שזה טוב ...

... והוא בחינת אחר הדברים וזהו בחינת מחין דקטנות, שהם בחינת דינים ומי ששכלו צח הוא בגדלות המחין, והוא בחינות רחמים וחסדים כמאמר חכמינו, זכרונו לברכה: 'גדולה דעה שנתנה בין שני שמות', שנאמר "כי אל דעות ה'" ואל הוא חסד, כמו שכתוב: "חסד אל כל היום" וה' הוא רחמים, כמו שכתוב: "רחמיך רבים ה'" אך אי אפשר להתפלל בשכל צח, עד שישוב בתשובה שלמה על חטאיו כמו שכתוב: ... זוכין, על ידי בחינת אברהם, שהוא בחינת אהבה כי על ידי תשובה מאהבה, זוכין למחין דגדלות שהם בחינת חסדים ורחמים כנ"ל וזהו והאלהים נסה, את אברהם שעל ידי בחינת אברהם, מנסין ומרימין את המחין דקטנות, שהם בחינת אלהים, וזוכין ...

... ועשה מה שתוכל בעבודת השם וברבות הימים והשנים תכנס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדשה כי השם יתברך מלא רחמים ורוצה בעבודתך מאד ודע, שכל התנועות וההעתקות שאתה נתק ונעתק בכל פעם איזה מעט מן גשמיות לעבודתו יתברך כלם ...

... מעשיו" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כל המרחם על הבריות, מרחמין עליו מן השמים' כמו שכתוב: "ונתן לך רחמים ורחמך" ואחר כך מפרש הפסוק איך יזכה לתפילה על ידי שלום בית יהא שלום בעצמיו, בין גופו ונפשו כנ"ל ...

... קיט - הנכנס לבקר את החולה בשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: יכולה היא שתרחם כי כשאדם צריך לרחמים השם יתברך שולח לו רחמנות, שהוא ירחם על אחר ועל ידי זה מרחמין עליו 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכמו שכתוב:ונתן לך רחמים ורחמיך בדעת, מי שיש לו דעה יש לו רחמנות כי כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות כמו שכתוב: ... עליו כי 'כל המרחם מרחמין עליו' כנ"ל אבל אם אין בו רחמנות אסור לרחם עליו נמצא זה החולה שצריך לרחמים צריך שיהיה לו רחמים על אחרים וזה תלוי בדעת כנ"ל "שטו העם ולקטו" בשטותא, כמו שכתוב בזוהר אבל בשבת נמשך הדעת לכל אחד ... המבקרים להחולה, יכולה היא שתרחם הינו שהשבת שהוא בחינות דעת, יכולה שתרחם, לשון נוכח הינו שתרחם אתה, שיהיה לך רחמים על אחרים על ידי הדעת שיש לך מבחינות שבת וכיון שיהיה לך רחמים בודאי ירחמו עליך מן השמים כי כל המרחם וכו' כנ"ל

... בישול הפרי צריך לקרות מעצמו ולא בכוח הזרוע של האדם, היינו בכוח המצוות והמעשים טובים שלו, אלא רק בבחינת רחמים ותחנונים, שזהו בחינת בישול על האילן, שהוא נעשה ממילא. והעיקר שלא יהיה בבחינת כוחי ועוצם ידי. כי אז אינו ...

... עד שגונבין ממנו גם זה המעט. וכן כמה פעמים בלי מספר. אף על פי כן אל יתיאש עצמו מן הרחמים כי אם יתלה עיניו למרום ויבכה ויצעק בכל פעם אליו יתברך שיראה בעניו ועמלו אזי סוף כל סוף יפל ...

... כנ"ל וזהו "שעטרה לו אמו" הינו בחינת חוה, שהיא היתה "אם כל חי" כי חוה ראשי תבות המעטרכי חסד ורחמים הינו בחינת העטרה הנ"ל שנעשה על ידי בחינת: "המשביע בטוב עדיך" דהינו בחינת מעדני מלך כנ"ל [והעקר חסר] והכלל ...

... ואחד יש לו מקום אצלו יתברך ועל כן הוא לבדו יתברך יכול לדון את האדם כי הוא יתברך בעל הרחמים ובודאי הוא מקים בנו 'הוי דן את כל האדם לכף זכות' ואנו רואין רחמנותו במה שקבע לנו ראש השנה, ...

... מאחר שבשורש החסד והגבורה הם אחד, ממילא צריך לאחד אותם, דהיינו להגיע למצב שבו לא יהיה הבדל בין דין לרחמים. ורבי נחמן מברסלב כותב שרק זה נקרא שלמות הדעת, כשאין הבדל בין אהבה ליראה, כמו אדם הראשון לפני החטא...