... אחרא וזהו שכתוב: "ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" פרוש: יום טוב נקרא תשובת השנה כי כל הימים טובים הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם ... דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח , שהם הימים טובים שאז יוצא המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו ... וכו' ולא ירא אלהים" כי עקר כחו היה מחמת שלא העלו את המלכות דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים בשבועות למוד התורה שהוא בארבעה בחינות, אז ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה ...

... הים ושם עיר גדולה לאלהים ושמה ראדיש [רודוס] והכירו שזה עיר של ישראל והיה להם שמחה גדולה כי יוכלו לקנות כאן מצות לפסח וארבע כוסות אך זה לא עלה על דעתם שהקפיטן והישמעאלים יניחו אותם לכנס לעיר הזאת כי ראו והבינו ...

... ממש בלי שום חמרות וגם בענין החמרות יתרות בפסח לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי ונכנסים במרה שחורות גדולות ... לו זכרונו לברכה שאלה אחת בענין איזה חמרה בפסח איך להתנהג ואז התלוצץ ממנו מאד והרבה לדבר מענין זה שאין צריכין לחפש אחר ... מאד ופעם אחד היה חושב מחשבות בענין המים על פסח שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת גם זה לא הוטב בעיניו כי קשה לשמר היטב המים מערב פסח על כל ימי הפסח ולא הוטב בעיניו שום מים רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים ... לא היה שום מעין כזה והיה בדעתו לנסע על פסח למקום שיש שם מי מעין כזה כל כך נכנס בחמרות ומרה שחורות ודקדוקים יתרים אבל ... כי אין צריכין לחפש אחר חמרות יתרות, אפילו בפסח והאריך בשיחה זו הרבה אז כי עקר העבודה באמת הוא תמימות ופשיטות להרבות בתורה ...

... אך שאר השלמות עדין לא היו לו ועל ידי החכם נשלם אות רפב אחר פסח תקס"ה ספר עמנו ואמר שנודע לו עכשו שני דברים אך איני יכול לאמרם כי נראים כפשוטים. כי גם פשוטו של דבר היא כך לכאורה אך אף על פי כן נודע לו עכשו אלו הדברים. הינו כי נודע לו מה ... יודע באיזה ידיעה היה זה התכלית הינו כי גם אז בעת שספר זאת אחר פסח לא זכה לבחינת לא נדע ממש כי אם באיזה ידיעה הינו שבאותה הידיעה זכה להתכלית אשר לא נדע. וכונתו כי יש ידיעה למעלה מידיעה השגה למעלה מהשגה גבוה מעל גבוה. ואצל כל ידיעה והשגה עד ...

... מאד כדרך הלמוד הנ"ל אות פט שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה מוצאי שבת פרשת תולדת תק"ע פה ברסלב. כל סדר הזמנים של כל השנה דהינו ראש השנה יום כפורים סוכות הושענא רבא שמיני עצרת חנוכה ופורים. ומקדם לו חמשה עשר פסח שבועות וכו' בכל זמן וזמן מאלו הזמנים אין אני כמו מקדם [המובן מדבריו היה שבכל אלו הזמנים הוא בא על ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם" ממצרים ולא יראו פני ריקם ראשי תבות פורים כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ [ופסק באמצע הענין ולא גלה יותר] כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים [ולא סים] ...

... מתנת חנם הוא בשביל הצדיק לבד הינו בשעה שהצדיק הוא איש פשוט כנ"ל אזי הוא מקבל מזה האוצר מתנת חנם שזהו בחינת קדם קבלת התורה שהיה מתקים העולם בחסד חנם לבד בבחינת: "כי לעולם חסדו", הנאמר על קדם מתן תורה [כמובא בגמרא פסחים. 'הני עשרים וששה כי לעולם חסדו כנגד מי כנגד עשרים וששה דורות' וכו'] כי אז לא היה שום תורה, והיו עוסקין רק בישוב העולם ובדרך ...

... רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש ... ימי תשובה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ... כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע כוסות בשבועות הוא סדר ...

... אשתו לשם על שבת הגדול ולא רצתה לקבל רפואות מהדוקטור גרדין רק לנסע לזאסלאב להדוקטורים דשם ונסע עמה ביום ראשון שהיה ארבעה ימים קדם לפסח וגם רבי שמואל מטעפליק היה עמו שם ונסעו כלם ובאו לזאסלאב סמוך לפסח . וגדל הטלטול שהיה להם שם אין לשער, ויש בזה הרבה לספר. ונתעכב שם עד אחר שבועות. ובערב שבועות נפטרה אשתו שם ואנחנו נתקבצנו אליו ובאנו ...

... יחד לנדוד ולמד היהודי את הגרמני שיעשה את עצמו כמו יהודי ולא יקשה עליו הדבר כיון שהלשון הוא אחד והיהודים הרי רחמנים ובודאי ירחמו עליו. כיון שבא סמוך לפסח למדו איך שיתנהג בבית היהודי שיזמינו לשלחן הסדר בתחלה ...